משנה תורה - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק ו

א  שְׁלוֹשָׁה הֶם הַהוֹרְגִים בְּלֹא כַּוָּנָה:  [ב] יֵשׁ הוֹרֵג בִּשְׁגָגָה וְהַעְלָמָה גְּמוּרָה, וְזֶה הוּא שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ" (שמות כא,יג).  וְדִינוֹ שֶׁיִּגְלֶה לְעָרֵי מִקְלָט, וְיִנָּצֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ב  [ג] וְיֵשׁ הוֹרֵג בִּשְׁגָגָה, וְתִהְיֶה הַשְּׁגָגָה קְרוֹבָה לְאֹנֶס; וְהוּא שֶׁיֵּארַע בְּמִיתַת זֶה מְאֹרַע פֶּלֶא, שְׁאֵינוּ מָצוּי בְּרֹב מְאֹרָעוֹת בְּנֵי אָדָם.  וְדִינוֹ שְׁהוּא פָּטוּר מִן הַגָּלוּת; וְאִם הֲרָגוֹ גּוֹאֵל הַדָּם, נֶהְרָג עָלָיו.

ג  [ד] וְיֵשׁ הוֹרֵג בִּשְׁגָגָה, וְתִהְיֶה הַשְּׁגָגָה קְרוֹבָה לְזָדוֹן; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּדָּבָר כְּמוֹ פְּשִׁיעָה, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ לְהִזָּהֵר וְלֹא נִזְהַר.  וְדִינוֹ שְׁאֵינוּ גּוֹלֶה:  מִפְּנֵי שֶׁעֲווֹנוֹ חָמוּר, אֵין גָּלוּת מְכַפֶּרֶת לוֹ; וְאֵין עָרֵי מִקְלַט קוֹלְטוֹת אוֹתוֹ, שְׁאֵינָן קוֹלְטוֹת אֵלָא הַמְּחֻיָּב גָּלוּת בִּלְבָד.

ד  לְפִיכָּךְ אִם מְצָאוֹ גּוֹאֵל הַדָּם בְּכָל מָקוֹם, וַהֲרָגוֹ--פָּטוּר.  [ה] וּמַה יַעֲשֶׂה זֶה, יֵשֵׁב וְיִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִגּוֹאֵל הַדָּם.  וְכֵן כָּל הָרַצְחָנִים שֶׁהָרְגוּ בְּעֵד אֶחָד, אוֹ בְּלֹא הַתְרָאָה, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אִם הֲרָגָן גּוֹאֵל הַדָּם, אֵין לָהֶם דָּמִים:  לֹא יִהְיוּ אֵלּוּ חֲמוּרִים מֵהַהוֹרֵג בְּלֹא כַּוָּנָה.

ה  [ו] כֵּיצַד:  הַזּוֹרֵק אֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג, אוֹ הַסּוֹתֵר כּוֹתָלוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפְלָה אֶבֶן וְהֵמִיתָה--בֵּין שֶׁסְּתָרוֹ בַּיּוֹם, בֵּין שֶׁסְּתָרוֹ בַּלַּיְלָה--הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְמֵזִיד, וְאֵינוּ נִקְלָט:  מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ פְּשִׁיעוּת הִיא, שֶׁהֲרֵי הָיָה לוֹ לְעַיַּן וְאַחַר כָּךְ יִזְרֹק אוֹ יִסְתֹּר.

ו  [ז] סְתָרוֹ לָאַשְׁפָּה בַּלַּיְלָה--אִם הָרַבִּים מְצוּיִין בָּהּ--הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְמֵזִיד, וְאֵינוּ נִקְלָט; וְאִם אֵין הָרַבִּים מְצוּיִין בָּהּ כְּלָל--הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְאֹנֶס, וּפָטוּר מִן הַגָּלוּת.  [ח] הָיְתָה הָאַשְׁפָּה עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בָּהּ בַּלַּיְלָה, וְאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בָּהּ בַּיּוֹם, וְנִקְרָה אָדָם וְיָשַׁב שָׁם, וְנָפְלָה עָלָיו אֶבֶן בְּשָׁעַת סְתִירָה וּמֵת--הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.

ז  וְאִם אַחַר שֶׁנָּפְלָה הָאֶבֶן, בָּא זֶה וְיָשַׁב שָׁם וְנָפְלָה עָלָיו וּמֵת--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַגָּלוּת.  [ט] וְכֵן הַזּוֹרֵק אֶת הָאֶבֶן, וְאַחַר שֶׁיָּצַאת מִיָּדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ וּמֵת--פָּטוּר מִן הַגָּלוּת:  שֶׁנֶּאֱמָר "וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ" (דברים יט,ה), פְּרָט לַמַּמְצִיא עַצְמוֹ.

ח  [י] הַשּׂוֹנֵא שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה--אֵינוּ נִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהוּא לֹא-אוֹיֵב לוֹ" (במדבר לה,כג):  חֶזְקָתוֹ שְׁהוּא קָרוֹב לְמֵזִיד.  וְאֵיזֶה הוּא שׂוֹנֵא, זֶה שֶׁלֹּא דִבַּר עִמּוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים מִפְּנֵי הָאֵיבָה; וְכֵן אִם נִכְנַס לְקֶרֶן זָוִית וֶהֱמִיתוֹ שָׁם בִּשְׁגָגָה, אוֹ שֶׁדְּחָפוֹ בְּגוּפוֹ, אוֹ שֶׁנִּתְכַּוַּן לִזְרֹק שְׁתַּיִם וְזָרַק אַרְבַּע, אוֹ שֶׁעָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁמֻּתָּר לַהְרֹג, אוֹ שֶׁנִּתְכַּוַּן לַהְרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, אַפִלּוּ נִתְכַּוַּן לַהְרֹג גּוֹי אוֹ בְּהֵמָה וְנִמְצְאוּ יִשְׂרָאֵל--הֲרֵי כָּל אֵלּוּ קְרוֹבִין לְמֵזִיד, וְאֵינָן נִקְלָטִין.

ט  [יא] הַנִּכְנָס לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וַהֲרָגוֹ בַּעַל הַבַּיִת בִּשְׁגָגָה--פָּטוּר מִן הַגָּלוּת:  שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר" (דברים יט,ה)--מַה יַעַר שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַנֶּהְרָג לְהִכָּנֵס לְשָׁם, אַף כָּל כַּיּוֹצֶא בּוֹ.  לְפִיכָּךְ הַנִּכְנָס לְחָנוּת הַנַּגָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה בְּקַעַת, וְטָפְחָה לוֹ עַל פָּנָיו, וּמֵת--פָּטוּר מִגָּלוּת; וְאִם נִכְנַס בִּרְשׁוּת, הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.

י  [יב] מִי שֶׁהָיָה דּוֹלֶה אֶת הֶחָבִית לְהַעֲלוֹתָהּ לַגָּג, וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּסֻלָּם, וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ--פָּטוּר מִן הַגָּלוּת:  שֶׁזֶּה כְּמוֹ אָנוּס הוּא, שְׁאֵין זֶה דָּבָר הַקָּרוֹב לִהְיוֹת בְּרֹב הָעִתִּים אֵלָא כְּמוֹ פֶּלֶא הוּא.

יא  אֲבָל אִם הָיָה מְשַׁלְשֵׁל אֶת הֶחָבִית, וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ, הָיָה יוֹרֵד בְּסֻלָּם, וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ, הָיָה מְעַגֵּל בְּמַעְגָּלָה, וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ--גּוֹלֶה:  שֶׁנֶּאֱמָר "וַיַּפֵּל עָלָיו, וַיָּמֹת" (במדבר לה,כג), עַד שֶׁיִּפֹּל דֶּרֶךְ נְפִילָה.  שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ נְפִילָה מָצוּי בְּרֹב הָעִתִּים לְהֶזֵּק, וְדָבָר קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת, שֶׁהֲרֵי טֶבַע הַכֹּבֶד לֵירַד לְמַטָּה בִּמְהֵרָה; הוֹאִיל וְלֹא זֵרַז עַצְמוֹ, וְתִקַּן מַעֲשָׂיו יָפֶה בְּשָׁעַת יְרִידָה--יִגְלֶה.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב  [יג] קַצָּב שֶׁהָיָה מְקַצֵּב וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ בַּקּוּפִיס לַאֲחוֹרָיו, וְהִחְזִירוֹ לְשַׁבַּר הָעֶצֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁהַקַּצָּבִים עוֹשִׂין--כָּל שֶׁיָּמוּת בַּהוֹלָכָה, שְׁהִיא הַגְבָּהָה מִלְּפָנָיו וִירִידָה מֵאֲחוֹרָיו--אֵינוּ גּוֹלֶה עָלָיו; וְכָל שֶׁיָּמוּת בַּהַחְזָרָה, שְׁהִיא עֲלִיָּה מֵאֲחוֹרָיו וִירִידָה לְפָנָיו--גּוֹלֶה.  זֶה הַכְּלָל:  כָּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ, גּוֹלֶה; שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ, אֵינוּ גּוֹלֶה; וְאַפִלּוּ בִּירִידָה שְׁהִיא צֹרֶךְ עֲלִיָּה, אֵינוּ גּוֹלֶה.

יג  [יד] כֵּיצַד:  הָיָה עוֹלֶה בְּסֻלָּם, וְנִשְׁמְטָה שְׁלִיבָה מִתַּחַת רַגְלוֹ, וְנָפְלָה וְהֵמִיתָה--פָּטוּר מִן הַגָּלוּת.  וְכֵן הַמִּתְכַּוֵּן לִזְרֹק בְּצַד זֶה, וְהָלְכָה לָהּ בְּצַד אַחֵר, אוֹ שֶׁהָיְתָה אֶבֶן מֻנַּחַת לוֹ בְּחֵיקוֹ וְלֹא הִכִּיר בָּהּ מֵעוֹלָם, וְעָמַד וְנָפְלָה וְהֵמִיתָה, וְכֵן הַסּוֹמֶה שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה--כָּל אֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַגָּלוּת, מִפְּנֵי שְׁהֶן קָרוֹב לְאֹנֶס.

יד  [טו] הָיְתָה אֶבֶן בְּחֵיקוֹ וְהִכִּיר בָּהּ וּשְׁכָחָהּ, וְעָמַד וְנָפְלָה וְהֵמִיתָה--גּוֹלֶה:  שֶׁנֶּאֱמָר "בִּשְׁגָגָה" (במדבר לה,יא; במדבר לה,טו), מִכְּלָל שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה.

טו  נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ, וְהָרַג--הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.  נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ--אֵינוּ גּוֹלֶה, מִפְּנֵי שְׁאֵין זֶה מִכּוֹחוֹ אֵלָא מִכּוֹחַ כּוֹחוֹ; וְנִמְצָא כְּמוֹ אֹנֶס.  וְכֵן הַזּוֹרֵק אֶבֶן לַתָּמָר לְהַפִּיל תְּמָרִים, וְנָפַל מִן הַתְּמָרִים עַל תִּינוֹק, וַהֲרָגוּהוּ--פָּטוּר, מִפְּנֵי שְׁהֶן בָּאִין מִכּוֹח כּוֹחוֹ.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה מִשְּׁאָר הַסִּבּוֹת.


משנה תורה - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג