משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א כָּל הַהוֹרֵג חֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ בְּסַיִף אוֹ בְּאֶבֶן הַמְּמִיתָה, אוֹ שֶׁחֲנָקוֹ עַד שֶׁמֵּת, אוֹ שְׂרָפוֹ בָּאֵשׁ--הוֹאִיל וַהֲרָגוֹ מִכָּל מָקוֹם, הוּא בְּעַצְמוֹ--הֲרֵי זֶה נֶהְרָג בְּבֵית דִּין.
ב אֲבָל הַשּׂוֹכֵר הוֹרֵג לַהְרֹג אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח עֲבָדָיו וַהֲרָגוּהוּ, אוֹ שֶׁכָּפַת חֲבֵרוֹ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי הָאֲרִי וְכַיּוֹצֶא בּוֹ וַהֲרָגַתּוּ הַחַיָּה, וְכֵן הַהוֹרֵג אֶת עַצְמוֹ--כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים הוּא, וַעֲווֹן הֲרִיגָה בְּיָדוֹ; וְחַיָּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, וְאֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין.
ג וּמְנַיִן שֶׁכֵּן הוּא הַדִּין: שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט,ו), זֶה הַהוֹרֵג בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. "וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ" (בראשית ט,ה), זֶה הַהוֹרֵג עַצְמוֹ; "מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ" (שם), זֶה הַמּוֹסֵר חֲבֵרוֹ לִפְנֵי חַיָּה לְטָרְפוֹ; "מִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו--אֶדְרֹשׁ, אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם" (שם), זֶה הַשּׂוֹכֵר אֲחֵרִים לַהְרֹג אֶת חֲבֵרוֹ. וּבַפֵּרוּשׁ נֶאֱמָר בִּשְׁלָשְׁתָּן לְשׁוֹן דְּרִישָׁה, הֲרֵי דִּינָם מָסוּר לַשָּׁמַיִם.
ד וּבְכָל אֵלּוּ הָרַצְחָנִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן שְׁאֵינָן מְחֻיָּבִים מִיתַת בֵּית דִּין--אִם רָצָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהָרְגָם בְּדִין הַמַּלְכוּת וְתַקָּנַת הָעוֹלָם, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְכֵן אִם רָאוּ בֵּית דִּין לַהְרֹג אוֹתָן בְּהוֹרָאַת שָׁעָה--אִם הָיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָּךְ, הֲרֵי יֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאוּ.
ה הֲרֵי שֶׁלֹּא הֲרָגָם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא הָיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְחַזַּק הַדָּבָר--הֲרֵי בֵּית דִּין חַיָּבִין מִכָּל מָקוֹם לְהַכּוֹתָם מַכָּה רַבָּה הַקְּרוֹבָה לְמִיתָה, וְלֶאֱסֹר אוֹתָן בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק שָׁנִים רַבּוֹת, וּלְצַעֲרָן בְּכָל מִינֵי צַעַר: כְּדֵי לְהַפְחִיד וּלְאַיַּם עַל שְׁאָר הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם הַדָּבָר לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵבָב, וְיֹאמַר הֲרֵינִי מְסַבֵּב לַהְרֹג אוֹיְבִי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה פְּלוֹנִי, וְאִפָּטֵר.
ו אֶחָד הַהוֹרֵג אֶת הַגָּדוֹל אוֹ אֶת הַקָּטָן בֶּן יוֹמוֹ, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה--הֲרֵי זֶה נֶהְרָג עָלָיו, אִם הָרַג בְּזָדוֹן; אוֹ גּוֹלֶה, אִם הָרַג בִּשְׁגָגָה: וְהוּא, שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו; אֲבָל אִם נֻלַּד לְפָחוּת מִתִּשְׁעָה חֳדָשִׁים--הֲרֵי הוּא כְּנֵפֶל עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְהַהוֹרְגוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם אֵינוּ נֶהְרָג עָלָיו.
ז אֶחָד הַהוֹרֵג אֶת הַבָּרִיא, אוֹ אֶת הַחוֹלֶה הַנּוֹטֶה לָמוּת. וְאַפִלּוּ הָרַג אֶת הַגּוֹסֵס, נֶהְרָג עָלָיו; וְאִם הָיָה גּוֹסֵס בִּידֵי אָדָם, כְּגוֹן שֶׁהִכּוּהוּ עַד שֶׁנָּטָה לָמוּת וַהֲרֵי הוּא גּוֹסֵס--הַהוֹרְגוֹ, אֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ.
ח הַהוֹרֵג אֶת הַטְּרֵפָה--אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם. וְכָל אָדָם בְּחֶזְקַת שָׁלֵם הוּא, וְהַהוֹרְגוֹ נֶהְרָג--עַד שֶׁיִּוָּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁזֶּה טְרֵפָה, וְיֹאמְרוּ הָרוֹפְאִים שֶׁמַּכָּה זוֹ אֵין לָהּ תְּעָלָה בְּאָדָם זֶה, וּבָהּ יָמוּת, אִם לֹא יְמִיתֶנּוּ דָּבָר אַחֵר.
ט אָדָם טְרֵפָה שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ--נֶהְרָג, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ" (דברים יג,ו; ועוד שש פעמים בהמשך הספר): וְהוּא, שֶׁיַּהְרֹג בִּפְנֵי בֵּית דִּין. אֲבָל בִּפְנֵי עֵדִים, פָּטוּר: שֶׁמֶּא יוּזְמוּ הָעֵדִים; וְאִם הוּזְמוּ אֵינָן נֶהְרָגִין, שֶׁהֲרֵי לֹא זָמְמוּ לַהְרֹג אֵלָא טְרֵפָה, וְכָל עֵדוּת שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַהֲזָמָה, אֵינָהּ עֵדוּת בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת.
י אֶחָד הַהוֹרֵג אֶת יִשְׂרָאֵל, אוֹ הַהוֹרֵג עֶבֶד כְּנַעֲנִי--הֲרֵי זֶה נֶהְרָג עָלָיו; וְאִם הָרַג בִּשְׁגָגָה, גּוֹלֶה. [יא] יִשְׂרָאֵל שֶׁהָרַג גֵּר תּוֹשָׁב--אֵינוּ נֶהְרָג עָלָיו בְּבֵית דִּין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי-יָזִד אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ" (שמות כא,יד); וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵינוּ נֶהְרָג עַל הַגּוֹי. וְאֶחָד הַהוֹרֵג אֶת עֶבֶד אֲחֵרִים אוֹ הַהוֹרֵג עַבְדּוֹ--הֲרֵי זֶה נֶהְרָג עָלָיו, שֶׁהָעֶבֶד כְּבָר קִבַּל עָלָיו מִצְווֹת וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת ה'.
יא [יב] מַה בֵּין עַבְדּוֹ לְעֶבֶד אֲחֵרִים: שֶׁעַבְדּוֹ, יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ. לְפִיכָּךְ אִם הִכָּה עַבְדּוֹ הַכָּיָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, וְנָטָה לָמוּת, וְעָמַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְאַחַר כָּךְ מֵת--אֵינוּ נֶהְרָג עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת מֵחֲמַת הַמַּכָּה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא" (שמות כא,כא). וּמַה הוּא "יוֹם אוֹ יוֹמַיִם" (שם)--יוֹם שְׁהוּא כְּיוֹמַיִם, שְׁהוּא מֵעֵת לָעֵת.
יב [יג] אֲבָל הַמַּכֶּה עֶבֶד שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ--אַפִלּוּ מֵת לְאַחַר כַּמָּה יָמִים מֵחֲמַת הַמַּכָּה--הוֹאִיל וְהִכָּהוּ כְּדֵי לְהָמִית, הֲרֵי זֶה נֶהְרָג עָלָיו כִּשְׁאָר בְּנֵי חוֹרִין.
יג [יד] יֵרָאֶה לִי, שֶׁהַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּסַכִּין וְסַיִף אוֹ בְּאֶבֶן וְאֶגְרוֹף וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וּמֵת--אֵינוּ בְּדִין "יוֹם אוֹ יוֹמַיִם" (שמות כא,כא); וְאַפִלּוּ מֵת לְאַחַר שָׁנָה, נֶהְרָג עָלָיו. לְכָּךְ נֶאֱמָר "בַּשֵּׁבֶט" (שמות כא,כ)--שֶׁלֹּא נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ אֵלָא בְּשֵׁבֶט וּרְצוּעָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, לֹא הַכָּיַת רְצִיחָה.
יד [טו] הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ, וּפָסַק עִמּוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְהִכָּהוּ אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ הַשְּׁלוֹשִׁים יוֹם, וֶהֱמִיתוֹ--הֲרֵי זֶה נֶהְרָג עָלָיו, וְאֵינוּ בְּדִין "יוֹם אוֹ יוֹמַיִם" (שמות כא,כא): הָרִאשׁוֹן, לְפִי שְׁאֵינוּ "כַּסְפּוֹ" (שם) הַמְּיֻחָד לוֹ; וְהַשֵּׁנִי, לְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵינוּ תַּחְתָּיו.
טו [טז] וְכֵן מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. וְעֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין--אֵינוּ בְּדִין "יוֹם אוֹ יוֹמַיִם" (שמות כא,כא), שֶׁהֲרֵי אֵינוּ לְאֶחָד מֵהֶן "כַּסְפּוֹ" (שם) הַמְּיֻחָד לוֹ; וּלְפִיכָּךְ נֶהְרָג עָלָיו כִּשְׁאָר הָעָם.
משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג