משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות פרה אדומה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א מַעֲלוֹת יְתֵרוֹת עָשׂוּ בְּטַהְרַת הַחַטָּאת: שֶׁהָאָדָם הַטָּהוֹר--אַפִלּוּ טָבַל לַקֹּדֶשׁ, וְעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--אֵינוּ טָהוֹר לַחַטָּאת, לֹא לִשְׂרֵפָתָהּ וְלֹא לְמִלּוּי הַמַּיִם וְלֹא לְקַדְּשָׁן וְלֹא לְהַזּוֹת, עַד שֶׁיִּטְבֹּל לְשֵׁם חַטָּאת, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה טָהוֹר לַחַטָּאת.
ב וְכֵן הַכֵּלִים--אַפִלּוּ מִזְרָק שֶׁבָּעֲזָרָה--אֵינוּ טָהוֹר לַחַטָּאת, עַד שֶׁיַּטְבִּילוּהוּ לְשֵׁם חַטָּאת. וְכֵן כָּל הָאֹכָלִין וְכָל הַמַּשְׁקִין--אַף עַל פִּי שְׁהֶן טְהוֹרִין, הֲרֵי הֶן לְעִנְיַן הַחַטָּאת כְּאֹכָלִין וּמַשְׁקִין הַטְּמֵאִין.
ג [ב] כָּל כְּלִי הָרָאוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב--אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָהוֹר לְגַבֵּי הַקֹּדֶשׁ--הֲרֵי הוּא לְגַבֵּי חַטָּאת כְּמַדְרֵס הַזָּב, עַד שֶׁיַּטְבִּילוּהוּ לְשֵׁם חַטָּאת. יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה הָיָה אוֹכֵל בְּטַהְרַת הַקֹּדֶשׁ, כָּל יָמָיו; וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ כְּמַדְרֵס הַזָּב, לְעִנְיַן הַחַטָּאת.
ד [ג] כָּל וֶלֶד הַטֻּמְאוֹת--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְטַמֵּא אָדָם וְלֹא כֵּלִים, אַפִלּוּ לַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, לַחַטָּאת. לְפִיכָּךְ אָמְרוּ הַמְּקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת, לֹא יִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל--שֶׁמֶּא יִפְּלוּ מַשְׁקִין עַל הַסַּנְדָּל, וְנִמְצָא הַסַּנְדָּל טָמֵא, שֶׁכָּל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין הֶן לְגַבֵּי הַחַטָּאת, וְיִטַּמֵּא זֶה הַמְּקַדֵּשׁ בִּנְגִיעָתוֹ בַּסַּנְדָּל; וְנִמְצְאוּ מֵי הַחַטָּאת טְמֵאִים.
ה [ד] מִי שֶׁנִּטְמְאוּ יָדָיו בִּלְבָד בִּדְבָרִים הַמְּטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, כְּגוֹן שֶׁנָּגַע בְּאֹכָלִין אוֹ בְּמַשְׁקִין וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ, וְאֵינוּ צָרִיךְ אֵלָא טְבִילַת יָדָיו בִּלְבָד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר--הֲרֵי נִטְמָא כָּל גּוּפוֹ לְעִנְיַן חַטָּאת, וְצָרִיךְ טְבִילָה: אַפִלּוּ לֹא נִטְמֵאת אֵלָא יָדוֹ אַחַת--נִטְמָא כֻּלּוֹ, וַהֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה.
ו [ה] כָּל הַטָּעוּן טְבִילָה, בֵּין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--מְטַמֵּא אֶת מֵי חַטָּאת וְאֶת אֵפֶר הַחַטָּאת וְאֶת הַמַּזֶּה מֵי חַטָּאת, בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא. וְכֵן מְטַמֵּא אֶת הָאֵזוֹב הַמֻּכְשָׁר, וְאֶת הַמַּיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ וַעֲדַיִן לֹא נִתְקַדְּשׁוּ, וְאֶת הַכְּלִי הָרֵיקָן הַטָּהוֹר לַחַטָּאת: מְטַמֵּא כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ בַּמַּגָּע, אֲבָל לֹא בַּמַּשָּׂא. וְטָמֵא שֶׁנָּגַע בְּמִקְצַת אֵפֶר חַטָּאת, פָּסַל אֶת כֻּלּוֹ.
ז [ו] אֵין מוֹנִין לַחַטָּאת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנִין לַתְּרוּמָה וְלַקֹּדֶשׁ. כֵּיצַד: עֲשָׂרָה שֶׁטָּבְלוּ לְשֵׁם חַטָּאת, וְנִטְמָא אֶחָד מֵהֶן, אַפִלּוּ לֹא נִטְמָא אֵלָא לְגַבֵּי חַטָּאת בִּלְבָד, כְּגוֹן שֶׁנִּטְמֵאת יָדוֹ בִּלְבָד, וְנָגַע בַּחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ בַּחֲבֵרוֹ, אַפִלּוּ הֶן מֵאָה--כֻּלָּן טְמֵאִין לַחַטָּאת.
ח וְכֵן כֵּלִים הַטְּהוֹרִים לַחַטָּאת, שֶׁנִּטְמָא כְּלִי מֵהֶן, אַפִלּוּ לֹא נִטְמְאוּ אֵלָא אֲחוֹרָיו בִּלְבָד לְגַבֵּי חַטָּאת, כְּגוֹן שֶׁנָּגְעוּ מַשְׁקִין בַּאֲחוֹרָיו, וְנָגַע כְּלִי זֶה בִּכְלִי שֵׁנִי, וּשְׁנֵי בִּשְׁלִישִׁי--נִטְמְאוּ הַכֵּלִים כֻּלָּן לְגַבֵּי חַטָּאת, וְאַפִלּוּ הֶן מֵאָה.
ט [ז] כָּל הָרָאוּי לְהִטַּמֵּא בְּמַדְרֵס הַזָּב--אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ--אִם הֱנִידוֹ הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, נִטְמָא: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ. וְכֵן הַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁהֵנִיד אֶת הָאָדָם שְׁאֵינוּ טָהוֹר לַחַטָּאת, אוֹ שֶׁהֵנִיד אֶת רֻקּוֹ, אוֹ אֶת מֵימֵי רַגְלָיו שֶׁלְּאָדָם זֶה--נִטְמָא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ. אֲבָל כְּלִי שְׁאֵינוּ רָאוּי לְמַדְרֵס--אֵינוּ מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, אֵלָא אִם כֵּן נָגַע בּוֹ.
י [ח] כְּלִי הַטָּמֵא טְמֵא מֵת--אִם הֱנִידוֹ הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, נִטְמָא: וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ; וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין טְמֵא מֵת מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כֵּיצַד: מַפְתֵּחַ שְׁהוּא טְמֵא מֵת שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּדֶלֶת, וְסָגַר הַטָּהוֹר לַחַטָּאת אֶת הַדֶּלֶת--הוֹאִיל וְהֵנִיד אֶת הַמַּפְתֵּחַ הַטָּמֵא, נִטְמָא. וְכֵן אִם הֵסִיט אֶת הַשֶּׁרֶץ, וְאֶת שִׁכְבַת זֶרַע--הֲרֵי זֶה טָמֵא לַחַטָּאת: אַף עַל פִּי שְׁאֵין אֵלּוּ מְטַמְּאִין בַּמַּשָּׂא, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
יא [ט] הַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּכֵלִים שֶׁהָיוּ לְמַעְלָה מִן הַזָּב וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְהֶן הַנִּקְרָאִין מַדֵּף--אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ, נִטְמָא לַחַטָּאת; וְכֵן כְּלִי הַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַדֵּף, נִטְמָא לַחַטָּאת.
יב [י] הַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּאֹכָלִין וּמַשְׁקִין--בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין, שֶׁכָּל אֹכָלִין וּמַשְׁקִין לְגַבֵּי חַטָּאת אֵינָן טְהוֹרִין--אִם נָגַע בָּהֶן בְּיָדוֹ, נִטְמָא כָּל גּוּפוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; נָגַע בָּהֶן בְּרַגְלוֹ אוֹ בִּשְׁאָר גּוּפוֹ, אוֹ שֶׁהֱסִיטָן בְּיָדוֹ וְלֹא נָגַע בָּהֶן--טָהוֹר. וְכֵן אִם נָגַע בְּיָדוֹ בְּתַנּוּר, וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִשְּׁאָר כֵּלִים שְׁאֵינָם טְהוֹרִין לַחַטָּאת--נִטְמָא כֻּלּוֹ; אֲבָל אִם נָגַע בְּרַגְלוֹ בָּהֶן, הֲרֵי הוּא טָהוֹר לַחַטָּאת כְּמוֹ שֶׁהָיָה.
יג [יא] הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְתוֹךְ מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לַחַטָּאת--נִטְמָא: מִפְּנֵי שְׁהֶן שְׁאוּבִין; וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין, נִטְמָא כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
יד [יב] הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טַהְרַת הַחַטָּאת, וְאַפִלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ: מִפְּנֵי חֻמְרָתָהּ וּמַעֲלוֹת אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּהּ, הַכֹּל נִזְהָרִין בָּהּ; וַהֲרֵי נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת" (במדבר יט,ט), כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לְשָׁמְרָהּ.
טו לְפִיכָּךְ עַם הָאָרֶץ שֶׁהֵבִיא כְּלִי מִבֵּיתוֹ, אַפִלּוּ כְּלִי חֶרֶס, וְאָמַר כְּלִי זֶה טָהוֹר לַחַטָּאת--הֲרֵי זֶה טָהוֹר; וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ וּמַזִּין מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ כְּלִי טָמֵא לַקֹּדֶשׁ וְלַתְּרוּמָה. וְכֵן עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר טָהוֹר אֲנִי לַחַטָּאת, אוֹ שֶׁהָיוּ מֵי חַטָּאת אֶצְלוֹ, וְאָמַר טְהוֹרִין הֶן--נֶאֱמָן, שְׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מְזַלְזֵל בָּהּ.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות פרה אדומה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו