משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות פרה אדומה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א הַמְּמַלֵּא מַיִם לְקִדּוּשׁ--אֵינוּ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא עַצְמוֹ הַמְּקַדֵּשׁ וְהַמַּזֶּה, אֵלָא מְקַדֵּשׁ אַחֵר וּמַזֶּה אַחֵר. וְכֵן מְמַלֵּא אָדָם בִּכְלִי, וּמְעַרֶּה מִכְּלִי לִכְלִי, וּמְקַדֵּשׁ בִּכְלִי אַחֵר; וּמְעַרֶּה הַמַּיִם הַמְּקֻדָּשִׁין מִכְּלִי לִכְלִי, וּמַזֶּה מִכְּלִי אַחֵר.
ב מְמַלֵּא אָדָם מַיִם, וּמַנִּיחָן אֶצְלוֹ בְּלֹא קִדּוּשׁ כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה; וְאֵין בְּכָּךְ כְּלוּם. וּמוֹלִיכָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמֵעִיר לְעִיר; וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶן אֵפֶר וּמְקַדְּשָׁן, בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְכֵן הַמַּיִם הַמְּקֻדָּשִׁין, מַנִּיחָן אָדָם אֶצְלוֹ יָמִים וְשָׁנִים, וּמַזֶּה מֵהֶן בְּכָל יוֹם שְׁהוּא צָרִיךְ, עַד שֶׁיִּתַּמּוּ; וּמוֹלִיכָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמֵעִיר לְעִיר. וּמְשַׁמֵּר אָדָם אֵפֶר הַפָּרָה אֶצְלוֹ; וּמוֹלִיכוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמֵעִיר לְעִיר.
ג פַּעַם אַחַת, הוֹלִיכוּ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת בִּסְפִינָה בַּיַּרְדֵּן; וְנִמְצָא כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּקַרְקַע הַסְּפִינָה, וְנִטְמְאוּ הַמַּיִם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזְרוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, שְׁאֵין מַעְבִירִין מֵי חַטָּאת וְלֹא אֵפֶר חַטָּאת בְּנָהָר וּבִסְפִינָה; וְלֹא יְשִׁיטֵם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא יַעֲמֹד בְּצַד הַנָּהָר מִכָּאן וְיִזְרְקֵם לַצַּד הַשֵּׁנִי.
ד אֲבָל עוֹבֵר הוּא אָדָם בַּמַּיִם עַד צַוָּארוֹ, וּבְיָדוֹ אֵפֶר פָּרָה אוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁין; וְכֵן אָדָם וְכֵלִים הָרֵיקָנִים שְׁהֶן טְהוֹרִין לַחַטָּאת, וּמַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לַחַטָּאת וַעֲדַיִן לֹא נִתְקַדְּשׁוּ--מַעְבִירִין אוֹתָם בְּנָהָר וּבִסְפִינָה. [ג] וְכֵן מַעְבִירִין מַיִם מְקֻדָּשִׁין בִּסְפִינָה בְּיָם הַגָּדוֹל, וְשָׁטִין בָּהֶן עַל פְּנֵי הַמַּיִם: שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֵלָא עַל הַמַּיִם הַמְּקֻדָּשִׁין וְעַל הָאֵפֶר, בְּנָהָר.
ה [ד] הַמּוֹלִיךְ מַיִם לְקַדְּשָׁן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מַיִם שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ--לֹא יַפְשִׁיל הַכְּלִי לַאֲחוֹרָיו, אֵלָא לְפָנָיו: שֶׁנֶּאֱמָר "לְמִשְׁמֶרֶת, לְמֵי נִדָּה" (במדבר יט,ט)--בִּזְמָן שְׁהֶן שְׁמוּרִין, הֶן מֵי נִדָּה; וְאִם לָאו, פְּסוּלִין. הֲרֵי שֶׁמִּלָּא שְׁתֵּי חָבִיּוֹת--נוֹתֵן אַחַת לְפָנָיו, וְאַחַת לַאֲחוֹרָיו: מִפְּנֵי שְׁאֵי אִפְשָׁר.
ו [ה] מֵי חַטָּאת שֶׁשְּׁקָלָן בְּמִשְׁקָל--אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, פְּסוּלִין; וְאִם לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, כְּשֵׁרִין. אֲבָל אִם שָׁקַל דְּבָרִים אֲחֵרִים בְּמֵי חַטָּאת--הוֹאִיל וַעֲשָׂיָן מִשְׁקֹלֶת, פְּסָלָן: שְׁאֵין זוֹ מִשְׁמֶרֶת.
ז כָּל אֵלּוּ הַטְּהוֹרִין שֶׁמְּמַלְּאִין אוֹ שֶׁמְּקַדְּשִׁין אוֹ שֶׁמַּזִּין, וְכֵן כָּל הַכֵּלִים שֶׁמְּמַלְּאִין וּמְקַדְּשִׁין בָּהֶן וְשֶׁמַּזִּין מֵהֶן--אִם הָיוּ טְבוּלֵי יוֹם--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִעְרִיב שִׁמְשָׁן, הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִין: שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָה וְהַמִּלּוּי וְהַקִּדּוּשׁ וְהַהַזָּיָה כָּשֵׁר בִּטְבוּלֵי יוֹם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמִפְּנֵי הַצַּדּוּקִיִּין מְטַמְּאִין אֶת כָּל כְּלֵי שְׁטָף, וּמַטְבִּילִין אוֹתָן; וְאַחַר כָּךְ מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶן בְּמֵי חַטָּאת.
ח [ו] הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהַזּוֹת--חוּץ מֵאִשָּׁה, וְטֻמְטוֹם, וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, וְתִינוֹק שְׁאֵין בּוֹ דַּעַת; אֲבָל קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת, כָּשֵׁר לְהַזּוֹת. וְהֶעָרֵל כָּשֵׁר לְהַזּוֹת, שְׁאֵין הֶעָרֵל טָמֵא.
ט קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת שֶׁהִזָּה, וְהָאִשָּׁה מְסַעַדַתּוּ, כְּגוֹן שֶׁאָחֲזָה לוֹ הַמַּיִם בְּיָדָהּ--הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה: וּבִלְבָד שֶׁלֹּא תֶאֱחֹז בְּיָדוֹ, בְּשָׁעַת הַזָּיָה; וְאִם אָחֲזָה, הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה.
י [ז] הַמַּזֶּה צָרִיךְ לְהִתְכַּוַּן, וּלְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא לְטַהֲרוֹ; וְאִם הִזָּה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה. אֲבָל זֶה שֶׁמַּזִּין עָלָיו--אֵינוּ צָרִיךְ כַּוָּנָה, אֵלָא מַזִּין עַל הָאָדָם לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. הַמִּתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לְפָנָיו, וְהִזָּה לְאַחֲרָיו, לְאַחֲרָיו, וְהִזָּה לְפָנָיו--הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה; נִתְכַּוַּן לְהַזּוֹת לְפָנָיו, וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין שֶׁלְּפָנָיו--הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה.
יא [ח] הַמַּזֶּה אֵינוּ צָרִיךְ טְבִילָה, לְכָל הַזָּיָה; אֵלָא טוֹבֵל אֶת הָאֵזוֹב, וּמַזֶּה הַזָּיָה אַחַר הַזָּיָה עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ הַמַּיִם. וּמַזֶּה הַזָּיָה אַחַת עַל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, אוֹ כַּמָּה כֵּלִים, כְּאֶחָד--אַפִלּוּ מֵאָה: כָּל שֶׁנָּגַע בּוֹ מִן הַמַּיִם כָּל שְׁהוּא, טָהוֹר--וְהוּא שֶׁיִּתְכַּוַּן הַמַּזֶּה, לְהַזּוֹת עָלָיו.
יב טָבַל אֶת הָאֵזוֹב, וְנִתְכַּוַּן לְהַזּוֹת עַל דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה אוֹ עַל הָאָדָם, וְהִזָּה מֵאוֹתָהּ טְבִילָה עַל דָּבָר שְׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אוֹ עַל הַבְּהֵמָה--אִם נִשְׁאַר מַיִם בָּאֵזוֹב, אֵינוּ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהַטְבִּיל; אֵלָא מַזֶּה מִן הַשְּׁאָר עַל הָאָדָם, אוֹ עַל הַכֵּלִים הַטְּמֵאִים: שֶׁהֲרֵי תְּחִלַּת טְבִילָתוֹ כְּשֵׁרָה הָיְתָה.
יג אֲבָל אִם טָבַל אֶת הָאֵזוֹב לְהַזּוֹת עַל דָּבָר שְׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אוֹ עַל הַבְּהֵמָה, וְהִזָּה עַל הָאָדָם, אוֹ עַל הַכְּלִי הַטָּמֵא--הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה: עַד שֶׁיַּחְזֹר וְיִטְבֹּל הָאֵזוֹב פַּעַם שְׁנִיָּה, וְיִתְכַּוַּן לְהַזּוֹת עַל הָאָדָם אוֹ עַל דָּבָר הַמְּקַבֵּל טֻמְאָה.
יד [ט] הִטְבִּיל אֶת הָאֵזוֹב, וְנִתְכַּוַּן לְהַזּוֹת עַל דָּבָר שְׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה--הַמַּיִם הַמְּנַטְּפִין, כְּשֵׁרִין; לְפִיכָּךְ אִם נָטְפוּ בַּכְּלִי, וְחָזַר וְהִטְבִּיל בָּהֶן אֶת הָאֵזוֹב בְּכַוָּנָה לְהַזּוֹת עַל דָּבָר הַמְּקַבֵּל טֻמְאָה--הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה.
טו [י] מֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְמַעֲטוּ--טוֹבֵל אַפִלּוּ רָאשֵׁי גִּבְעוֹלִין וּמַזֶּה, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יְסַפַּג. צְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ צָר--טוֹבֵל וּמַעֲלֶה כְּדַרְכּוֹ, וּמַזֶּה; וְאֵינוּ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁמֶּא יִגַּע בְּצִדֵּי הַכְּלִי, בְּפַעַם שְׁנִיָּה.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות פרה אדומה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו