משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות פרה אדומה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א אֵין שׂוֹרְפִין אֶת הַפָּרָה אֵלָא חוּץ לְהַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (במדבר יט,ג); וּבְהַר הַמִּשְׁחָה, הָיוּ שׂוֹרְפִין אוֹתָהּ. וְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂין, מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה; וְתַחְתָּיו בָּנוּי כִּיפִין כִּיפִין, וְכִיפָה עַל כָּל שְׁנֵי כִּיפִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי רַגְלֵי הַכִּיפָה עַל גַּג שְׁנֵי כִּיפִין שֶׁתַּחְתֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה תַּחַת הַכֹּל חָלוּל--מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. אַף מְקוֹם שְׂרֵפָתָהּ וּמְקוֹם הַטְּבִילָה, שֶׁהָיוּ בְּהַר הַמִּשְׁחָה--תַּחְתֵּיהֶן חָלוּל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. וְהַפָּרָה וְהַשּׂוֹרֵף וְכָל הַמְּסַעֲדִין בִּשְׂרֵפָתָהּ, יוֹצְאִין מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה עַל גַּבֵּי כֶּבֶשׁ זֶה.
ב כֵּיצַד שׂוֹרְפִין אוֹתָהּ: זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מַקְדִּימִין בְּרַגְלֵיהֶן לְהַר הַמִּשְׁחָה, וּבֵית הַטְּבִילָה הָיָה שָׁם; וְכוֹהֵן וְהַמְּסַעֲדִין בִּשְׂרֵפָתָהּ וְהַפָּרָה יוֹצְאִין עַל הַכֶּבֶשׁ, וּבָאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה. וּמְטַמְּאִין אֶת הַכּוֹהֵן, וְסוֹמְכִין הַזְּקֵנִים יְדֵיהֶם עַל הַכּוֹהֵן, וְאוֹמְרִין לוֹ, טְבֹל אַחַת. וְאִם הָיָה כּוֹהֵן גָּדוֹל, אוֹמְרִין לוֹ, אִישִׁי כּוֹהֵן גָּדוֹל, טְבֹל אַחַת.
ג יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג. וְעֵצִים מְסֻדָּרִין הָיוּ שָׁם, עֲצֵי אֲרָזִים אֲרוֹנִים וּבְרוֹשִׁים, וַעֲצֵי תְּאֵנָה חֲלָקָה. וְעוֹשִׂין מַעֲרָכָה כְּמִין מִגְדָּל, וּמְפַתְּחִין בָּהּ חַלּוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הָאוּר מְלַבֶּבֶת בָּהֶן; וּמַרְאֵה הַמַּעֲרָכָה בְּמַעְרָב.
ד וְכוֹפְתִין אֶת הַפָּרָה, בְּחֶבֶל שֶׁלִּמְגָג; וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲרָכָה, רֹאשָׁהּ לַדָּרוֹם וּפָנֶיהָ לַמַּעְרָב. וְהַכּוֹהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח, וּפָנָיו לַמַּעְרָב; שׁוֹחֵט בִּימִינוֹ, וּמְקַבֵּל הַדָּם בִּשְׂמֹאלוֹ. וּמַזֶּה בְּאֶצְבָּעוֹ הַיְּמָנִית מִן הַדָּם שֶׁבְּכַפּוֹ הַשְּׂמָאלִית, שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים--עַל כָּל הַזָּיָה, טְבִילַת אֶצְבָּע בַּדָּם: וּשְׁיַרֵי הַדָּם שֶׁבָּאֶצְבָּע, פְּסוּלִין לְהַזָּיָה; לְפִיכָּךְ עַל כָּל הַזָּיָה, מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁלַּפָּרָה.
ה גָּמַר מִלְּהַזּוֹת, קִנַּח אֶת יָדָיו בְּגוּפָהּ שֶׁלַּפָּרָה; וְיָרַד מִן הַמַּעֲרָכָה, וְהִצִּית אֶת הָאֵשׁ בְּעֵצִים קְטַנִּים, וְהִכְנִיסָן תַּחַת עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְתַתְחִיל הָאֵשׁ בָּהּ. וְהַכּוֹהֵן עוֹמֵד בְּרָחוֹק, וּמְשַׁמֵּר לָהּ עַד שֶׁיִּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְתִקָּרַע בִּטְנָהּ.
ו וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל עֵץ אֶרֶז, וְאֵזוֹב אֵין פָּחוּת מִטֶּפַח, וְצֶמֶר צָבוּעַ בְּתוֹלַעַת מִשְׁקָל חָמֵשׁ סְלָעִים. וְאוֹמֵר לָעוֹמְדִין שָׁם, עֵץ אֶרֶז זֶה, עֵץ אֶרֶז זֶה, עֵץ אֶרֶז זֶה, אֵזוֹב זֶה, אֵזוֹב זֶה, אֵזוֹב זֶה, שְׁנִי תּוֹלַעַת זֶה, שְׁנִי תּוֹלַעַת זֶה, שְׁנִי תּוֹלַעַת זֶה--שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד; וְהֶן אוֹמְרִין לוֹ הִין, הִין, הִין--שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
ז וְכָל כָּךְ לָמָּה: לְפִי שֶׁמִּינֵי אֲרָזִים שִׁבְעָה הֶן, וּמִינֵי אֵזוֹב אַרְבָּעָה. וְהַצָּבוּעַ אָדֹם--יֵשׁ שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּפוּאָה, וְיֵשׁ שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּלַכָּא, וְיֵשׁ שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּתוֹלַעַת; וְהַתּוֹלַעַת--הִיא הַגַּרְגְּרִים הָאֲדֻמִּים בְּיוֹתֵר הַדּוֹמִים לְגַרְעִנֵּי הַחַרּוּבִים, וְהֶן כְּמוֹ הָאוֹג, וְתוֹלַעַת כְּמוֹ יְתוּשׁ יֵשׁ בְּכָל גַּרְגֶּר מֵהֶן. לְפִיכָּךְ מוֹדִיעַ לַכֹּל וּמְגַלֶּה לָהֶן, שֶׁאֵלּוּ הֶן הַמִּינִים הָאֲמוּרִין בַּתּוֹרָה. וְהָאֵזוֹב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה--הוּא הָאֵזוֹב שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ בַּעֲלֵי בָּתִּים, וּמְתַבְּלִין בּוֹ הַקְּדֵרוֹת.
ח הָאֵזוֹב וְהָאֶרֶז וְהַתּוֹלַעַת, שְׁלָשְׁתָּן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וְכוֹרֵךְ הָאֵזוֹב עִם הָאֶרֶז בְּלָשׁוֹן שֶׁלְּשָׁנִי, וּמַשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ בִּטְנָהּ--שֶׁנֶּאֱמָר "אֶל-תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה" (במדבר יט,ו). וְאֵינוּ מַשְׁלִיךְ קֹדֶם שֶׁיִּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְלֹא אַחַר שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם הִשְׁלִיךְ, פְּסוּלָה: שֶׁנֶּאֱמָר "אֶל-תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"--לֹא קֹדֶם שֶׁיִּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְלֹא אַחַר שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר.
ט בֵּין שֶׁהִשְׁלִיךְ שְׁלָשְׁתָּן כְּאַחַת, בֵּין שֶׁהִשְׁלִיךְ זֶה אַחַר זֶה, בֵּין שֶׁהִשְׁלִיךְ לְתוֹךְ גּוּפָהּ, אוֹ לְתוֹךְ שְׂרֵפָתָהּ, בֵּין שֶׁנִּקְרְעָה מֵאֵלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִיךְ, בֵּין שֶׁקְּרָעָהּ בְּיָדוֹ אוֹ בִּכְלִי--כְּשֵׁרָה.
י [ג] נִגְמְרָה שְׂרֵפָתָהּ--חוֹבְטִין אוֹתָהּ בְּמַקְלוֹת, הִיא וְכָל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה שֶׁנִּשְׂרְפָה בָּהֶן, וְכוֹבְרִין אֶת הַכֹּל בִּכְבָרוֹת. וְכָל שָׁחוֹר שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיִּכָּתֵשׁ וְיִהְיֶה אֵפֶר, בֵּין מִבְּשָׂרָהּ בֵּין מִן הָעֵצִים--כּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וּשְׁאֵין בּוֹ אֵפֶר, מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֶיהָ שֶׁנִּשְׁאַר בְּלֹא שְׂרֵפָה--בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הָיָה נִכְתָּשׁ.
יא [ד] אֵין מַכְנִיסִין מֵאֶפְרָהּ כְּלוּם לְהַנִּיחוֹ בָּעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (במדבר יט,ט). וּשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים הָיוּ חוֹלְקִין אֶת כָּל אֶפְרָהּ--אֶחָד נִתַּן בַּחֵיל, וְאֶחָד בְּהַר הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. זֶה שֶׁמִּתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, הָיוּ הַכּוֹהֲנִים מְקַדְּשִׁין מִמֶּנּוּ; וְזֶה שֶׁנִּתַּן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַזִּין מִמֶּנּוּ; וְזֶה שֶׁנִּתַּן בַּחֵיל, הָיָה מוּכָן וּמֻצְנָע--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת" (שם), מְלַמֵּד שֶׁמַּצְנִיעִין מִמֶּנּוּ.
יב וְכֵן הָיוּ מַצְנִיעִין מֵאֵפֶר כָּל פָּרָה וּפָרָה שֶׁשּׂוֹרְפִין, בַּחֵיל. וְתֵשַׁע פָּרוֹת אֲדֻמּוֹת נַעֲשׂוּ מִשֶּׁנִּצְטַוּוּ בְּמִצְוָה זוֹ, עַד שֶׁחָרַב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּה--רִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּשְׁנִיָּה עָשָׂה עֶזְרָא, וְשֶׁבַע מֵעֶזְרָא עַד חָרְבַּן הַבַּיִת; וְהָעֲשִׂירִית עוֹשֶׂה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, מְהֵרָה יִגָּלֶה.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות פרה אדומה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו