משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות פרה אדומה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א כֵּיצַד מְקַדְּשִׁין אֶת הַמַּיִם בְּאֵפֶר הַפָּרָה: נוֹתֵן אֶת הַמַּיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְשֵׁם מֵי חַטָּאת בִּכְלִי, וְנוֹתֵן אֵפֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף עַל פִּי שְׁהִיא חָבִית גְּדוֹלָה מְלֵאָה מַיִם; וּמְעָרֵב הַכֹּל. וְאִם נָתַן הָאֵפֶר תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ נָתַן עָלָיו הַמַּיִם--פָּסַל. וּמַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים" (במדבר יט,יז), כְּדֵי לְעָרַב אֶת הָאֵפֶר בַּמַּיִם.
ב הַמְּקַדֵּשׁ צָרִיךְ שֶׁיִּתְכַּוַּן, וְיִתֵּן הָאֵפֶר בְּיָדוֹ עַל הַמַּיִם: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלָקְחוּ, לַטָּמֵא" (במדבר יט,יז)--עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְכַּוֵּן לְקִדּוּשׁ, וּלְמִלּוּי, וּלְהַזָּיָה. אֲבָל אִם נָפַל הָאֵפֶר מִן הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָאֵפֶר לְתוֹךְ הַמַּיִם, אוֹ שֶׁנָּטַל הָאֵפֶר בְּיָדוֹ וּדְחָפוֹ חֲבֵרוֹ אוֹ הָרוּחַ וְנָפַל הָאֵפֶר מִיָּדוֹ עַל הַמַּיִם, אוֹ שֶׁנָּפַל הָאֵפֶר מִיָּדוֹ עַל צַד הַכְּלִי אוֹ עַל יָדוֹ וְאַחַר כָּךְ נָפַל לַמַּיִם--הֲרֵי זֶה פָּסוּל.
ג קִדַּשׁ פָּחוּת מִכְּדֵי הַזָּיָה בִּכְלִי זֶה, וּפָחוּת מִכְּדֵי הַזָּיָה בִּכְלִי אַחֵר--לֹא נִתְקַדְּשׁוּ. הָיָה הָאֵפֶר צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְכָנַס מִמֶּנּוּ מִלְמַעְלָה, וְקִדַּשׁ בּוֹ מַיִם אֲחֵרִים--הֲרֵי אֵלּוּ מְקֻדָּשִׁין. וְכָל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה; וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְּבוּ, וְאַפִלּוּ נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנָתְנָה אֶת הָאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַמַּיִם--אֵינוּ מְנַגְּבוֹ וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ.
ד כְּלִי קָטָן שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ כְּלִי גָּדוֹל, וְהֶן מְלֵאִין מַיִם, וְהַמַּיִם מְעֹרָבִין--כֵּיוָן שֶׁנָּתַן הָאֵפֶר בַּמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי הַגָּדוֹל, נִתְקַדְּשׁוּ כָּל הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלִי הַקָּטָן: וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה פִּיו צָר בְּיוֹתֵר, וְלֹא נִכְנַס לוֹ אֵפֶר--שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם כֻּלָּן מְעֹרָבִין.
ה הָיָה סְפוֹג בְּתוֹךְ הַמַּיִם בְּעֵת שֶׁנָּתַן הָאֵפֶר--הֲרֵי הַמַּיִם שֶׁבַּסְּפוֹג פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שְׁאֵינָן בִּכְלִי. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה--זוֹלֵף אֶת כָּל הַמַּיִם עַד שְׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג, וְלֹא יִגַּע בַּסְּפוֹג. וְאִם נָגַע בַּסְּפוֹג--אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו כָּל שְׁהֶן--פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם שֶׁבַּסְּפוֹג יוֹצְאִין וּמִתְעָרְבִין בַּמַּיִם הַכְּשֵׁרִין. נָפַל סְפוֹג לְתוֹךְ הַמַּיִם הַמְּקֻדָּשִׁין--נוֹטְלוֹ וְסוֹחֲטוֹ חוּץ לַכְּלִי, וְהַמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי כְּשֵׁרִין.
ו שְׁתֵּי שְׁקָתוֹת שֶׁבְּאֶבֶן אַחַת, שֶׁנָּתַן אֶת הָאֵפֶר לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן--אֵין הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה מְקֻדָּשִׁין; וְאִם הָיוּ נְקוּבוֹת זוֹ לְזוֹ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, אוֹ שֶׁהָיוּ הַמַּיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן אַפִלּוּ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, וְנָתַן אֵפֶר לְאַחַת מֵהֶן--הֲרֵי הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה מְקֻדָּשִׁין.
ז שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לְזוֹ, וְעָשָׂה אוֹתָן שֹׁקֶת, וְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, וְכֵן שֹׁקֶת שֶׁנֶּחְלְקָה, וְנָתַן אֵפֶר בְּחֵלֶק אֶחָד מֵהֶן--הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶן אֵינָן מְקֻדָּשִׁין; וְאִם חִבְּרָן בְּסִיד אוֹ בִּגְבָסִים, וְהֶן יְכוּלוֹת לְהִנָּטֵל כְּאַחַת--הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶן מְקֻדָּשִׁין.
ח מַיִם מְקֻדָּשִׁין שֶׁנִּתְעָרַב בָּהֶן מַיִם אַחֵר כָּל שְׁהוּא, וְאַפִלּוּ מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְקִדּוּשׁ--הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין; וְכֵן אִם יָרַד לְתוֹכָן טַל, הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. נָפַל לְתוֹכָן מַשְׁקִין וּמֵי פֵּרוֹת, יְעַרֶּה הַכֹּל; וְצָרִיךְ לְנַגַּב הַכְּלִי, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁין אֲחֵרִים. נָפַל לְתוֹכוֹ דְּיוֹ, קָמוֹס, וְקַלְקַנְתּוֹס, וְכָל דָּבָר שְׁהוּא רוֹשֵׁם--יְעַרֶּה; וְאֵינוּ צָרִיךְ לְנַגַּב--שְׁאִם יִשָּׁאֵר שָׁם דָּבָר הָרוֹשֵׁם, הֲרֵי הוּא נִרְאֶה.
ט הַמַּטְבִּיל כְּלִי לַחַטָּאת בְּמַיִם שְׁאֵינָן רְאוּיִין לְקַדַּשׁ--צָרִיךְ לְנַגַּב, וְאַחַר כָּךְ יְקַדַּשׁ בּוֹ; הִטְבִּילוֹ בְּמַיִם הָרְאוּיִין לְקַדַּשׁ, אֵינוּ צָרִיךְ לְנַגַּב. וְאִם הִטְבִּילוֹ לֶאֱסֹף בּוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁין--בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, צָרִיךְ לְנַגַּב.
י קֵרוּיָה שֶׁהִטְבִּילוּהָ בְּמַיִם הָרְאוּיִין לְקַדַּשׁ, מְקַדְּשִׁין בָּהּ; אֲבָל אֵין אוֹסְפִין לְתוֹכָהּ מֵי חַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם שֶׁהֻטְבְּלָה בָּהֶן נִבְלָעִין בְּתוֹכָהּ, וְיוֹצְאִין וּמִתְעָרְבִין בְּמֵי חַטָּאת, וּפוֹסְלִין אוֹתָן. נִטְמֵאת, וְהִטְבִּילוּהָ--אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ: שֶׁהַמַּשְׁקִין הַטְּמֵאִין הַנִּבְלָעִין בְּגוּפָהּ, יֵצְאוּ וְיִתְעָרְבוּ בַּמַּיִם שֶׁמְּקַדְּשִׁין אוֹתָן בְּתוֹכָהּ.
יא מַיִם מְקֻדָּשִׁין שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְנִתְבַּקְּעוּ, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן--פְּסוּלִין: אַפִלּוּ הָיוּ יְבֵשִׁים בְּיוֹתֵר, כְּגוֹן הַנְּמָלָה וְהַדִּירָה וְהַכִּנָּה שֶׁבַּתְּבוּאָה. נָפַל לְתוֹכָן חִפּוּשִׁית--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְבַּקְּעָה וְלֹא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהָ, הֲרֵי הַמַּיִם פְּסוּלִין: מִפְּנֵי שְׁהִיא כִּשְׁפוֹפֶרֶת; וְהַמַּיִם נִכְנָסִין בְּתוֹכָהּ, וְיוֹצְאִין מִתּוֹכָהּ עִם הַלֵּחָה שֶׁבָּהּ.
יב מַיִם מְקֻדָּשִׁין שֶׁשָּׁתָת מֵהֶן בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה, פְּסוּלִין. וְכֵן כָּל הָעוֹפוֹת, פְּסוּלִין: חוּץ מִן הַיּוֹנָה--מִפְּנֵי שְׁהִיא מוֹצֶצֶת, וְאֵין רִיר יוֹצֶא מִפִּיהָ וּמִתְעָרֵב בַּמַּיִם. וְכֵן כָּל הַשְּׁרָצִים שֶׁשָּׁתוּ, אֵינָן פּוֹסְלִין: חוּץ מִן הַחֻלְדָּה--מִפְּנֵי שְׁהִיא מְלַקֶּקֶת בִּלְשׁוֹנָהּ, וְנִמְצֵאת הַלֵּחָה יוֹצְאָה מִפִּיהָ בַּמַּיִם.
יג מֵי חַטָּאת שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן מֵחֲמַת עַצְמָן, כְּשֵׁרִין; נִשְׁתַּנּוּ מֵחֲמַת עָשָׁן, פְּסוּלִין. הִגְלִידוּ, וְחָזְרוּ וְנִמּוֹחוּ--כְּשֵׁרִין, אַפִלּוּ נִמּוֹחוּ בַּחַמָּה; אֲבָל אִם הִמְחָן בָּאוּר, פְּסוּלִין.
יד אֵפֶר חַטָּאת שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאָיו מֵחֲמַת עַצְמוֹ, אוֹ מֵחֲמַת עָשָׁן--כָּשֵׁר; נִשְׁתַּנָּה מֵחֲמַת אָבָק, אוֹ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ סִיד אוֹ גְּבָסִים, אוֹ שֶׁנִּתְעָרַב בּוֹ אֵפֶר מֻקְלֶה, כָּל שְׁהוּא--הֲרֵי זֶה פָּסוּל.
טו הַחוֹשֵׁב עַל מֵי חַטָּאת לִשְׁתּוֹתָן--לֹא פְסָלָן, עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה מֵהֶן; וְאִם שָׁפַךְ מִן הַכְּלִי לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ, וְלֹא נָגְעָה שְׂפָתוֹ בַּמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי--לֹא פָסַל.
טז כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁין שֶׁהִנִּיחוֹ מְגֻלֶּה, וּבָא וּמְצָאוֹ מְכֻסֶּה--הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין: שֶׁמֶּא אָדָם שְׁאֵינוּ טָהוֹר לַחַטָּאת נָגַע בָּהֶן, שֶׁהֲרֵי אָדָם כִּסָּהוּ בַּוַּדַּאי. הִנִּיחוֹ מְכֻסֶּה, וּבָא וּמְצָאוֹ מְגֻלֶּה--אִם יְכוּלָה הַחֻלְדָּה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ, אוֹ שֶׁיָּרַד לוֹ טַל בַּלַּיְלָה--פְּסוּלִין. וְאִם לָאו--כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁנֵי סְפֵקוֹת: סְפֵק אָדָם גִּלָּהוּ, אוֹ בְּהֵמָה וְחַיָּה אוֹ רֶמֶשׂ; וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר אָדָם גִּלָּהוּ, שֶׁמֶּא הָיָה טָהוֹר לַחַטָּאת אוֹ אֵינוּ טָהוֹר.
יז הַמּוֹסֵר מַיִם מְקֻדָּשִׁין, אוֹ מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְקִדּוּשׁ, לְטָמֵא לְשָׁמְרָן--הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. [יח] שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִין אֶת הַמַּיִם, וְנִטְמָא אַחַד מֵהֶן--כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שְׁהֶן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי; טָהַר וְחָזַר לִשְׁמֹר, וְנִטְמָא הַשֵּׁנִי--כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שְׁהֶן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן. נִטְמְאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, הֲרֵי הַמַּיִם פְּסוּלִין.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות פרה אדומה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו