תנ"ך -
במדבר - הכול פרק יט
האזנה לפרק זה
א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר. ב זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין־בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא־עָלָה עָלֶיהָ, עֹל. ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ, אֶל־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן; וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו. ד וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, מִדָּמָהּ--בְּאֶצְבָּעוֹ; וְהִזָּה אֶל־נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל־מוֹעֵד, מִדָּמָהּ--שֶׁבַע פְּעָמִים. ה וְשָׂרַף אֶת־הַפָּרָה, לְעֵינָיו: אֶת־עֹרָהּ וְאֶת־בְּשָׂרָהּ וְאֶת־דָּמָהּ, עַל־פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף. ו וְלָקַח הַכֹּהֵן, עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב--וּשְׁנִי תוֹלָעַת; וְהִשְׁלִיךְ, אֶל־תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה. ז וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן, וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם, וְאַחַר, יָבֹא אֶל־הַמַּחֲנֶה; וְטָמֵא הַכֹּהֵן, עַד־הָעָרֶב. ח וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ--יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם, וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם; וְטָמֵא, עַד־הָעָרֶב. ט וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר, אֵת אֵפֶר הַפָּרָה, וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, בְּמָקוֹם טָהוֹר; וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת, לְמֵי נִדָּה--חַטָּאת הִוא. י וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת־אֵפֶר הַפָּרָה, אֶת־בְּגָדָיו, וְטָמֵא, עַד־הָעָרֶב; וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם--לְחֻקַּת עוֹלָם. יא הַנֹּגֵעַ בְּמֵת, לְכָל־נֶפֶשׁ אָדָם--וְטָמֵא, שִׁבְעַת יָמִים. יב הוּא יִתְחַטָּא־בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי--יִטְהָר; וְאִם־לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי--לֹא יִטְהָר. יג כָּל־הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר־יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא, אֶת־מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִיִּשְׂרָאֵל: כִּי מֵי נִדָּה לֹא־זֹרַק עָלָיו, טָמֵא יִהְיֶה--עוֹד, טֻמְאָתוֹ בוֹ. יד זֹאת, הַתּוֹרָה, אָדָם, כִּי־יָמוּת בְּאֹהֶל: כָּל־הַבָּא אֶל־הָאֹהֶל וְכָל־אֲשֶׁר בָּאֹהֶל, יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. טו וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ, אֲשֶׁר אֵין־צָמִיד פָּתִיל עָלָיו--טָמֵא, הוּא. טז וְכֹל אֲשֶׁר־יִגַּע עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה, בַּחֲלַל־חֶרֶב אוֹ בְמֵת, אוֹ־בְעֶצֶם אָדָם, אוֹ בְקָבֶר--יִטְמָא, שִׁבְעַת יָמִים. יז וְלָקְחוּ, לַטָּמֵא, מֵעֲפַר, שְׂרֵפַת הַחַטָּאת; וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים, אֶל־כֶּלִי. יח וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם, אִישׁ טָהוֹר, וְהִזָּה עַל־הָאֹהֶל וְעַל־כָּל־הַכֵּלִים, וְעַל־הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ־שָׁם; וְעַל־הַנֹּגֵעַ, בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל, אוֹ בַמֵּת, אוֹ בַקָּבֶר. יט וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל־הַטָּמֵא, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב. כ וְאִישׁ אֲשֶׁר־יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל: כִּי אֶת־מִקְדַּשׁ יְהוָה טִמֵּא, מֵי נִדָּה לֹא־זֹרַק עָלָיו--טָמֵא הוּא. כא וְהָיְתָה לָהֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם; וּמַזֵּה מֵי־הַנִּדָּה, יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה, יִטְמָא עַד־הָעָרֶב. כב וְכֹל אֲשֶׁר־יִגַּע־בּוֹ הַטָּמֵא, יִטְמָא; וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת, תִּטְמָא עַד־הָעָרֶב. {פ}