משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א לֹא כָּל דָּבָר שְׁאֵינוּ פָּסוּל, מְבִיאִים אוֹתוֹ לְכַתְּחִלָּה. כֵּיצַד: הָיָה חַיָּב עוֹלָה--לֹא יָבִיא שֶׂה כָּחוּשׁ וְכָעוּר, וְיֹאמַר הֲרֵי אֵין בּוֹ מוּם; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וְאָרוּר נוֹכֵל . . ." (מלאכי א,יד): אֵלָא כָּל שֶׁיָּבִיא לְקָרְבָּן, יָבִיא מִן הַמֻּבְחָר.
ב וְכָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין בִּזְמָן הַמִּקְדָּשׁ--מְבִיאִין אֵילִים מִמּוֹאָב, וּמְבִיאִין כְּבָשִׂים שֶׁגַּבֵּיהֶן רְחָבִים מֵחֶבְרוֹן, וּמְבִיאִין עֲגָלִים מִן הַשָּׁרוֹן, וְגוֹזָלוֹת מֵהַר הַמֶּלֶךְ, וּמְבִיאִין יַיִן מִקְּרוֹחַיִן וַחֲלוֹטַיִן, וְסֹלֶת מִמִּכְמָשׂ וְיוֹחָנָה, וּמְבִיאִין שֶׁמֶן מִתְּקוֹעַ.
ג כָּל הָעֵצִים הַחֲדָשִׁים, כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה. וְלֹא הָיוּ מְבִיאִין מִשֶּׁלְּזַיִת, וְלֹא מִשֶּׁלְּגֶפֶן--מִשּׁוֹם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וּבְאֵלּוּ הָיוּ רְגִילִין--בְּמֻרְבָּיוֹת שֶׁלִּתְאֵנָה שֶׁלֶּחֳרָשִׁין שְׁאֵינָן בַּיִּשּׁוּב, וּבְשֶׁלֶּאֱגוֹז, וּבְשֶׁלְּעֵץ שֶׁמֶן. וְהַגְּזָרִין שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה--אַמָּה אָרְכָּן וְאַמָּה רָחְבָּן, וְעָבְיָן כִּמְחָק גָּדִישׁ שֶׁלַּסְּאָה; וּכְמוֹתָן עוֹשִׂין לְדוֹרוֹת.
ד וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין בִּזְרִיעַת חִטֵּי הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים: נָר חֲצִי הַשָּׂדֶה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, וְזוֹרֵעַ חֶצְיָהּ; וּבְשָׁנָה שְׁנִיָּה, נָר הַחֵצִי שֶׁזָּרַע בָּרִאשׁוֹנָה, וְזוֹרֵעַ הַחֵצִי הָאַחֵר, קֹדֶם לַפֶּסַח שִׁבְעִים יוֹם. וְאִם לֹא הָיְתָה הַשָּׂדֶה עֲבוּדָה--חוֹרֵשׁ וְשׁוֹנֶה, וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ. וּבוֹרֵר הַחִטִּים יָפֶה יָפֶה; וְאַחַר כָּךְ שָׁף אֶת הַחִטִּים, וּבוֹעֵט בָּהֶן הַרְבֵּה--עַד שֶׁיִּתְקַלְּפוּ.
ה כָּל הַחִטִּים שֶׁלַּמְּנָחוֹת--טְעוּנוֹת שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה: שָׁף אַחַת וּבוֹעֵט שְׁתַּיִם, שָׁף שְׁתַּיִם וּבוֹעֵט שָׁלוֹשׁ; נִמְצְאוּ שָׁלוֹשׁ שִׁיפוֹת וְחָמֵשׁ בְּעִיטוֹת. וְחוֹזֵר חָלִילָה, עַד שֶׁיִּגְמֹר שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה--כְּדֵי שֶׁיִּתְקַלְּפוּ הַרְבֵּה. וְחוֹשֵׁב הַהֲבָאָה וְהַהוֹלָכָה בְּשִׁיפָה אַחַת, לְהַחְמִיר. וְאַחַר כָּךְ טוֹחֵן, וּמְרַקֵּד יָפֶה יָפֶה.
ו הַיַּיִן מֵבִיא עֲנָבִים מִן הָרַגְלִיּוֹת, מִן הַכְּרָמִים הָעֲבוּדִים פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה; וְדוֹרֵךְ, וְכוֹנְסִין אוֹתוֹ בְּחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת. וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן אַחַת אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, אֵלָא שָׁלוֹשׁ שָׁלוֹשׁ; וְאֵינוּ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִית עַד פִּיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רֵיחוֹ נוֹדֵף.
ז וְאֵינוּ מֵבִיא לֹא מִפִּי הֶחָבִית, מִפְּנֵי הַקִּמְחִין הָעוֹלֶה עַל פְּנֵי הַיַּיִן, וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים--אֵלָא מִשְּׁלִישָׁהּ וּמֵאֶמְצָעָהּ שֶׁלְּאֶמְצָעִית. [ז] הָיָה הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב, וְהַיַּיִן יוֹצֶא מִן הַנֶּקֶב שֶׁבְּצַד הֶחָבִית--כֵּיוָן שֶׁיִּרְאֶה שִׁנּוּי הַשְּׁמָרִים מַתְחִיל לָצֵאת, פּוֹסֵק וְאֵינוּ לוֹקֵחַ.
ח וּמֵאֵימָתַי מֵבִיא: מֵאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם לִדְרִיכָתוֹ, עַד שְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ יָתֵר מְעַט; וְאִם הֵבִיא יַיִן יָשָׁן מִכַּמָּה שָׁנִים, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר--וְהוּא, שֶׁלֹּא יִפָּסֵד טַעְמוֹ.
ט [ח] תִּשְׁעָה מִינִין בַּשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שִׁנּוּי מַעֲשָׂיו. כֵּיצַד: זַיִת שֶׁגִּרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וּבֵרְרוֹ אַחַת אַחַת, וּכְתָשׁוֹ, וּנְתָנוֹ לַסַּל--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הָרִאשׁוֹן. חָזַר אַחַר כָּךְ וּטְעָנוֹ בַּקּוֹרָה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הַשֵּׁנִי. וְאִם חָזַר אַחַר שֶׁטְּעָנוֹ, וּטְחָנוֹ, וּטְעָנוֹ שְׁנִיָּה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הַשְּׁלִישִׁי.
י זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן כֻּלָּן בְּעִרְבּוּבְיָה, וְהֶעֱלָן לַגָּג, וְחָזַר וּבֵרַר גַּרְגֶּר גַּרְגֶּר, וּכְתָשָׁן וּנְתָנָן לַסַּל--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הָרְבִיעִי. וְאִם טְעָנוֹ בַּקּוֹרָה אַחַר כָּךְ--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא, הוּא הַחֲמִישִׁי. חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן פַּעַם שְׁנִיָּה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הַשִּׁשִּׁי.
יא זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן, וַעֲטָנָן בְּתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקוּ, וְהֶעֱלָן, וְנִגְּבָן, וְאַחַר כָּךְ כָּתַשׁ, וְנָתַן לַסַּל--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא, הוּא הַשְּׁבִיעִי. חָזַר וְטָעַן בַּקּוֹרָה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא, הוּא הַשְּׁמִינִי. חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן פַּעַם שְׁנִיָּה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא, הוּא הַתְּשִׁיעִי.
יב [ט] אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן כְּשֵׁרִין לַמְּנָחוֹת--הָרִאשׁוֹן, אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ; וְאַחֲרָיו הַשֵּׁנִי וְהָרְבִיעִי, וּשְׁנֵיהֶן שׁוֹוִין; וְאַחֲרֵיהֶם הַשְּׁלִישִׁי וְהַחֲמִישִׁי וְהַשְּׁבִיעִי, וּשְׁלָשְׁתָּן שׁוֹוִין; וְאַחֲרֵיהֶם הַשִּׁשִּׁי וְהַשְּׁמִינִי, וּשְׁנֵיהֶן שׁוֹוִין; וְהַתְּשִׁיעִי, אֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.
יג [י] אֵין כָּשֵׁר לַמְּנוֹרָה--אֵלָא רִאשׁוֹן וּרְבִיעִי וּשְׁבִיעִי בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּתִית--לַמָּאוֹר" (שמות כז,כ; ויקרא כד,ב): אֵין כָּשֵׁר לַמְּנוֹרָה, אֵלָא הַיּוֹצֶא מִן הַכָּתוּשׁ בִּלְבָד. אֲבָל לַמְּנָחוֹת, כֻּלָּן כְּשֵׁרִין.
יד [יא] וּמֵאַחַר שֶׁכֻּלָּן כְּשֵׁרִין לַמְּנָחוֹת, לָמָּה נִמְנוּ--כְּדֵי לֵידַע יָפֶה שְׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְהַשּׁוֹוֶה, וְהַפָּחוּת: שֶׁהָרוֹצֶה לְזַכּוֹת עַצְמוֹ--יָכֹף יִצְרוֹ הָרַע, וְיַרְחִיב יָדוֹ, וְיָבִיא קָרְבָּנוֹ מִן הַיָּפֶה הַמְּשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁיָּבִיא מִמֶּנּוּ. הֲרֵי נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע ה', אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ" (בראשית ד,ד).
טו וְהוּא הַדִּין, לְכָל דָּבָר שְׁהוּא לְשֵׁם הָאֵל הַטּוֹב--שֶׁיִּהְיֶה מִן הַנָּאֶה הַטּוֹב: אִם בָּנָה בֵּית תְּפִלָּה, יִהְיֶה נָאֶה מִבֵּית יְשִׁיבָתוֹ; הֶאֱכִיל רָעֵב, יַאֲכִיל מִן הַטּוֹב וְהַמָּתוֹק שֶׁבְּשֻׁלְחָנוֹ; כִּסָּה עָרֹם, יְכַסֶּה מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּכְסוּתוֹ; הִקְדִּישׁ דָּבָר, יַקְדִּישׁ מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כָּל-חֵלֶב לַה'" (ויקרא ג,טז).
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז