משנה תורה - ספר עבודה - הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ פֵּרֶק ז

א  לֹא כָּל דָּבָר שְׁאֵינוּ פָּסוּל, מְבִיאִים אוֹתוֹ לְכַתְּחִלָּה.  כֵּיצַד:  הָיָה חַיָּב עוֹלָה--לֹא יָבִיא שֶׂה כָּחוּשׁ וְכָעוּר, וְיֹאמַר הֲרֵי אֵין בּוֹ מוּם; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וְאָרוּר נוֹכֵל . . ." (מלאכי א,יד):  אֵלָא כָּל שֶׁיָּבִיא לְקָרְבָּן, יָבִיא מִן הַמֻּבְחָר.

ב  וְכָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין בִּזְמָן הַמִּקְדָּשׁ--מְבִיאִין אֵילִים מִמּוֹאָב, וּמְבִיאִין כְּבָשִׂים שֶׁגַּבֵּיהֶן רְחָבִים מֵחֶבְרוֹן, וּמְבִיאִין עֲגָלִים מִן הַשָּׁרוֹן, וְגוֹזָלוֹת מֵהַר הַמֶּלֶךְ, וּמְבִיאִין יַיִן מִקְּרוֹחַיִן וַחֲלוֹטַיִן, וְסֹלֶת מִמִּכְמָשׂ וְיוֹחָנָה, וּמְבִיאִין שֶׁמֶן מִתְּקוֹעַ.

ג  כָּל הָעֵצִים הַחֲדָשִׁים, כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה.  וְלֹא הָיוּ מְבִיאִין מִשֶּׁלְּזַיִת, וְלֹא מִשֶּׁלְּגֶפֶן--מִשּׁוֹם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וּבְאֵלּוּ הָיוּ רְגִילִין--בְּמֻרְבָּיוֹת שֶׁלִּתְאֵנָה שֶׁלֶּחֳרָשִׁין שְׁאֵינָן בַּיִּשּׁוּב, וּבְשֶׁלֶּאֱגוֹז, וּבְשֶׁלְּעֵץ שֶׁמֶן.  וְהַגְּזָרִין שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה--אַמָּה אָרְכָּן וְאַמָּה רָחְבָּן, וְעָבְיָן כִּמְחָק גָּדִישׁ שֶׁלַּסְּאָה; וּכְמוֹתָן עוֹשִׂין לְדוֹרוֹת.

ד  וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין בִּזְרִיעַת חִטֵּי הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים:  נָר חֲצִי הַשָּׂדֶה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, וְזוֹרֵעַ חֶצְיָהּ; וּבְשָׁנָה שְׁנִיָּה, נָר הַחֵצִי שֶׁזָּרַע בָּרִאשׁוֹנָה, וְזוֹרֵעַ הַחֵצִי הָאַחֵר, קֹדֶם לַפֶּסַח שִׁבְעִים יוֹם.  וְאִם לֹא הָיְתָה הַשָּׂדֶה עֲבוּדָה--חוֹרֵשׁ וְשׁוֹנֶה, וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ.  וּבוֹרֵר הַחִטִּים יָפֶה יָפֶה; וְאַחַר כָּךְ שָׁף אֶת הַחִטִּים, וּבוֹעֵט בָּהֶן הַרְבֵּה--עַד שֶׁיִּתְקַלְּפוּ.

ה  כָּל הַחִטִּים שֶׁלַּמְּנָחוֹת--טְעוּנוֹת שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה:  שָׁף אַחַת וּבוֹעֵט שְׁתַּיִם, שָׁף שְׁתַּיִם וּבוֹעֵט שָׁלוֹשׁ; נִמְצְאוּ שָׁלוֹשׁ שִׁיפוֹת וְחָמֵשׁ בְּעִיטוֹת.  וְחוֹזֵר חָלִילָה, עַד שֶׁיִּגְמֹר שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה--כְּדֵי שֶׁיִּתְקַלְּפוּ הַרְבֵּה.  וְחוֹשֵׁב הַהֲבָאָה וְהַהוֹלָכָה בְּשִׁיפָה אַחַת, לְהַחְמִיר.  וְאַחַר כָּךְ טוֹחֵן, וּמְרַקֵּד יָפֶה יָפֶה.

ו  הַיַּיִן מֵבִיא עֲנָבִים מִן הָרַגְלִיּוֹת, מִן הַכְּרָמִים הָעֲבוּדִים פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה; וְדוֹרֵךְ, וְכוֹנְסִין אוֹתוֹ בְּחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת.  וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן אַחַת אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, אֵלָא שָׁלוֹשׁ שָׁלוֹשׁ; וְאֵינוּ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִית עַד פִּיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רֵיחוֹ נוֹדֵף.

ז  וְאֵינוּ מֵבִיא לֹא מִפִּי הֶחָבִית, מִפְּנֵי הַקִּמְחִין הָעוֹלֶה עַל פְּנֵי הַיַּיִן, וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים--אֵלָא מִשְּׁלִישָׁהּ וּמֵאֶמְצָעָהּ שֶׁלְּאֶמְצָעִית.  [ז] הָיָה הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב, וְהַיַּיִן יוֹצֶא מִן הַנֶּקֶב שֶׁבְּצַד הֶחָבִית--כֵּיוָן שֶׁיִּרְאֶה שִׁנּוּי הַשְּׁמָרִים מַתְחִיל לָצֵאת, פּוֹסֵק וְאֵינוּ לוֹקֵחַ.

ח  וּמֵאֵימָתַי מֵבִיא:  מֵאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם לִדְרִיכָתוֹ, עַד שְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ יָתֵר מְעַט; וְאִם הֵבִיא יַיִן יָשָׁן מִכַּמָּה שָׁנִים, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר--וְהוּא, שֶׁלֹּא יִפָּסֵד טַעְמוֹ.

ט  [ח] תִּשְׁעָה מִינִין בַּשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שִׁנּוּי מַעֲשָׂיו.  כֵּיצַד:  זַיִת שֶׁגִּרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וּבֵרְרוֹ אַחַת אַחַת, וּכְתָשׁוֹ, וּנְתָנוֹ לַסַּל--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הָרִאשׁוֹן.  חָזַר אַחַר כָּךְ וּטְעָנוֹ בַּקּוֹרָה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הַשֵּׁנִי.  וְאִם חָזַר אַחַר שֶׁטְּעָנוֹ, וּטְחָנוֹ, וּטְעָנוֹ שְׁנִיָּה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הַשְּׁלִישִׁי.

י  זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן כֻּלָּן בְּעִרְבּוּבְיָה, וְהֶעֱלָן לַגָּג, וְחָזַר וּבֵרַר גַּרְגֶּר גַּרְגֶּר, וּכְתָשָׁן וּנְתָנָן לַסַּל--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הָרְבִיעִי.  וְאִם טְעָנוֹ בַּקּוֹרָה אַחַר כָּךְ--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא, הוּא הַחֲמִישִׁי.  חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן פַּעַם שְׁנִיָּה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הוּא הַשִּׁשִּׁי.

יא  זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן, וַעֲטָנָן בְּתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקוּ, וְהֶעֱלָן, וְנִגְּבָן, וְאַחַר כָּךְ כָּתַשׁ, וְנָתַן לַסַּל--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא, הוּא הַשְּׁבִיעִי.  חָזַר וְטָעַן בַּקּוֹרָה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא, הוּא הַשְּׁמִינִי.  חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן פַּעַם שְׁנִיָּה--הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצָא, הוּא הַתְּשִׁיעִי.

יב  [ט] אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן כְּשֵׁרִין לַמְּנָחוֹת--הָרִאשׁוֹן, אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ; וְאַחֲרָיו הַשֵּׁנִי וְהָרְבִיעִי, וּשְׁנֵיהֶן שׁוֹוִין; וְאַחֲרֵיהֶם הַשְּׁלִישִׁי וְהַחֲמִישִׁי וְהַשְּׁבִיעִי, וּשְׁלָשְׁתָּן שׁוֹוִין; וְאַחֲרֵיהֶם הַשִּׁשִּׁי וְהַשְּׁמִינִי, וּשְׁנֵיהֶן שׁוֹוִין; וְהַתְּשִׁיעִי, אֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.

יג  [י] אֵין כָּשֵׁר לַמְּנוֹרָה--אֵלָא רִאשׁוֹן וּרְבִיעִי וּשְׁבִיעִי בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּתִית--לַמָּאוֹר" (שמות כז,כ; ויקרא כד,ב):  אֵין כָּשֵׁר לַמְּנוֹרָה, אֵלָא הַיּוֹצֶא מִן הַכָּתוּשׁ בִּלְבָד.  אֲבָל לַמְּנָחוֹת, כֻּלָּן כְּשֵׁרִין.

יד  [יא] וּמֵאַחַר שֶׁכֻּלָּן כְּשֵׁרִין לַמְּנָחוֹת, לָמָּה נִמְנוּ--כְּדֵי לֵידַע יָפֶה שְׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְהַשּׁוֹוֶה, וְהַפָּחוּת:  שֶׁהָרוֹצֶה לְזַכּוֹת עַצְמוֹ--יָכֹף יִצְרוֹ הָרַע, וְיַרְחִיב יָדוֹ, וְיָבִיא קָרְבָּנוֹ מִן הַיָּפֶה הַמְּשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁיָּבִיא מִמֶּנּוּ.  הֲרֵי נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע ה', אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ" (בראשית ד,ד).

טו  וְהוּא הַדִּין, לְכָל דָּבָר שְׁהוּא לְשֵׁם הָאֵל הַטּוֹב--שֶׁיִּהְיֶה מִן הַנָּאֶה הַטּוֹב:  אִם בָּנָה בֵּית תְּפִלָּה, יִהְיֶה נָאֶה מִבֵּית יְשִׁיבָתוֹ; הֶאֱכִיל רָעֵב, יַאֲכִיל מִן הַטּוֹב וְהַמָּתוֹק שֶׁבְּשֻׁלְחָנוֹ; כִּסָּה עָרֹם, יְכַסֶּה מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּכְסוּתוֹ; הִקְדִּישׁ דָּבָר, יַקְדִּישׁ מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו.  וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כָּל-חֵלֶב לַה'" (ויקרא ג,טז).


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז