משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, חֲמִשִּׁים; וּכְבָר נִמְנוּ. [ב] וְיֵשׁ מוּמִין אֲחֵרִים מְיֻחָדִין בַּבְּהֵמָה, וְאֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת בָּאָדָם; וּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים הֶם, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: (א) אִם הָיָה גַּלְגַּל עֵינָהּ עָגוּל כְּשֶׁלְּאָדָם. (ב) עֵינָהּ אַחַת גְּדוֹלָה כְּשֶׁלְּעֵגֶל, וְהַשְּׁנִיָּה קְטַנָּה כְּשֶׁלַּאֲוָז; אֲבָל אִם הָיְתָה אֹזֶן גְּדוֹלָה וְאֹזֶן קְטַנָּה, אַפִלּוּ קְטַנָּה עַד כַּפּוֹל--כָּשֵׁר. (ג) אִם יֵשׁ בְּלֹבֶן עֵינָהּ יַבֹּלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֵׂעָר. (ד) אִם נִקַּב הָעוֹר שֶׁבֵּין שְׁנֵי חֻטְמֶיהָ בְּמָקוֹם הַנִּרְאֶה. (ה) פִּיהָ דּוֹמֶה לְשֶׁלַּחֲזִיר--פָּרוּס, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְחֻדָּד כִּשְׁפוּד. [ג] (ו) חִטֶּיהָ הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּקְּבוּ. (ז) אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר מִקְצָתָן. (ח) אוֹ שֶׁנִּפְגְמוּ. (ט) אִם נֶעְקְרוּ חִטֶּיהָ הַפְּנִימִיּוֹת--שֶׁהֲרֵי בְּעֵת שֶׁפּוֹתַחַת פִּיהָ וְצוֹוַחַת, הֶן נִרְאִין חֲסֵרִין. [ד] (י) אִם נִטְּלוּ קְרָנֶיהָ וְזַכְרוּתָן עִמָּהֶן, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶן כְּלוּם; אֲבָל נְקֵבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קְרָנַיִם, כְּשֵׁרָה. (יא) אִם נִפְגַם הָעוֹר שֶׁחוֹפֶה אֶת גִּיד הַבְּהֵמָה. (יב) אִם נִפְגְמָה הָעֶרְוָה שֶׁלַּנְּקֵבָה. (יג) אִם נִפְגַם הַזָּנָב מִן הָעֶצֶם, אֲבָל לֹא מִן הַפֵּרֶק. (יד) אִם הָיָה רֹאשׁ הַזָּנָב מְפֻצָּל לִשְׁנַיִם, בִּשְׁנֵי עֲצָמִים. (טו) אִם הָיָה בֵּין חֻלְיָה לְחֻלְיָה מְלוֹא אֶצְבַּע בָּשָׂר. (טז) אִם הָיָה הַזָּנָב קָצֵר. וְעַד כַּמָּה: בִּגְדֵי--חֻלְיָה אַחַת, מוּם; שְׁתַּיִם, כָּשֵׁר. וּבַטָּלֶה--אֹרֶךְ שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, מוּם; הָיְתָה שָׁלוֹשׁ, כָּשֵׁר. (יז) זְנַב הַגְּדִי שֶׁהָיָה רַךְ וּמְדֻלְדָּל, דּוֹמֶה לְשֶׁלַּחֲזִיר. (יח) אִם נִשְׁבַּר עֶצֶם הַזָּנָב; אֲבָל אִם נִשְׁבַּר עֶצֶם מִצַּלְעוֹתָיו--כַּשָּׁר, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ בַּגָּלוּי. [ה] (יט) בַּעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם. (כ) אִם אֵין לוֹ אֵלָא שָׁלוֹשׁ רַגְלַיִם. (כא) אִם הָיְתָה אַחַת מֵרַגְלָיו וְיָדָיו פַּרְסָתָהּ עֲגוּלָה, כְּשֶׁלַּחֲמוֹר--אַף עַל פִּי שְׁהִיא סְדוּקָה וּפְרוּסָה. (כב) אִם הָיְתָה רַגְלוֹ אוֹ יָדוֹ קְלוּטָה כְּשֶׁלַּחֲמוֹר, וְזֶה הוּא "קָלוּט" (ויקרא כב,כג) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. (כג) אִם נִגְמְמוּ טְלַפֶּיהָ בְּזַכְרוּתָן עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר מִזַּכְרוּתָן מְעַט קָרוֹב לַבָּשָׂר.
ב [ו] כָּל מוּם מִשְּׁלוֹשָׁה וְשִׁבְעִים מוּם הַמְּנוּיִין בַּבְּהֵמָה, פּוֹסְלִין אוֹתָהּ מִן הַקָּרְבָּן. וְאִם נָפַל אֶחָד מֵהֶם בַּתְּמִימָה שְׁהִיא קֹדֶשׁ--תִּפָּדֶה וְתֵצֵא לְחֻלִּין, חוּץ מִזָּקֵן וְחוֹלֶה וּמְזֹהָם: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ כָּשֵׁר לְקָרְבָּן, אֵינוּ נִפְדֶּה; אֵלָא יְהִי קַיָּם וְרוֹעֶה עַד שֶׁיִּוָּלֵד בּוֹ מוּם אַחֵר קָבוּעַ מִשְּׁאָר הַמּוּמִין, וְיִפָּדֶה.
ג וְכֵן בֶּהֱמַת קֳדָשִׁים שֶׁנֻּלַּד בָּהּ מוּם עוֹבֵר--אֵינָהּ קְרֵבָה, וְלֹא נִפְדֵּית. [ז] וְאַרְבָּעָה מוּמִין עוֹבְרִים יֵשׁ בַּבְּהֵמָה וּבָאָדָם, וְאֵלּוּ הֶן: (א) גָּרָב לַח. (ב) חֲזָזִית שְׁאֵינָהּ מִצְרִית. (ג) מַיִם שֶׁיּוֹרְדִין בָּעַיִן, וְאֵינָן קְבוּעִין. (ד) סַנְוֵרִין שְׁאֵינָן קְבוּעִין.
ד [ח] וְיֵשׁ שָׁם אַרְבָּעָה חֳלָיִים אֲחֵרִים--אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם בַּבְּהֵמָה--אֵין מַקְרִיבִין אוֹתָהּ, לְפִי שְׁאֵינָהּ מִן הַמֻּבְחָר וְהַכָּתוּב אוֹמֵר "מִבְחַר נְדָרֶיךָ" (ראה דברים יב,יא); וְאֵלּוּ הֶן: (א) מִי שֶׁבְּלֹבֶן עֵינוֹ יַבֹּלֶת שְׁאֵין בָּהּ שֵׂעָר. (ב) אִם נִגְמְמוּ קְרָנָיו, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר מִזַּכְרוּתָן מְעַט סָמוּךְ לַבָּשָׂר. (ג) אִם נִפְגְמוּ חִטָּיו הַפְּנִימִיּוֹת. (ד) אִם נִגְמְמוּ חִטָּיו הַפְּנִימִיּוֹת. אִם הָיָה אֶחָד מֵאֵלּוּ בַּקֳּדָשִׁים--לֹא קְרֵבִין, וְלֹא נִפְדִּין; אֵלָא יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם. וְאִם הִקְרִיבָן, יֵרָאֶה לִי שֶׁהֻרְצוּ.
ה [ט] וְכֵן בֶּהֱמַת קֳדָשִׁים שֶׁנֶּעְבְרָה בָּהּ עֲבֵרָה, אוֹ שֶׁהֵמִיתָה אֶת הָאָדָם בְּעֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים--לֹא קְרֵבָה; וְלֹא נִפְדֵּית, עַד שֶׁיִּוָּלֵד לָהּ מוּם קָבוּעַ.
ו [י] בְּהֵמָה שֶׁנֻּלַּד לָהּ אַחַת מִן הַטְּרֵפוֹת הָאוֹסְרִין אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה, אֲסוּרָה לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ" (מלאכי א,ח). וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְקָרְבָּן, אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ--שְׁאֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים, לְהַאֲכִילָן לַכְּלָבִים; אֵלָא יִרְעוּ עַד שֶׁיָּמוּתוּ, וְיִקָּבְרוּ.
ז [יא] נִשְׁחֲטָה, וְנִמְצֵאת טְרֵפָה--הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצָא אֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ הַפְּנִימִיִּין חָסֵר, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ טְרֵפָה--כְּגוֹן שֶׁנִּמְצֵאת בְּכִלְיָה אַחַת, אוֹ שֶׁנִּטַּל הַטְּחוֹל--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַמִּזְבֵּחַ, וְתִשָּׂרֵף: לֹא מִפְּנֵי שְׁהִיא בַּעֲלַת מוּם, שְׁאֵין חֶסְרוֹן שֶׁבִּפְנִים מוּם, אֵלָא מִפְּנֵי שְׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמָר "תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם" (במדבר כח,יט; במדבר כח,לא; במדבר כט,ח). וְכָל הַיָּתֵר, כְּחָסֵר; לְפִיכָּךְ אִם נִמְצָא לָהּ שָׁלוֹשׁ כְּלָיוֹת אוֹ שְׁנֵי טְחוֹלִים, פְּסוּלָה.
ח [יב] אֵיזֶה הוּא סַנְוֵרִין קְבוּעִים, כָּל שֶׁשָּׁהָה שְׁמוֹנִים יוֹם וְלֹא רָאָה. וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים--בְּיוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים מֵעֵת שֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ, וּבְיוֹם אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים, וּבְיוֹם שְׁמוֹנִים. אִם רָאָה, מוֹנִים לוֹ שְׁמוֹנִים מֵעֵת שֶׁפָּסְקָה הָרְאִיָּה.
ט [יג] וּבְמַה יִוָּדַע שֶׁהַמַּיִם קְבוּעִין: בְּשֶׁאָכְלָה עֲשָׂבִים לַחִים מֵרֹאשׁ אֲדָר וְעַד חֲצִי נִיסָן, וְאָכְלָה אַחַר כֵּן עֲשָׂבִים יְבֵשִׁים אֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרִי, וְלֹא נִתְרַפֵּאת--הֲרֵי אֵלּוּ מַיִם קְבוּעִים. [יד] וְכַמָּה תֹּאכַל מֵעֲשָׂבִים אֵלּוּ הַלַּחִים בִּזְמָן הַלַּח, וְהַיְּבֵשִׁים בִּזְמָן הַיָּבֵשׁ--כִּגְרֹגֶּרֶת אוֹ יוֹתֵר, קֹדֶם סְעוֹדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּכָל יוֹם בִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים אֵלּוּ.
י וְצָרִיךְ שֶׁתֹּאכַל אוֹתָן בְּכָל יוֹם, אַחַר שְׁתִיָּה; וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת בַּשָּׂדֶה, בְּעֵת אֲכִילָה; וְלֹא תִהְיֶה לְבַדָּהּ, אֵלָא הִיא וּבְהֵמָה אַחֶרֶת לִצְווֹת עִמָּהּ. אִם נַעֲשָׂה לָהּ כָּל אֵלּוּ, וְלֹא נִתְרַפֵּאת--הֲרֵי אֵלּוּ קְבוּעִין וַדַּאי. וְאִם חָסֵר אַחַת מִכָּל אֵלּוּ, הֲרֵי זֶה סָפֵק; וְאֵינָהּ קְרֵבָה, וְלֹא נִפְדֵּית.
יא [טו] כֵּיצַד: אָכְלָה הַלַּח כְּמִשְׁפָּטָיו בַּאֲדָר כֻּלּוֹ וַחֲצִי נִיסָן, וְאָכְלָה אַחֲרָיו הַיָּבֵשׁ כְּמִשְׁפָּטָיו בַּחֲצִי נִיסָן וַאֲיָר, שֶׁנִּמְצֵאת שֶׁאָכְלָה בִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים עַל הַסֵּדֶר, אוֹ שֶׁאָכְלָה כִּגְרֹגֶּרֶת אַחַר אֲכִילָה, אוֹ קֹדֶם שְׁתִיָּה, אוֹ שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה לְבַדָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה בְּגִנָּה הַסְּמוּכָה לָעִיר, וְלֹא נִתְרַפֵּאת--כָּל אֵלּוּ סְפֵק קְבוּעִין אוֹ עוֹבְרִים; לְפִיכָּךְ אִם הִטִּיל בָּהּ מוּם אַחֵר, אֵינוּ לוֹקֶה.
יב אָכְלָה כְּמִשְׁפָּטֶיהָ בִּזְמַנֵּי הָאֲכִילָה, וְלֹא נִתְרַפֵּאת, וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ--[טז] יֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק, אִם לְמַפְרֵעַ הִיא בַּעֲלַת מוּם מֵעֵת שֶׁבָּאוּ לָהּ הַמַּיִם, אוֹ מֵעֵת שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתָהּ; לְפִיכָּךְ הַפּוֹדֶה אוֹתָהּ קֹדֶם שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתָהּ, וְנִהְנָה בְּאוֹתוֹ הַפִּדְיוֹן אַחַר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתָהּ--הֲרֵי הוּא סְפֵק מוֹעֵל, וְאֵינוּ מֵבִיא קָרְבַּן מְעִילָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז