משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לִהְיוֹת כָּל קָרְבָּן תָּמִים וְנִבְחָר, כָּךְ נְסָכָיו יִהְיוּ תְּמִימִים וְנִבְחָרִים--שֶׁנֶּאֱמָר "תְּמִימִם יִהְיוּ-לָכֶם, וְנִסְכֵּיהֶם" (במדבר כח,לא), שֶׁיִּהְיוּ הַנְּסָכִים תְּמִימִים: שֶׁלֹּא יָבִיא נְסָכִים לֹא יַיִן מְעֻשָּׁן, וְלֹא סֹלֶת שֶׁהִתְלִיעָה, וְלֹא יִבְלֹל בְּשֶׁמֶן שֶׁרֵיחוֹ אוֹ טַעְמוּ רָע.
ב וְכֵן עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה לֹא יִהְיוּ אֵלָא נִבְחָרִים, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם תּוֹלַעַת. וְכָל עֵץ שֶׁהִתְלִיעַ כִּשְׁהוּא לַח, פָּסוּל לַמִּזְבֵּחַ; הִתְלִיעַ יָבֵשׁ, גּוֹרֵד אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהִתְלִיעַ. וַעֲצֵי סְתִירָה, פְּסוּלִין; לְעוֹלָם לֹא יָבִיאוּ אֵלָא חֲדָשִׁים.
ג הַמַּקְדִּישׁ יַיִן פָּסוּל אוֹ סֹלֶת פְּסוּלָה אוֹ שֶׁמֶן פָּסוּל אוֹ עֵצִים פְּסוּלִים, לַמִּזְבֵּחַ--הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק: אִם דּוֹמִים לְבַעַל מוּם כִּבְהֵמָה, וְלוֹקֶה; אוֹ אֵינָן כְּבַעַל מוּם. לְפִיכָּךְ אֵינוּ לוֹקֶה, וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ד הַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַלְּבוֹנָה וְהָעוֹפוֹת וְהָעֵצִים וּכְלֵי שָׁרֵת שֶׁנִּפְסְלוּ, אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ--אֵין פּוֹדִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֶעֱמִיד . . . וְהֶעֱרִיךְ" (ויקרא כז,יא-יב): כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַעְמָדָה, נֶעְרָךְ; וְאֵלּוּ, אֵינָן בִּכְלַל הַעְמָדָה--לְפִיכָּךְ אֵין נִפְדִּין לְעוֹלָם.
ה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנִּפְסְלוּ אוֹ נִטְמְאוּ אַחַר שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי הַשָּׁרֵת; אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי--אִם נִטְמְאוּ אוֹ נִפְסְלוּ, פּוֹדִין אוֹתָן. אֲבָל טְהוֹרִין--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קָדְשׁוּ בִּכְלִי, אֵין פּוֹדִין אוֹתָן: חוּץ מִמִּנְחַת חוֹטֶא--שֶׁנֶּאֱמָר בָּהּ "מֵחַטָּאתוֹ" (ויקרא ה,י) "עַל-חַטָּאתוֹ" (ויקרא ה,יג), לוֹמַר שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; לְפִיכָּךְ קֹדֶם שֶׁתִּתְקַדַּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת, הֲרֵי הִיא כִּקְדֻשַּׁת דָּמִים, וּפוֹדִין אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שְׁהִיא טְהוֹרָה. וְכָל הַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ--עוֹשֶׂה לָהֶן מַעֲרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָן, וְשׂוֹרְפָן בַּמִּזְבֵּחַ.
ו מֵי הֶחָג שֶׁנִּטְמְאוּ, וְהִשִּׁיקָן וְטִהֲרָן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּטְהָרוֹת--אִם טִהֲרָן, וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁן--הֲרֵי אֵלּוּ מִתְנַסְּכִין; וְאִם הִקְדִּישָׁן, וְאַחַר כָּךְ נִטְמְאוּ--הוֹאִיל וְנִדְחוּ, יִדָּחוּ. [ז] זֵיתִים וַעֲנָבִים שֶׁנִּטְמְאוּ--דּוֹרְכָן פָּחוּת פָּחוּת מִכַּבֵּיצָה, וְהַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן כְּשֵׁרִים לַנְּסָכִים: שֶׁהַמַּשְׁקֶה מֻפְקָד הוּא בָּאֹכֶל, וּכְאִלּוּ אֵינוּ מִגּוּפוֹ.
ז [ח] מַעֲלָה יְתֵרָה עָשׂוּ חֲכָמִים בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁזְּרָעִים שֶׁנִּטְמְאוּ--אַפִלּוּ זְרָעָן--הַיּוֹצֶא מֵהֶן פָּסוּל לַנְּסָכִים, שְׁאֵין זְרִיעָה מוֹעֶלֶת לַקֳּדָשִׁים. וְכֵן הָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן אֹכָלִין, הֲרֵי הֶן מִטַּמְּאִין כְּאֹכֶל לְעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת; וְיִפָּסְלוּ הָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה בְּטֻמְאָה זוֹ לַמִּזְבֵּחַ, וְאֵין מַקְרִיבִין אוֹתָן.
ח [ט] וְאֵלּוּ הֶן הַיֵּינוֹת הַפְּסוּלִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--הַמָּתוֹק, וְהַמְּעֻשָּׁן, וְהַמְּבֻשָּׁל בָּאֵשׁ, וְהַמְּבֻשָּׁל בַּשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה טַעְמוֹ בַּבִּשּׁוּל. אֲבָל יַיִן שֶׁמְּחַמְּמִין אוֹתוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ וְלֹא נָתְנָה בּוֹ טַעַם בִּשּׁוּל, וְכֵן יֵין צִמּוּקִין, וְיַיִן מִגִּתּוֹ שֶׁלֹּא שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם, וְיֵין הַדָּלִיּוֹת, וְיֵין כֶּרֶם הַנָּטוּעַ בְּבֵית הַשְּׁלָהִין אוֹ בְּבֵית הַזְּבָלִים, אוֹ יֵין גְּפָנִים שֶׁנִּזְרַע זֶרַע בֵּינֵיהֶן, אוֹ יֵין כֶּרֶם שֶׁלֹּא נֶעְבַּד--כָּל אֵלּוּ הַיֵּינוֹת לֹא יָבִיא לְכַתְּחִלָּה; וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.
ט [י] יַיִן שֶׁנִּתְגַּלָּה, פָּסוּל לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. הִדְלָה גֶּפֶן עַל גַּבֵּי תְּאֵנָה, יֵינָהּ פָּסוּל לִנְסָכִים--מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה רֵיחוֹ, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "זֶבַח וּנְסָכִים" (ויקרא כג,לז): מַה זֶבַח שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה, אַף נְסָכִים שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ.
י [יא] סֹלֶת שֶׁהִתְלִיעָה רֻבָּהּ, אוֹ שֶׁהִתְלִיעַ רֹב הַחִטִּים שֶׁנַּעֲשָׂת מֵהֶן--פְּסוּלָה; הִתְלִיעַ רֹב חִטָּה אַחַת, הֲרֵי זוֹ סָפֵק. וְכָל סֹלֶת שֶׁנִּשְׁאָר בָּהּ קֶמַח, פְּסוּלָה. [יב] כֵּיצַד בּוֹדְקָהּ: מַכְנִיס הַגִּזְבָּר יָדוֹ לְתוֹךְ הַסֹּלֶת--אִם עָלָה בָּהּ אָבָק, פְּסוּלָה עַד שֶׁיַּחְזֹר וִינַפֶּה אוֹתָהּ; אֲבָל סֹלֶת חִטִּים שֶׁנִּזְרְעוּ בְּבֵית הַשְּׁלָהִין, אוֹ בְּבֵית הַזְּבָלִים, אוֹ בְּבֵית הָאִילָן, אוֹ בָּאָרֶץ שֶׁלֹּא נָרָהּ וְלֹא עֲבָדָהּ--לֹא יָבִיא לְכַתְּחִלָּה; וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.
יא [יג] חִטִּים שֶׁלְּקָטָן מִגֶּלְלֵי הַבָּקָר, וּזְרָעָם--הֲרֵי אֵלּוּ סְפֵק אִם עָבְרָה מְאִיסוּתָן בַּזְּרִיעָה, אוֹ עֲדַיִן הֶן מְאוּסִין. לְפִיכָּךְ לֹא יָבִיא מֵהֶן מְנָחוֹת; וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.
יב [יד] וְאֵלּוּ הֶן הַשְּׁמָנִים הַפְּסוּלִין--שֶׁמֶן שֶׁלְּגַרְגְּרִים שֶׁנִּשְׁרוּ בַּמַּיִם, אוֹ שֶׁלְּזֵיתִים כְּבוּשִׁין, אוֹ שְׁלוּקִין, אוֹ שֶׁמֶן שֶׁלִּשְׁמָרִים, אוֹ שֶׁמֶן שֶׁרֵיחוֹ רָע: כָּל אֵלּוּ פְּסוּלִין. אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁנְּטָעוֹ בְּבֵית הַזְּבָלִים, אוֹ בְּבֵית הַשְּׁלָהִין, אוֹ שֶׁנִּזְרַע זֶרַע בֵּינֵיהֶן, אוֹ שֶׁמֶן שֶׁהוֹצִיאוֹ מִזֵּיתִים שֶׁלֹּא בָּשְׁלוּ אֵלָא עֲדַיִן הֶן פַּגִּין--כָּל אֵלּוּ לֹא יָבִיא; וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.
יג [טו] כָּל הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים--כְּשֵׁרִים מֵהָאָרֶץ וּמֵחוּצָה לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, וּבִלְבָד שֶׁיָּבִיאוּ מִן הַמֻּבְחָר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר: חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם--שְׁאֵינָן בָּאִין אֵלָא מִן הֶחָדָשׁ, וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז