משנה תורה - ספר עבודה - הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ פֵּרֶק ה

א  שְׂאוֹר וּדְבַשׁ אֲסוּרִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאוֹסְרִין בְּכָל שְׁהֶן--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ, לֹא-תַקְטִירוּ . . ." (ויקרא ב,יא); וְאֵינוּ חַיָּב אֵלָא אִם הִקְטִירָן עִם הַקָּרְבָּן, אוֹ לְשֵׁם קָרְבָּן.  וְאֶחָד הַמַּקְטִירָן עַצְמָן, אוֹ הַמַּקְטִיר תַּעֲרֹבֶת שֶׁלָּהֶן--לוֹקֶה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְאִם הִקְטִיר שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד--אֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא אַחַת, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם נֶאְמְרוּ בְּלָאו אֶחָד.

ב  נָפַל מֵהֶם כָּל שְׁהוּא בַּקְּטֹרֶת, נִפְסְלָה; וְאִם הִקְטִיר מִמֶּנָּה בַּהֵיכָל, לוֹקֶה.  וְאֵין הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת.  [ג] הֶעֱלָה שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ בִּפְנֵי עַצְמָן לַמִּזְבֵּחַ, פָּטוּר:  שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא-יַעֲלוּ, לְרֵיחַ נִיחֹחַ" (ויקרא ב,יב)--לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אֵי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשֵׁם עֵצִים.

ג  אַפִלּוּ הִקְטִיר דָּבָר שְׁאֵינוּ רָאוּי לְהַקְטָרָה בִּדְבַשׁ אוֹ בִּשְׂאוֹר--הוֹאִיל וְהוּא מִן הַקָּרְבָּן, לוֹקֶה.  [ד] כֵּיצַד:  הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם, אוֹ מִבְּשַׂר קֳדָשִׁים קַלִּים, אוֹ מִשְּׁיַרֵי הַמְּנָחוֹת, אוֹ מִמּוֹתַר הָעֹמֶר, אוֹ מֵחַטַּאת הָעוֹף, אוֹ מִלֶּחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, אוֹ מִלּוֹג שֶׁמֶן שֶׁלַּמְּצֹרָע--הַמַּעֲלֶה כַּזַּיִת מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ בֶּחָמֵץ אוֹ בִּדְבַשׁ, בֵּין לַמִּזְבֵּחַ בֵּין לַכֶּבֶשׁ--לוֹקֶה:  אַף עַל פִּי שְׁאֵין כָּל אֵלּוּ רְאוּיִין לְהַקְטָרָה, הוֹאִיל וְהֶן קְרוּיִין קָרְבָּן, חַיָּב עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמָר "קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם, לַה' . . ." (ויקרא ב,יב).

ד  [ה] וְכֵן אָסוּר לְהַקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ דָּבָר מִכָּל דְּבָרִים אֵלּוּ שְׁאֵינָן רְאוּיִין לְהַקְטָרָה--כְּגוֹן בְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, וּשְׁיַרֵי מְנָחוֹת, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן:  מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמִּקְצָתוֹ לָאִשִּׁים, הֲרֵי שְׁאֵרִיתוֹ בְּבַל תַּקְטִירוּ.

ה  [ו] הַמַּקְטִיר אֵבַרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--לוֹקֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִסּוּר הַקְרָבָתָהּ מִכְּלָל עֲשֵׂה:  שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר מִן הַטְּהוֹרָה אֱכֹל וּמִן הַטְּהוֹרָה הַקְרֵב, הַא טְמֵאָה לֹא תֹאכַל וְלֹא תַקְרִיב--כְּשֵׁם שֶׁלּוֹקֶה עַל אֲכִילַת הַטֻּמְאָה הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ, כָּךְ לוֹקֶה עַל הַקְרָבָתָהּ.

ו  אֲבָל הַמַּקְרִיב אֵבַרֵי חַיָּה טְהוֹרָה--עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, וְאֵינוּ לוֹקֶה.  וּמְנַיִן שְׁהוּא בַּעֲשֵׂה:  שֶׁנֶּאֱמָר "מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ" (ויקרא א,ב), הַא מִן הַחַיָּה לֹא תַקְרִיבוּ; וְלָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה.

ז  הַגּוֹנֵב אוֹ הַגּוֹזֵל, וְהִקְרִיב--הַקָּרְבָּן פָּסוּל; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ שׂוֹנְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה" (ישעיהו סא,ח).  וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שְׁאֵינוּ מִתְקַבֵּל.  וְאִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים--הַקָּרְבָּן כָּשֵׁר, וְאַפִלּוּ הָיָה חַטָּאת שֶׁהַכּוֹהֲנִים אוֹכְלִין אֶת בְּשָׂרָהּ.  וּמִפְּנֵי תַּקָּנַת מִזְבֵּחַ אָמְרוּ שֶׁהַחַטָּאת הַגְּזוּלָה--אִם נוֹדְעָה לָרַבִּים--אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים:  כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, מִזְבֵּחַ אוֹכֵל גְּזֵלוֹת.  וְכֵן הָעוֹלָה.  [ח] הַגּוֹנֵב עוֹלַת חֲבֵרוֹ, וְהִקְרִיבָהּ סְתָם--נִתְכַּפְּרוּ בָּהּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים.

ח  [ט] אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּנְסָכִים לֹא מִן הַטֶּבֶל, וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ קֹדֶם לָעֹמֶר, וְלֹא מִן הַמְּדֻמָּע, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם--מִפְּנֵי שְׁהִיא מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָהּ.  וְאִם הֵבִיא, לֹא נִתְקַדְּשׁוּ לִהְיוֹתָן רְאוּיִין לְקָרְבָּן; אֲבָל נִתְקַדְּשׁוּ לְהִפָּסֵל, וְיִהְיוּ כִּקְדָשִׁים שֶׁנִּפְסְלוּ.

ט  [י] כָּל הַמְּנָחוֹת--אֵין מְבִיאִין אוֹתָן מִן הֶחָדָשׁ קֹדֶם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לְכַתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בָּהֶן "בִּכּוּרִים, לַה'" (ויקרא ב,יד; ויקרא כג,יז); וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.  וּמְבִיאִין נְסָכִים מִן הַמֻּקְצֶה, בְּיוֹם טוֹב.

י  [יא] מִצְוַת עֲשֵׂה לִמְלֹחַ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, קֹדֶם שֶׁיַּעֲלוּ לַמִּזְבֵּחַ--שֶׁנֶּאֱמָר "עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב,יג).  וְאֵין לָךְ דָּבָר שֶׁקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ בְּלֹא מֶלַח--חוּץ מִן יֵין הַנְּסָכִים, וְהַדָּם, וְהָעֵצִים; וְדָבָר זֶה קַבָּלָה, וְאֵין לוֹ מִקְרָא לִסְמֹךְ עָלָיו.

יא  וּמִצְוָה לִמְלֹחַ הַבָּשָׂר יָפֶה יָפֶה, כְּמוֹלֵחַ בָּשָׂר לַצֳּלִי--שֶׁמְּהַפֵּךְ אֶת הָאֵבֶר, וּמוֹלֵחַ; וְאִם מָלַח כָּל שְׁהוּא, אַפִלּוּ בְּגַרְגֶּר מֶלַח אֶחָד--כָּשֵׁר.  [יב] הִקְרִיב בְּלֹא מֶלַח כְּלָל--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ" (ויקרא ב,יג).  וְאַף עַל פִּי שֶׁלּוֹקֶה, הַקָּרְבָּן כָּשֵׁר וְהֻרְצָה:  חוּץ מִן הַמִּנְחָה--שֶׁהַמֶּלַח מְעַכֵּב בַּקְּמִיצָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ" (שם).

יב  [יג] הַמֶּלַח שֶׁמּוֹלְחִין בּוֹ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת--מִשֶּׁלַּצִּבּוּר, כְּמוֹ הֶעָצִים; וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא מֶלַח אוֹ עֵצִים לְקָרְבָּנוֹ, מִבֵּיתוֹ.  וּבִשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת הָיוּ נוֹתְנִין הַמֶּלַח--בְּלִשְׁכַּת הַמֶּלַח, וְעַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, וּבְרֹאשׁוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ:  בְּלִשְׁכַּת הַמֶּלַח, הָיוּ מוֹלְחִין עוֹרוֹת הַקֳּדָשִׁים; וְעַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, מוֹלְחִין הָאֵבָרִים; וּבְרֹאשׁוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ, מוֹלְחִין הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וּמְנָחוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת וְעוֹלַת הָעוֹף.


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז