משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


הִלְכּוֹת שְׁבוּעוֹת פֵּרֶק י

א  הָיוּ עֵדָיו אוֹ אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל אוֹ קָרוֹב לוֹ, וְאַפִלּוּ מִפְּסוּלֵי עֵדוּת שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵעֵדָיו מֶלֶךְ שְׁאֵינוּ רַשָּׁאי לְהָעִיד, אוֹ שֶׁהָיוּ עֵד מִפִּי עֵד, וְכָפְרוּ וְנִשְׁבְּעוּ--פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שֶׁאִלּוּ הוֹדוּ וְהֵעִידוּ, לֹא הָיוּ מְחַיְּבִין בְּעֵדוּתָן מָמוֹן.

ב  מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁתָּבוֹאוּ וְתָעִידוּ לִי, שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁיִּתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן, וְכָפְרוּ--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שְׁאִם הֵעִידוּ בְּדָבָר זֶה, לֹא יִתְחַיַּב הַנִּתְבָּע מָמוֹן בַּאֲמִירָתוֹ.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג  תְּבָעָן לְהָעִיד לוֹ שְׁהוּא כּוֹהֵן אוֹ לֵוִי, אוֹ שְׁאֵינוּ בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה, וְכָפְרוּ וְנִשְׁבְּעוּ--פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שֶׁאִלּוּ הוֹדוּ וְהֵעִידוּ, לֹא הָיוּ מְחַיְּבִין בְּעֵדוּתָן מָמוֹן.

ד  תְּבָעָן שֶׁיָּעִידוּ לוֹ שֶׁחָבַל בּוֹ בְּנוֹ, וְשֶׁהִדְלִיק פְּלוֹנִי גְּדִישׁוֹ בַּשַּׁבָּת, וְשֶׁאָנַס פְּלוֹנִי אוֹ פִּתָּה בִּתּוֹ הַמְּאֹרָסָה, וְכָפְרוּ וְנִשְׁבְּעוּ--פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שְׁאִם הֵעִידוּ עֵדוּת זוֹ, יִתְחַיַּב הַנִּתְבָּע מִיתַת בֵּית דִּין; וְאֵינוּ חַיָּב תַּשְׁלוּמִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת נַעֲרָה.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ה  הָיָה עֵד אֶחָד, וְהִשְׁבִּיעוֹ וְכָפַר--פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת, שְׁאֵין עֵדוּת עֵד אֶחָד מְחַיֶּבֶת מָמוֹן.

ו  תָּבַע אֶת שְׁנֵי עֵדָיו שֶׁיָּעִידוּ לוֹ שֶׁזִּנְּתָה אִשְׁתּוֹ, וְכָפְרוּ וְנִשְׁבְּעוּ--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שֶׁאִלּוּ הֵעִידוּ--הָיוּ מַפְסִידִין לָהּ כְּתֻבָּתָהּ, וְיִפָּטֵר זֶה שֶׁתְּבָעָן; וַהֲרֵי כָּפְרוּ בְּעֵדוּת מָמוֹן.

ז  תָּבַע עֵדֵי קִנּוּי אוֹ עֵדֵי סְתִירָה, וְכָפְרוּ וְנִשְׁבְּעוּ--פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שֶׁאַפִלּוּ הֵעִידוּ אֵין כָּאן חִיּוּב מָמוֹן, אֵלָא לְהַשְׁקוֹתָהּ בִּלְבָד; וְאַף עַל פִּי שֶׁעֵדוּת זוֹ גּוֹרֶמֶת לָהּ שֶׁתַּפְסִיד כְּתֻבָּתָהּ אִם לֹא תִשְׁתֶּה, דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן אֵינוּ כְּמָמוֹן--שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁתִּשְׁתֶּה, וְלֹא תִשְׁבֹּר כְּתֻבָּתָהּ.

ח  הֲרֵי שֶׁקִּנֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתְּרָה בְּעֵדִים, וְזִנְּתָה בְּעֵד אֶחָד אַחַר הַקִּנּוּי וְהַסְּתִירָה, וְהִשְׁבִּיעַ עֵד זֶה שֶׁיָּבוֹא וְיָעִיד, וְכָפַר--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שֶׁאַף עַל פִּי שְׁהוּא עֵד אֶחָד--אִלּוּ הֵעִיד עֵדוּת זוֹ, הָיְתָה יוֹצְאָה בְּלֹא כְּתֻבָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת סוֹטָה.

ט  וְכֵן כָּל עֵד אֶחָד שֶׁמְּחַיֵּב מָמוֹן בְּעֵדוּתוֹ--אִם כָּפַר וְנִשְׁבַּע, אוֹ שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ בְּבֵית דִּין וְכָפַר--חַיָּב מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת.  [י] כֵּיצַד:  כְּגוֹן שֶׁהָיָה הַתּוֹבֵעַ וְהַנִּתְבָּע חֲשׁוּדִין עַל הַשְּׁבוּעָה שְׁאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָם, וְהִשְׁבִּיעַ לְעֵד אֶחָד שֶׁיָּבוֹא וְיָעִיד לוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיַד זֶה מָנֶה, וְכָפַר--הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שֶׁאִלּוּ הֵעִיד--הָיָה הַנִּתְבָּע הַזֶּה מְשַׁלֵּם מָמוֹן בְּעֵדוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת טוֹעֵן.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

י  [יא] הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁבִּיעָה עֵד אֶחָד שֶׁיָּעִיד לָהּ בְּמִיתַת בַּעְלָהּ, וְכָפַר--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שֶׁאִלּוּ הֵעִיד, הָיְתָה נִשֵּׂאת וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ.  [יב] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה לָהּ לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַמִּטַּלְטְלִין.  אֲבָל אִם אֵין לָהּ כְּתֻבָּה אֵלָא מִן הַקַּרְקָע, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת; וְכֵן אִם הָיוּ שְׁנַיִם:  שֶׁהַמַּשְׁבִּיעַ עֵדֵי קַרְקָע, פְּטוּרִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יא  [יג] הַמַּשְׁבִּיעַ עֵדָיו בְּבֵית דִּין, וְכָפְרוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת--כְּגוֹן שֶׁיַּתְחִיל הַשֵּׁנִי לִכְפֹּר, בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּרוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ--שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵבִיא חַטָּאתוֹ עַל שְׁבוּעָתוֹ.

יב  כָּפַר הָרִאשׁוֹן, וְשָׁהָה הָעֵד הַשֵּׁנִי יוֹתֵר מִכְּדֵי דִּבּוּר, וְאַחַר כָּךְ כָּפַר--הָרִאשׁוֹן חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת:  שֶׁאִלּוּ הוֹדָה זֶה הַשֵּׁנִי, לֹא הָיְתָה עֵדוּתוֹ מְחַיֶּבֶת מָמוֹן.

יג  [יד] הוֹדָה אֶחָד, וְכָפַר אֶחָד--הַכּוֹפֵר חַיָּב, בֵּין שֶׁכָּפַר בַּתְּחִלָּה בֵּין שֶׁכָּפַר בַּסּוֹף.  כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְקָדַם הָאֶחָד וְהוֹדָה בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר--הֲרֵי זֶה פָּטוּר; וְהָעוֹמֵד בִּכְפִירָתוֹ, חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת.

יד  [טו] הִשְׁבִּיעַ שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים, וּשְׁתֵּיהֶן רְאוּיוֹת לְהָעִיד, וְכָפְרָה כַּת רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה כַּת שְׁנִיָּה--הָרִאשׁוֹנָה פְּטוּרָה מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת:  מִפְּנֵי שְׁהֶן סוֹמְכִין עַל עֵדוּת שְׁנִיָּה, וְאִפְשָׁר לְהוֹצִיא הַמָּמוֹן בְּעֵדוּת הַכַּת הָאַחֶרֶת; וְנִמְצָא זֶה הַנִּתְבָּע, אֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּם בְּעֵדוּת אֵלּוּ שֶׁכָּפְרוּ לְבַדָּהּ.

טו  הָיְתָה הַכַּת הַשְּׁנִיָּה קְרוֹבִין לַתּוֹבֵעַ אוֹ לַנִּתְבָּע בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, וַהֲרֵי הֶן גּוֹסְסוֹת--אַף הָרִאשׁוֹנָה חַיֶּבֶת:  שֶׁהֲרֵי הַשְּׁנִיָּה בְּעֵת כְּפִירַת הָרִאשׁוֹנָה, לֹא הָיְתָה רְאוּיָה לְהָעִיד, וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּמְהֵרָה יִהְיוּ עַתָּה רְאוּיִין, כְּשֶׁיָּמוּתוּ אֵלּוּ הַגּוֹסְסוֹת; וְאִם כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה אַחַר שֶׁמֵּתוּ נְשׁוֹתֵיהֶן, חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת.

טז  הַתּוֹבֵעַ אֶת הָעֵדִים לְהָעִיד לוֹ, וְכָפְרוּ וְהִשְׁבִּיעָן אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים, וְהֶן עוֹנִין אַחַר כָּל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה חוּץ לְבֵית דִּין, וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵית דִּין הוֹדוּ וְהֵעִידוּ--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם בָּאוּ לְבֵית דִּין, וְעָמְדוּ בִּכְפִירָתָן--חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מֵאוֹתָן הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁחוּץ לְבֵית דִּין.

יז  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁעָנוּ אָמֵן; אֲבָל אִם לֹא עָנוּ אָמֵן, אֵלָא כָּפְרוּ עַל כָּל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה--הוֹאִיל וְלֹא הוֹצִיאוּ שְׁבוּעָה מִפִּיהֶם וְלֹא עָנוּ אָמֵן, הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים, עַד שֶׁיַּשְׁבִּיעֵם בְּבֵית דִּין וְיִכְפְּרוּ בּוֹ שָׁם בְּבֵית דִּין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יח  הִשְׁבִּיעָן בְּבֵית דִּין וְכָפְרוּ, וְחָזַר וְהִשְׁבִּיעָן אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים, וְהֶן כּוֹפְרִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, בֵּין חוּץ לְבֵית דִּין בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְאַפִלּוּ עָנוּ אָמֵן, אוֹ שֶׁנִּשְׁבְּעוּ מִפִּי עַצְמָן פַּעַם אַחַר פַּעַם--אֵינָן חַיָּבִין מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת אֵלָא אַחַת:  מִפְּנֵי שֶׁאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּבֵית דִּין--אִם חָזְרוּ וְהוֹדוּ, אֵין עֵדוּתָן מוֹעֶלֶת כְּלוּם.

יט  נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁכָּל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁנִּשְׁבְּעוּ אַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּבֵית דִּין--הֶן עַל כְּפִירַת עֵדוּת שְׁאֵינָהּ מְחַיֶּבֶת מָמוֹן, שְׁהֶן פְּטוּרִין עָלֶיהָ מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת; וְחַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.


משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב