משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


הִלְכּוֹת שְׁבוּעוֹת פֵּרֶק א

א  אַרְבָּעָה מִינֵי שְׁבוּעוֹת הֶן--שְׁבוּעַת בִּטּוּי, וּשְׁבוּעַת שָׁוְא, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת.  שְׁבוּעַת בִּטּוּי, הִיא שֶׁנֶּאְמְרָה בַּתּוֹרָה "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב" (ויקרא ה,ד); וְהִיא נֶחְלֶקֶת לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים--שְׁתַּיִם לְהַבָּא, וּשְׁתַּיִם לְשֶׁעָבַר, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁעָבַר שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹ שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה, וְעַל דָּבָר שֶׁעֲתִיד לִהְיוֹת שֶׁיֵּעָשֶׂה אוֹ שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה.  [ב] וְאֵין שְׁבוּעַת בִּטּוּי נוֹהֶגֶת אֵלָא בִּדְבָרִים שֶׁאִפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתָן, בֵּין לְהַבָּא בֵּין לְשֶׁעָבַר.

ב  כֵּיצַד לְשֶׁעָבַר--שֶׁאָכַלְתִּי, אוֹ שֶׁזָּרַקְתִּי אֶבֶן לַיָּם, אוֹ שֶׁדִּבַּר פְּלוֹנִי עִם פְּלוֹנִי, אוֹ שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי, אוֹ שֶׁלֹּא זָרַקְתִּי אֶבֶן לַיָּם, אוֹ שֶׁלֹּא דִבַּר פְּלוֹנִי עִם פְּלוֹנִי; וְכֵיצַד לְהַבָּא--שֶׁאֹכַל, אוֹ שֶׁאֶזְרֹק אֶבֶן לַיָּם, אוֹ שֶׁלֹּא אֹכַל, אוֹ שֶׁלֹּא אֶזְרֹק אֶבֶן לַיָּם:  הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתַּיִם לְשֶׁעָבַר, וּשְׁתַּיִם לְהַבָּא.

ג  נִשְׁבָּע עַל אַחַת מֵאַרְבַּע מַחְלְקוֹת אֵלּוּ וְהִחְלִיף--כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל וְאָכַל, אוֹ שֶׁאָכַלְתִּי וְהוּא לֹא אָכַל--הֲרֵי זוֹ שְׁבוּעַת שֶׁקֶר; וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ נֶאֱמָר "לֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר" (ויקרא יט,יב).  וְאִם נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר--בְּמֵזִיד, לוֹקֶה; בְּשׁוֹגֵג, מֵבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ; וְהוּא-יָדַע וְאָשֵׁם . . ." (ויקרא ה,ד).

ד  שְׁבוּעַת שָׁוְא, נֶחְלֶקֶת לְאַרְבַּע מַחְלְקוֹת:  הָאַחַת, שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר הַיָּדוּעַ שְׁאֵינוּ כֵּן.  כֵּיצַד--כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל הָאִישׁ שְׁהוּא אִשָּׁה, וְעַל הָאִשָּׁה שְׁהִיא אִישׁ, וְעַל עַמּוּד שֶׁלְּשַׁיִשׁ שְׁהוּא שֶׁלְּזָהָב; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ה  הַשְּׁנִיָּה, שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר יָדוּעַ שְׁאֵין בּוֹ סָפֵק לְאָדָם בָּעוֹלָם שְׁהוּא כֵּן.  כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל הַשָּׁמַיִם שְׁהוּא שָׁמַיִם, וְעַל הָאֶבֶן זוֹ שְׁהִיא אֶבֶן, וְעַל שְׁנַיִם שְׁהֶם שְׁנַיִם; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, שֶׁזֶּה הַדָּבָר אֵין בּוֹ סָפֵק לְאָדָם שָׁלֵם כְּדֵי לְצַדַּק הַדָּבָר בִּשְׁבוּעָה.

ו  שְׁלִישִׁית, שֶׁנִּשְׁבַּע לְבַטַּל אֶת הַמִּצְוָה.  כֵּיצַד--כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִתְעַטַּף בְּצִיצִית, וְשֶׁלֹּא יִלְבֹּשׁ תְּפִלִּין, וְשֶׁלֹּא יֵשֵׁב בַּסֻּכָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֹאכַל מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח, אוֹ שֶׁיִּתְעַנֶּה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז  רְבִיעִית, שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שְׁאֵין בּוֹ כּוֹחַ לַעֲשׂוֹתוֹ.  כֵּיצַד--כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִישַׁן שְׁלוֹשָׁה יָמִים לַיְלָה וְיוֹם רְצוּפִים, אוֹ שֶׁלֹּא יִטְעֹם כְּלוּם שִׁבְעַת יָמִים רְצוּפִים; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ח  כָּל הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת שָׁוְא מֵאַרְבַּע שְׁבוּעוֹת אֵלּוּ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא" (שמות כ,ו; דברים ה,י):  וְאִם הָיָה מֵזִיד, לוֹקֶה; וְאִם הָיָה שׁוֹגֵג, פָּטוּר מִכְּלוּם.

ט  [ח] שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד:  כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ מְמוֹן חֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ, בֵּין פִּקָּדוֹן, בֵּין מַלְוָה, אוֹ שֶׁגְּזָלוֹ, אוֹ עֲשָׁקוֹ, אוֹ מָצָא לוֹ אֲבֵדָה וְלֹא הִחְזִירָהּ, וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה, וְתָבַע מִמֶּנּוּ מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ, וְכָפַר בּוֹ--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה:  שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תְכַחֲשׁוּ" (ויקרא יט,יא), זוֹ אַזְהָרָה לִכְפִירַת מָמוֹן; וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה.  וְאִם נִשְׁבָּע לוֹ עַל שֶׁקֶר, עַל מָמוֹן שֶׁכָּפַר בּוֹ--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלָאו אַחֵר; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (שם), זוֹ אַזְהָרָה לַנִּשְׁבָּע עַל כְּפִירַת מָמוֹן.  וּשְׁבוּעָה זוֹ, הִיא הַנִּקְרֵאת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן.

י  [ט] וּמַה הוּא חַיָּב עַל שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן שֶׁשִּׁקַּר בָּהּ--מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן שֶׁכָּפַר בּוֹ, עִם תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ; וּמַקְרִיב אָשָׁם וַדַּאי, בֵּין שֶׁהָיָה מֵזִיד בֵּין שֶׁהָיָה שׁוֹגֵג, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן, אוֹ-בִתְשׂוּמֶת יָד . . . וְהָיָה, כִּי-יֶחֱטָא וְאָשֵׁם" (ויקרא ה,כא-כג)--וְלֹא נֶאֱמָר בּוֹ וְנֶעְלַם, לְחַיַּב שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד:  [י] וְהוּא שֶׁיָּזִיד בַּפִּקָּדוֹן אוֹ בַּמָּמוֹן שֶׁנִּתְחַיַּב בּוֹ, וְיֵדַע בּוֹ בְּשָׁעַת שְׁבוּעָה; אֲבָל אִם שָׁגַג וְשָׁכַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן וְכָפַר וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ יָדַע--הֲרֵי זֶה אָנוּס, וּפָטוּר מִכְּלוּם.

יא  וְכֵן אִם לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר עַל כְּפִירַת מָמוֹן, הֲרֵי זֶה אָנוּס וּפָטוּר.  [יא] אִם כֵּן, הֵיאָךְ הִיא שִׁגְגַת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  כְּגוֹן שֶׁנֶּעְלַם מִמֶּנּוּ אִם חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן אִם לָאו, וְיָדַע שְׁהִיא אֲסוּרָה וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן--זוֹ הִיא שִׁגְגָתָהּ; וּזְדוֹנָהּ, שֶׁיֵּדַע שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן.

יב  שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד:  הָעֵדִים שֶׁיָּדְעוּ עֵדוּת מָמוֹן, וּתְבָעָם בַּעַל הָעֵדוּת לְהָעִיד לוֹ, וְכָפְרוּ בְּעֵדוּתָן וְלֹא הֵעִידוּ, וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ שְׁאֵינָן יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת--זוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת; וְחַיָּבִין עַל שְׁבוּעָה זוֹ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, בֵּין שֶׁהָיוּ מְזִידִין בֵּין שֶׁהָיוּ שׁוֹגְגִין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא, וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, וְהוּא עֵד" (ויקרא ה,א)--וְלֹא נֶאֱמָר בָּהּ וְנֶעְלַם, לְחַיַּב עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה.

יג  כֵּיצַד שִׁגְגַת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת:  כְּגוֹן שֶׁנֶּעְלַם מִמֶּנּוּ שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְיָדַע שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ אֲסוּרָה, וּשְׁהִיא שֶׁקֶר; וּזְדוֹנָהּ, שֶׁיָּדַע שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן.  אֲבָל אִם לֹא יָדַע שְׁהִיא אֲסוּרָה, אוֹ שֶׁשָּׁכְחוּ הָעֵדוּת וְנִשְׁבְּעוּ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לָהֶם שְׁהֶן יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת, וְשֶׁנִּשְׁבְּעוּ עַל שֶׁקֶר--הֲרֵי אֵלּוּ אֲנוּסִין, וּפְטוּרִין אַף מִן הַקָּרְבָּן.


משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב