משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


הִלְכּוֹת שְׁבוּעוֹת פֵּרֶק ח

א  הַגּוֹנֵב שׁוֹרוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, וּתְבָעוֹ בַּעַל הַשּׁוֹר וְאָמַר לוֹ, גָּנַבְתָּ שׁוֹרִי וְטָבַחְתָּ אוֹ מָכַרְתָּ, וְהוּא אוֹמֵר גְּנַבְתִּיו אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי, וְנִשְׁבַּע--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁאִלּוּ הוֹדָה מֵעַצְמוֹ שֶׁטָּבַח אוֹ מָכַר--לֹא הָיָה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, מִפְּנֵי שְׁהוּא קְנָס כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת גְּנֵבָה.  וְנִמְצָא זֶה כְּמִי שֶׁלֹּא כָפַר מָמוֹן, וּלְפִיכָּךְ פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן; וְחַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי--שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר שֶׁלֹּא טָבַח, וְהוּא טָבַח.

ב  וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הֵמִית שׁוֹרָךְ אֶת עַבְדִּי, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע, וְהָעֶבֶד שֶׁתָּבַע רִבּוֹ וְאָמַר לוֹ הִפַּלְתָּ שִׁנִּי וְסִמִּיתָ עֵינִי, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע--פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁאִלּוּ הוֹדָה לוֹ--לֹא הָיָה מְשַׁלֵּם, מִפְּנֵי שְׁהוּא קְנָס.  אֲבָל חַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג  הַתּוֹבֵעַ חֲבֵרוֹ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְנָס, שְׁאֵינוּ מְשַׁלֵּם אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְיֵשׁ בּוֹ מָמוֹן שְׁהוּא מְשַׁלֵּם אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, וְכָפַר בְּכָל הַדָּבָר וְנִשְׁבַּע--הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן.

ד  כֵּיצַד:  תְבָעוֹ וְאָמַר לוֹ, אָנַסְתָּ אוֹ פִּתִּיתָ בִּתִּי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִתִּיתִי, וְנִשְׁבַּע--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, אִלּוּ הוֹדָה לוֹ--הָיָה מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ.

ה  וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, גָּנַבְתָּ שׁוֹרִי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא גָנַבְתִּי, וְנִשְׁבַּע--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְשַׁלֵּם כֵּפֶל בְּהוֹדָאָתוֹ, מְשַׁלֵּם הוּא אֶת הַקֶּרֶן בְּהוֹדָאָתוֹ.

ו  [ד] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ עָשִׂיתָ בִּי חַבּוּרָה, וְהוּא אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי, הֵמִית שׁוֹרָךְ אֶת שׁוֹרִי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא הֵמִית, וְנִשְׁבַּע--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁאִלּוּ הוֹדָה, הָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם.

ז  [ה] נָתַן שׁוֹרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם, וּמֵת הַשּׁוֹר--תְּבָעוֹ וְאָמַר לוֹ, הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁהִפְקַדְתִּי אֶצְלָךְ, אָמַר לוֹ לֹא הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי כְּלוּם, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הִפְקַדְתָּ וְנִגְנַב, אוֹ אָבַד, וְנִשְׁבַּע--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁאִלּוּ הוֹדָה וְאָמַר הַדָּבָר כְּשֶׁהָיָה--לֹא הָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם מָמוֹן, מִפְּנֵי שְׁהוּא שׁוֹמֵר חִנָּם.  אֲבָל חַיָּב הוּא מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ח  [ו] הִשְׁאִיל שׁוֹרוֹ לַחֲבֵרוֹ, וּתְבָעוֹ וְאָמַר לוֹ, הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁשָּׁאַלְתָּ מִמֶּנִּי, וַהֲרֵי הַשּׁוֹר מֵת, וְאָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל, נִגְנַב אוֹ אָבַד, וְנִשְׁבַּע עַל זֶה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁהֲרֵי לֹא פָטַר עַצְמוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין בִּכְפִירָתוֹ, וּמִכָּל מָקוֹם חַיָּב הוּא לְשַׁלַּם בֵּין שֶׁמֵּת אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד אוֹ נִשְׁבָּה--מִפְּנֵי שְׁהוּא שׁוֹאֵל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.  אֲבָל חַיָּב הוּא מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ט  [ז] זֶה הַכְּלָל:  כָּל שְׁאֵינוּ פּוֹטֵר עַצְמוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין אֵלָא בִּכְפִירָה זוֹ, וְנִשְׁבַּע--בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ, בֵּין שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ הַתּוֹבֵעַ וְכָפַר--הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָנָה אָמֵן וְלֹא הוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו.

י  [ח] הַגּוֹנֵב שׁוֹר חֲבֵרוֹ, וּתְבָעוֹ וְאָמַר לוֹ, שׁוֹרִי גָּנַבְתָּ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא גָנַבְתִּי, מַה טִיבוֹ אֶצְלָךְ, אַתָּה הִפְקָדְתוֹ אֶצְלִי, וְנִשְׁבַּע--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁאִלּוּ הוֹדָה שֶׁגְּנָבוֹ, הָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם דְּמֵי הַשּׁוֹר מִכָּל מָקוֹם; וְעַכְשָׁו שֶׁאָמַר פִּקָּדוֹן הוּא, הֲרֵי פָּטַר עַצְמוֹ בִּכְפִירָה זוֹ מִן הַגְּנֵבָה וּמִן הָאֲבֵדָה, שְׁאִם נִגְנַב הַשּׁוֹר אוֹ אָבַד אַחַר הוֹדָאָה זוֹ, הָיָה פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם.

יא  [ט] וְכֵן אִם טָעַן שֶׁשְּׂכָרוֹ, וְנִשְׁבַּע--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁהֲרֵי פָּטַר עַצְמוֹ מִן הַשְּׁבוּרָה, וּמִן הַמֵּתָה.  וְכֵן אִם טָעַן וְאָמַר, הִשְׁאַלְתָּהוּ לִי, וְנִשְׁבַּע--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁהֲרֵי פָּטַר עַצְמוֹ מִן הַמֵּתָה בְּשָׁעַת מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת שְׁאֵלָה.

יב  [י] לְפִיכָּךְ אִם אָמַר לוֹ לֹא גָנַבְתִּי, אֵלָא אַתָּה הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי, אוֹ שְׁכַרְתַּנִי לְשָׁמְרוֹ, אוֹ הִשְׁאַלְתָּהוּ לִי, וַהֲרֵי שׁוֹרָךְ לְפָנֶיךָ קָחֵהוּ, וְנִשְׁבַּע עַל זֶה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁהֲרֵי הוֹדָה בַּקֶּרֶן, וְלֹא פָטַר עַצְמוֹ בִּכְפִירָה זוֹ מִכְּלוּם.

יג  [יא] וְכֵן אִם אָמַר לוֹ אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי, וַעֲדַיִן לֹא נָתַתִּי דָּמָיו--אִם תִּרְצֶה קַח דָּמָיו, אוֹ הֲרֵי שׁוֹרָךְ לְפָנֶיךָ; אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אַתָּה נְתַתּוֹ לִי, בְּשָׂכָר מְלָאכָה שֶׁאֶעֱשֶׂה לָךְ--אִם תִּרְצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לָךְ, אוֹ קָחֶנּוּ וְלֵךְ.  תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ מְצָאתִיו, וְלֹא יָדַעְתִּי שְׁהוּא שֶׁלָּךְ, עַכְשָׁו שֶׁיָּדַעְתִּי, קָחֶנּוּ וְלֵךְ, אוֹ שֶׁאָמַר אַחַר פָּרָתִי רָץ, וַהֲרֵי הוּא לְפָנֶיךָ, וְנִשְׁבַּע עַל כָּל טְעָנָה מֵאֵלּוּ--פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁהֲרֵי לֹא פָטַר עַצְמוֹ מִכְּלוּם; וְחַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר.

יד  [יב] מִי שֶׁהָיָה חַיָּב מָמוֹן לִשְׁנֵי שֻׁתָּפִין, וּתְבָעוֹ אֶחָד מֵהֶן, וְכָפַר בּוֹ, וְנִשְׁבַּע--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁהֲרֵי כָּפַר מָמוֹן.  תְּבָעוּהוּ שְׁנֵיהֶם, וְהוֹדָה בַּכֹּל לְאֶחָד מֵהֶם וְאָמַר, לֹא לָוִיתִי אֵלָא מִזֶּה לְבַדּוֹ, וְנִשְׁבַּע--פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁהֲרֵי לֹא פָטַר עַצְמוֹ מִכְּלוּם; אֲבָל חַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי.

טו  [יג] וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה עָלָיו מַלְוָה בַּשְּׁטָר, וְכָפַר בָּהּ וְנִשְׁבַּע--פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:  שֶׁהֲרֵי בַּשְּׁטָר נִשְׁתַּעְבַּד הַקַּרְקָע, וְנִמְצָא זֶה כְּכוֹפֵר בַּקַּרְקָע; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַכּוֹפֵר בַּקַּרְקָע, פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וְחַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר.

טז  [יד] הָיְתָה עָלָיו מַלְוָה בְּעֵדִים בִּלְבָד, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע--חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁהֲרֵי פָּטַר עַצְמוֹ בִּכְפִירָתוֹ מִלְּשַׁלַּם עַתָּה.  וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים, יִתְחַיַּב לְשַׁלַּם, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הוֹעִילָה לוֹ כְּפִירָתוֹ--הֲרֵי הוֹעִילָה בְּעִתָּהּ; וְשֶׁמֶּא לֹא יָבוֹאוּ עֵדִים, אוֹ יָבוֹאוּ וְלֹא תִתְקַיַּם עֵדוּתָן, אוֹ יִפָּסְלוּ, וּלְפִיכָּךְ חַיָּב.


משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב