משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות שבועות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א כָּל הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעָה מֵאַרְבַּע מִינֵי שְׁבוּעוֹת אֵלּוּ בְּאֹנֶס, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִכְּלוּם. וְאֶחָד הַנִּשְׁבָּע מִתְּחִלָּתוֹ בְּאֹנֶס כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע וְנֶאֱנַס וְלֹא הִנִּיחוּהוּ לְקַיַּם שְׁבוּעָתוֹ, אוֹ שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ אַנָּס; לְפִיכָּךְ נִשְׁבָּעִין לַחַרָּמִין וְלַהוֹרְגִין וְלַמּוֹכְסִין. [ב] בְּאֵיזֶה מוֹכֵס אָמְרוּ: בְּמוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו, שֶׁלּוֹקֵחַ מָמוֹן שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת מֶלֶךְ הַמְּדִינָה; אוֹ שֶׁלּוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת הַמֶּלֶךְ, אֲבָל מוֹסִיף לְעַצְמוֹ עַל הַדָּבָר הַקָּצוּב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת גְּזֵלָה.
ב [ג] וְצָרִיךְ הַנִּשְׁבָּע בְּאֹנֶס לִהְיוֹת כַּוָּנָתוֹ בְּלִבּוֹ בְּעֵת הַשְּׁבוּעָה, לְדָבָר הַפּוֹטְרוֹ; וְאַף עַל פִּי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים, הוֹאִיל וְאֵינוּ יָכוֹל לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו מִפְּנֵי הָאַנָּס, הֲרֵי זֶה סוֹמֵךְ עַל דְּבָרִים שֶׁבְּלִבּוֹ. [ד] כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע לָאַנָּס שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר סְתָם, וּבְלִבּוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל הַיּוֹם, אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּשַׂר חֲזִיר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ג [ה] וְכֵן שְׁבוּעוֹת שֶׁלַּהֲבָאי וְשֶׁלִּשְׁגָגוֹת, פָּטוּר עֲלֵיהֶן. שְׁבוּעוֹת שֶׁלַּהֲבָאי כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁרָאָה חֲיָלוֹת גְּדוֹלִים וְחוֹמָה גְּבוֹהָה, וְנִשְׁבַּע שֶׁרָאִיתִי חֵיל פְּלוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְהֶם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְשֶׁרָאִיתִי חוֹמַת עִיר פְּלוֹנִית גְּבוֹהָה עַד לָרָקִיעַ, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--שֶׁזֶּה לֹא גָמַר בְּלִבּוֹ שֶׁהַדָּבָר כָּךְ בְּלֹא פָּחוּת וְלֹא יָתֵר, וְלֹא נִתְכַּוַּן אֵלָא לְסַפַּר גֹּבַהּ הַחוֹמָה אוֹ רֹב הָעָם.
ד [ו] שְׁבוּעוֹת שֶׁלִּשְׁגָגוֹת כֵּיצַד: אִם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת אוֹ הַפִּקָּדוֹן הִיא, כְּגוֹן שֶׁשָּׁגַג בַּפִּקָּדוֹן וּבָעֵדוּת שְׁהוּא פָּטוּר מִכְּלוּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם שְׁבוּעַת שָׁוְא הִיא, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִלְבֹּשׁ תְּפִלִּין וְלֹא יָדַע שֶׁהַתְּפִלִּין מִצְוָה; וְאִם שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הִיא, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא אָכַל וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל וְשָׁכַח וְאָכַל, אוֹ שֶׁלֹּא תֵהָנֶה אִשְׁתּוֹ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁגָּנְבָה כִּיסוֹ וְשֶׁהִכָּת אֶת בְּנוֹ, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גָנְבָה וְשֶׁלֹּא הִכָּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ה [ז] אִם כֵּן, אֵיזוֹ הִיא שִׁגְגַת שְׁבוּעַת בִּטּוּי שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד לְשֶׁעָבַר: כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא אָכַל, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאָכַל וְשֶׁשְּׁבוּעַת שֶׁקֶר זוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע אֲסוּרָה, אֲבָל לֹא יָדַע שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן--זוֹ הִיא הַשְּׁגָגָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי לְשֶׁעָבַר.
ו [ח] וְכֵיצַד הִיא הַשְּׁגָגָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן לְהַבָּא: כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל פַּת חִטִּים, וְשָׁגַג וְדִמָּה שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיֹּאכַל פַּת חִטִּים וַאֲכָלָהּ, שֶׁזֶּה נֶעְלְמָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁבוּעָה הֵיאַךְ הָיְתָה, וַהֲרֵי הוּא זוֹכֵר הַחֵפֶץ שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו--זוֹ הִיא שִׁגְגַת שְׁבוּעַת בִּטּוּי לְהַבָּא שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן.
ז [ט] אֲבָל אִם נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל פַּת חִטִּים, וְאָכַל פַּת חִטִּים עַל דַּעַת שְׁהִיא פַּת שְׂעוֹרִים--הֲרֵי זֶה אָנוּס, וּפָטוּר: שֶׁהֲרֵי לֹא נֶעְלְמָה מִמֶּנּוּ שְׁבוּעָה, וְלֹא נֶעְלַם מִמֶּנּוּ אֵלָא חֵפֶץ שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו.
ח [י] נֶעְלְמָה מִמֶּנּוּ שְׁבוּעָה הֵיאַךְ הָיְתָה, וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ חֵפֶץ שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פַּת חִטִּים, וְדִמָּה שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיֹּאכַל פַּת חִטִּים, וְאָכַל פַּת חִטִּים, עַל דַּעַת שְׁהִיא פַּת שְׂעוֹרִים--שֶׁהֲרֵי הֶעְלֵם שְׁבוּעָה וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּאָנוּס וּפָטוּר.
ט [יא] נִשְׁבַּע עַל כִּכָּר שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה, וְנִצְטַעַר עָלֶיהָ וַאֲכָלָהּ מִפְּנֵי הַצַּעַר, וְהוּא שׁוֹגֵג, שֶׁהֲרֵי דִּמָּה שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְאָכְלָהּ מִפְּנֵי הַצַּעַר--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן: לְפִי שְׁאֵינוּ שָׁב מִיְּדִיעָתוֹ אֵלָא יָדַע שֶׁאֲסוּרָה הִיא, וַאֲכָלָהּ בִּטְעוּת.
משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות שבועות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב