משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות שבועות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א הַתּוֹבֵעַ חֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן שְׁאִם הוֹדָה בּוֹ יִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלַּם, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע, אוֹ שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ הַתּוֹבֵעַ, וְכָפַר--הֲרֵי זֶה הַנִּתְבָּע חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָנָה אָמֵן: שֶׁבִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, אֶחָד הַנִּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ, וְאֶחָד שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ אַחֵר וְכָפַר--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָנָה אָמֵן, חַיָּב, שֶׁכְּפִירָתוֹ אַחַר שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ הַתּוֹבֵעַ, כַּעֲנִיַּת אָמֵן.
ב תְּבָעוֹ בְּמָמוֹן שְׁאִם יוֹדֶה לוֹ וְיֹאמַר כֵּן הַדָּבָר לֹא יִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלַּם, כְּגוֹן שֶׁתְּבָעוֹ בִּקְנָס, שְׁאֵין אָדָם מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וְחַיָּב מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת בִּטּוּי.
ג וְכֵן אִם תְּבָעוֹ בְּקַרְקָע אוֹ בְּעֶבֶד אוֹ בִּשְׁטָר, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע--פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן; וְחַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר. [ד] וְלָמָּה נִפְטַר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וַהֲרֵי זֶה אִלּוּ הוֹדָה הָיָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁכָּפַר בּוֹ: לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר "בְּפִקָּדוֹן, אוֹ-בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל, אוֹ, עָשַׁק אֶת-עֲמִיתוֹ. אוֹ-מָצָא אֲבֵדָה" (ויקרא ה,כא-כב), הַכֹּל מִטַּלְטְלִין שְׁאִם יוֹדֶה בָּהֶן יוֹצִיא מָמוֹן מִתַּחַת יָדוֹ: יָצְאוּ קַרְקָעוֹת שְׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין, וַהֲרֵי הֶן לִפְנֵי בַּעְלֵיהֶן וּבְחֶזְקָתָן; וְיָצְאוּ עֲבָדִים, שֶׁהֻקְּשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת, וְיָצְאוּ שְׁטָרוֹת, שְׁאֵין גּוּפָן מָמוֹן.
ד [ה] אֶחָד הַנִּשְׁבָּע, אַחַר שֶׁתְּבָעוֹ בַּעַל הַמָּמוֹן, אוֹ הַנִּשְׁבָּע מֵעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תְבָעוֹ. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁקָּדַם וְאָמַר, לָמָּה אַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרַי, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ בְּיָדִי מָמוֹן, שְׁבוּעָה שְׁאֵין לָךְ בְּיָדִי מָמוֹן--הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, הוֹאִיל וְכָפַר וְנִשְׁבַּע, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תְבָעוֹ זֶה.
ה [ו] אֶחָד הַנִּשְׁבָּע לְבַעַל הַמָּמוֹן עַצְמוֹ, אוֹ לִשְׁלוּחוֹ הַבָּא בְּהַרְשָׁאָתוֹ--שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁלָּאָדָם, כְּמוֹתוֹ. [ז] וְאֵינוּ חַיָּב בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, עַד שֶׁיַּשְׁבִּיעוֹ בְּלָשׁוֹן שְׁהוּא מַכִּירָהּ.
ו [ח] הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן בְּמֵזִיד--אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר, וְהִתְרוּ בּוֹ עֵדִים בְּשָׁעַת שְׁבוּעָתוֹ--אֵינוּ לוֹקֶה, אֵלָא מֵבִיא אֲשָׁמוֹ בִּלְבָד: שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב הוֹצִיאוֹ מִכְּלַל מְחֻיָּבֵי מַלְקוּת, וְחִיְּבוֹ אָשָׁם בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ז [ט] כָּפַר וְנִשְׁבַּע אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה פְּעָמִים, אוֹ שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ הַתּוֹבֵעַ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים, וְהוּא כּוֹפֵר עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, בֵּין בְּבֵית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין--הֲרֵי זֶה חַיָּב קָרְבַּן אָשָׁם עַל כָּל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה: שֶׁאִלּוּ הוֹדָה אַחַר שֶׁכָּפַר--הָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר בְּבֵית דִּין; וְנִמְצָא פּוֹטֵר עַצְמוֹ בְּכָל כְּפִירָה וּכְפִירָה מִן הַתַּשְׁלוּמִין, וּלְפִיכָּךְ חַיָּב עַל כָּל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה.
ח [י] הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין לוֹ, תֶּן לָנוּ פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּיָדָךְ, שְׁבוּעָה שְׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא קָרְבָּן אֶחָד; שְׁבוּעָה שְׁאֵין לָךְ בְּיָדִי, לֹא לָךְ, וְלֹא לָךְ, וְלֹא לָךְ, וְלֹא לָךְ--חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
ט [יא] אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ, תֶּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדָךְ, שְׁבוּעָה שְׁאֵין לָךְ בְּיָדִי--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת; וְאַפִלּוּ הָיָה לוֹ בְּיָדוֹ פְּרוּטָה אַחַת מִכֻּלָּן, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין וְחַיָּב. [יב] שְׁבוּעָה שְׁאֵין לָךְ בְּיָדִי פִּקְּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
י [יג] תֶּן לִי חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדָךְ, שְׁבוּעָה שְׁאֵין לָךְ בְּיָדִי--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת; שְׁבוּעָה שְׁאֵין לָךְ בְּיָדִי חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין--חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
יא [יד] הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין לוֹ, תֶּן לָנוּ פִּקָּדוֹן גָּזֵל וַאֲבֵדָה וּתְשׂוּמֶת יָד שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּיָדָךְ, וְאָמַר לְאֶחָד מֵהֶן, שְׁבוּעָה שְׁאֵין לָךְ בְּיָדִי פִּקָּדוֹן וְגָזֵל וַאֲבֵדָה וּתְשׂוּמֶת יָד, וְלֹא לָךְ, וְלֹא לָךְ, וְלֹא לָךְ, וְלֹא לָךְ--הֲרֵי זֶה חַיָּב עַל כָּל טְעָנָה וּטְעָנָה, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד; וְנִמְצָא זֶה חַיָּב עֶשְׂרִים אָשָׁם.
יב [טו] טָעַן שֶׁאָבַד הַפִּקָּדוֹן, אוֹ כָּפַר בּוֹ, וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ הוֹדָה, וְחָזַר וְטָעַן שֶׁאָבַד וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְהוֹדָה--מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן הָרִאשׁוֹן, וְחֹמֶשׁ אֶחָד עַל כָּל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו" (ויקרא ה,כד), הַתּוֹרָה רִבְּתָה חֻמְשִׁין הַרְבֵּה עַל קֶרֶן אֶחָד. כֵּיצַד: הָיָה הַקֶּרֶן אַרְבָּעָה וְכָפַר וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה, וְחָזַר וְטָעַן שֶׁאָבַד וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה, וְחָזַר וְטָעַן שֶׁאָבַד וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה--מְשַׁלֵּם שִׁבְעָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
יג [טז] פָּחוּת מִפְּרוּטָה, אֵינוּ מָמוֹן; לְפִיכָּךְ הַתּוֹבֵעַ חֲבֵרוֹ בְּפָחוּת מִפְּרוּטָה, אוֹ בְּפָחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע--פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וְחַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי.
משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות שבועות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב