תלמוד ירושלמי -
מסכת שבת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
דף פד,א פרק יח הלכה א משנה מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני ביטול בית המדרש אבל לא את האוצר מפנין תרומה טהורה ודמאי ומעשר ראשון שניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו והתורמס היבש מפני שהוא מאכל לעניים אבל לא את הטבל ולא את מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו לא את הלוף ולא את החרדל רשב"ג מתיר בלוף מפני שהוא מאכל לעורבים:
דף פד,א פרק יח הלכה א גמרא רבי זעירא שאל לר' יאשיה כמה הוא שיעור הקופות. א"ל נלמוד סתום מן המפורש. דתנינן תמן בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה. תמן תנינן המוציא יין כדי מזיגת הכוס. ר' זעירא שאל לרבי יאשיה כמה הוא שיעור הכוסות. א"ל ילמוד סתום מן המפורש. דתני ר' חייה ארבע כוסות של פסח ישנן רביעית יין איטלקי. מהו לפנות מן האוצר כסדר הזה. נישמעינה מן הדא ושוין שלא יגע באוצר. אבל עושה הוא שביל נכנס ויוצא. אית תניי תני מטלטלים את הדימוע. אית תניי תני אין מטלטלים. א"ר אלעזר מטלטלין במדומע בתרומה טהורה. ומ"ד אין מטלטלין לתרומה טמאה.
דף פד,ב פרק יח הלכה א גמרא ובאותו שיש בו כדי להעלות. אבל באותו שאין בו כדי להעלות לא. מאן תנא מטלטלין ר' אליעזר. דתנן ר' אליעזר אומר סאה שנפלה היא סאה שעלת. א"ר אלעזר אדם עומד מע"ש ואומר הרי זו תרומה למחר. ואין אדם עומד בשבת ואומר הרי זו תרומה למחר. רבי יוסי בי רבי בון אומר אין אדם עומד ע"ש ואומר הרי זה תרומה למחר. מתניתא פליגא על ר"י בי רבי בון לגין טבול יום ומילאהו מן החבית מעשר טבל. אם אמר הרי זה תרומה למחר משתחשך הרי זה תרומה למחר אם אמר הרי זה עירוב לא אמר כלום. פתר לה לשעבר. והתני רבי חייה אומר אית לך מימר לשעבר. חזר בו רבי יוסי בי רבי בון מהדא.
דף פה,א פרק יח הלכה א גמרא מאי כדון מכבר לשאפרשנה הגע עצמך שהיתה תרומה טהורה מכבר לכשאוכלנה. הגע עצמך שהיתה תרומה טמאה מכבר לכשאניחנה בזוית. תני מטלטלין אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה. אמר רבי זעירה הדא אמרה טבל שיש עליו. תני מותר לטלטלו כיצד עושה נותן עיניו במקצתו ואוכל השאר. תני מטלטלין החרדל מפני שהוא מאכל יונים. ואת החצב מפני שהוא מאכל צבאים. ואת הזכוכית מפני שהוא מאכל נעמיות. אמר רבי נתן אם כן יטלטלו הזמורות מפני שהפילין אוכלין אותן: רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף מפני שהוא מאכל לעורבים. מה אנן קיימין אם בשיש לו מאותו המין ואותו המין מצוי בשוק דברי הכל מותר. אם בשאין לו מאותו המין ואין אותו המין מצוי בשוק דברי הכל אסור. אלא כינן קיימין בשיש לו מאותו המין ואין אותו המין מצוי בשוק. רבנן אמרין מכיון שאין אותו המין מצוי בשוק כמי שאין לו מאותו המין. ורשב"ג אמר מכיון שיש לו מאותו המין כמי שאותו המין מצוי בשוק. א"ר זעירה לא אתייא אלא כרבי חנינא דאמר עולין היינו עם רבי לחמת גרר. והיה אומר לנו בררו לכם חלוקי אבנים ואתם מותרין לטלטלם למחר. א"ר יוסה שנייא היא הכא שהוא ככסא:
דף פה,א פרק יח הלכה ב משנה חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלים אותן כופין את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו ושירדו תרנגולת שברחה דוחין אותה עד שתיכנס ומדדין עגלים וסייחים ברה"ר
דף פה,ב פרק יח הלכה ב משנה והאשה מדדה את בנה אמר ר' יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל רגלו אחת ומניח אחת אבל אם היה גורר אסור:
דף פה,ב פרק יח הלכה ב גמרא התיב רבי לעזר והתנינן חבילי קש. וקש לאו כמפוזר הוא. מתני' פליגא על מאן דמר כל המיוחד לאיסור אסור. דתנינן האבן שעל פי החבית מטה על צדה ונופלת. רבי בא בשם רב חייה בר אשי פתר לה בשוכח. ממתניתין פליגא על מאן דמר כל המיוחד לאיסור אסור. דתנינן כופין סל לפני האפרוחים שיעלו ושירדו. ותני עלה עלו מאליהן אסור לטלטלה. א"ר בון בר חייה קומי ר' זעירא תיפתר במאוס. א"ל והתני ר' הושעיה אפילו סאה אפילו תרקב. אית לך מימר סאה ותרקב מאוסין הן:
דף פה,ב פרק יח הלכה ג משנה אין מילדין את הבהמה ביום טוב אבל מסעדין ומילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום למקום ומחללין עליה את השבת וקושרים את הטיבור ר' יוסי אומר אף חותכין וכל צורכי מילה עושין בשבת:
דף פה,ב פרק יח הלכה ג גמרא איזהו הסיוע מביא יין ונופח לתוך חוטמו ונותן ידו למטה ומקבל ושומט דדיה ונותן לתוך פיו. רשב"ג אומר אף מרחמין על הבהמה בי"ט. כיצד עושה נותן גוש של מלח על רחמה והיא רוצה להניק בנה: וקוראין לה חכמה ממקום למקום. כיי דתנינן תמן ולא זו בלבד אלא אפילו חכמה הבאה לילד: ומחללין עליה את השבת. שמואל אמר עושין לה מדורה אפילו בתקופת תמוז: וקושרין את הטיבור. כהדא אמתיה דבר קפרא נפקא מיילדה בשבת. אתת ושאלת לר' אמר לה אזלון ושאלון לחייתא. אמרה ליה ליכא מנהג. אמר לה איזילי חתוך כר' יוסי. כיני מתני' וכל צרכי חיה נעשין בשבת. תני השיליא הזאת בשבת עשירין
דף פו,א פרק יח הלכה ג גמרא טומנין אותן בשמן. והעניים טומנין אותן בתבן וחול. אלו ואלו טומנין אותן בארץ כדי ליתן ערבון לארץ:
תלמוד ירושלמי -
מסכת שבת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד