תלמוד ירושלמי -
מסכת שבת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
דף פב,א פרק יז הלכה א משנה כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אף על פי שנתפרקו בשבת ואינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן:
דף פב,א פרק יז הלכה א גמרא דלתות הבית דרובה ודלתות הכלים דרובן. דלתות הבית דרובה שאף על פי שנתפרקו מערב שבת אסור לטלטלן בשבת. דלתות הכלים דרובה שאף על פי שנתפרקו בשבת ניטלין בשבת: לפי שאינן מן המוכן. ואין תשמישן אלא על גבי קרקע. רבי אבהו בשם רבי אלעזר בראשונה היו כל הכלים ניטלין בשבת. כיון שנחשדו להיות מחללין ימים טובים ושבתות. הדא היא דכתיב (נחמיה יג) בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיתות בשבת ועומסים על החמורים וגו'. ואסרו להן הכל. כיון שנגדרו היו מתירין להן והולכין עד שהתירו להן את הכל. חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה. רבי יוסה אומר אף הציפרין. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף ההוגין. מדוכה אם יש בה שום מטלטלין אותה ואם לאו אין מטלטלין אותה. רשב"ג אומר אם היתה מדוכה קטנה ניתנת על גבי השלחן הרי היא כקערה ומטלטלין אותה בשבת. ר' יוסי רבי אילא בשם ר' אלעזר. רבי יעקב בר אחא בשם ר' אלעזר קודם להתרת כלים שנו. תמן תנינן קלוסטרא ר' יהושע אומר שומטה מפתח זו ותולה בחבירו בשבת. רבי טרפון אומר הרי היא ככל הכלים ומיטלטלת בחצר. דבי רבי ינאי אמרי בחצר שלא עיריבה היא מתניתין. אם בחצר שלא עיריבה הדא היא דתנינן הרי היא ככל הכלים ומיטלטת בחצר. ר' יוסה בשם ר' ירמיה רבי חנניה מטי בה בשם ר' אלעזר קודם להתרת כלים שנו. אי קודם להתרת כלים שנו הדא הוא דתנינן הרי היא ככל הכלים ומיטלטלת בחצר. כג' כלים המיטלטלין בחצר. ואלו הן סכין קטנה ומקצוע של דבילה וזומי ליסטרא. חצוצרת תוקע השלישית בראש הגג ומניחה במקומה. ולא כלי הוא. א"ר יודן קודם להתרת כלים שנו. רבי זעירא בשם רבי אלעזר קנים ומקלות קודם להתרת כלים שנו.
דף פב,ב פרק יז הלכה א גמרא לווחין של ספינה אין מטלטלין אותן בשבת. ואם היו מכוסים על גבי כלי או על גבי אוכלין הרי הן ככיסוי כל הכלים ומטלטלין אותן בשבת. אמר בימי רבי לא אע"ג דתימר בכיסוי כלים והוא שיהא עליהן תואר כלי. כל שניטל בשנים מטלטלין אותן בשנים בארבעה וחמשה. אסור. א"ר זעירא מכיון דאת אמר בשנים מותר. אפילו בארבעה וחמשה מותר. מה דמר ר' מנא א"ר יוסה הוון טלייא טעונין ספסלה. דר' יודה בר פזי וסבייא מסייעין להון. רבי לעזר בשם רבי חנינה מעשה היה וטלטלו קרון של בית רבי בשבת. ולאו כלי הוא. שלא תאמר הואיל ואין תשמישן אלא על גב מקומן אין מטלטלין אותן בשבת. רבי יהודה בשם שמואל קופות הגדולות וסוגין הגדולים מטלטלין אותן בשבת. שלא תאמר הואיל ותשמישם במקומן אין מטלטלין אותן. ר' אבא בשם שמואל מכבש מיטות מטלטלין אותן בשבת. רבי בא בשם רב כובד העליון והתחתון מטלטלים אותן חוץ מן העומדים. א"ר בא הדא דתימר בעומדים ששם אבל בעומדים שבן מותר. ר' זעירא בשם רב יהודה בשם רב קנים וחבלים של קורייס מטלטלין אותן בשבת. מה דר' יוסה אמר ר' יוחנן שאל לר' יהודה בן לוי מהו לטלטל כלי קורייס בשבת א"ל מטלטלין. ר' יהודה בן פזי לא אמר כן אלא ר' יוחנן שאל לר' יהודה בן לוי מהו לטלטל כלי קורייס בשבת א"ל אין מטלטלין. א"ל למה א"ל מפני שאין מטלטלין:
דף פב,ב פרק יז הלכה ב משנה נוטל אדם קורנס לפצוע בו אגוזים קורדום לחתוך בו את הדבילה מגירה לגור בה את הגבינה מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן את הכוש ואת הכרכד לתחוב בו מחט של יד ליטול בה את הקוץ ושל סקאין לפתוח בו את הדלת:
דף פב,ב פרק יז הלכה ב גמרא הא שלא לפצע בו לא מתני' דרבי נחמיה דאמר ר' נחמיה אין ניטלין שלא לצורך. רבי בא רבי יודא רבי חיננא בר שלמיא בשם רב. מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא ובמזורה ובמכונה. בזיירא דו עצר ביה. במזורה דו חביט ביה. במכונה דו כתיש ביה. כלי המיוחד לאיסור מטלטלין אותן לצורך. להיתר בין לצורך בין שלא לצורך. א"ר יוסה ראה עד איכן היקלו בשבת. שאפי' דברים שאין תשמישן לשם שבת התירו אותן לשם שבת. דמר רבי לעזר דלופקי למה היא טמאה. מפני שהשמש אוכל עליה. בסיס דידיה למה היא טמאה מפני שהשמש עומד עליה. ראה עד איכן החמירו בטומאה. שאפילו דברים שאין תשמישן לשם טבלה.
דף פג,א פרק יז הלכה ב גמרא טימאו אותן לשם טבלה: את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן הכוש והכרכד לתחוב בו. א"ר סימון שרא לי רבי אבהו מיסב קילורית בשבת. רבי בא בר כהן בשם רב ששת מתני' אמרה כן. מחט של יד ליטול בה את הקוץ דלכן מה בין קוץ לזה. רבי בא בעא קומי רבי מנא מהו מיגבלתה ביום טוב. א"ל אינו אוכל נפש:
דף פג,א פרק יז הלכה ג משנה קנה של זיתים אם יש קשר בראשו מקבל טומאה ואם לאו אינו מקבל טומאה בין כך ובין כך ניטל בשבת:
דף פג,א פרק יז הלכה ג גמרא דבי ר' ינאי אמרי קנה שהתקינו להיות בודק הזיתים. כיצד היה יודע אם מלוכלך במשקה בידוע שנגמרה מלאכת המעטן. ואי לא בידוע שלא נגמרה מלאכת המעטן. א"ל ר' מנא לא תני שמואל אלא להיות שולה בו הזיתין. קנה שהתקינו להיות פוקק בו החלון נימר אם היה קשור ותלוי פוקקין בו ואי לא אין פוקקין בו. רשב"ג אומר מיתקן אע"פ שאינו קשור ותלוי. ולא כן א"ר יוחנן משכני חילפיי והראני נגר משל בית רבי קשור אע"פ שאינו תלוי. א"ר יודן מכיון שנוטלו ונותנו לתוך ידו נעשה כמפתח:
דף פג,א פרק יז הלכה ד משנה כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך רבי נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך:
דף פג,א פרק יז הלכה ד גמרא רב יהודה בשם רב הלכה כרבי נחמיה דאמר אין ניטלין אלא לצורך. ר' יוחנן ורבנן דתמן חד אמר לצורך לצורך גופו. שלא לצורך שלא לצורך גופו. ר' נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך גופו. וחרנה אמר לצורך לצורך גופו ולצורך מקומו. שלא לצורך שלא לצורך גופו ושלא לצורך מקומו. רבי נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך גופו ולצורך מקומו. תני א"ר יודן לא נחלקו ב"ש וב"ה על המלאים שמטלטלין אותן שלא לצורך. ועל הריקנין שיש בדעתו למלותן. על מה נחלקו על שאין בדעתו למלותן. שב"ש אוסרין וב"ה מתירין. אתי דב"ש כרבי נחמיה. את אמרת הלכה כרבי נחמיה ולא הלכה כב"ש:
דף פג,א פרק יז הלכה ה משנה כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין ובלבד שיהו עושין מלאכה שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית ושל זכוכית לכסות בהן את פי הפך רבי יהודה אומר ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן שברי עריבה
דף פג,ב פרק יז הלכה ה משנה לצוק לתוכן מקפה ושל זכוכית לצוק בתוכן שמן:
דף פג,ב פרק יז הלכה ה גמרא תמן תנינן זכוכית לגרוד בה ראש הכרכד. והכא הוא אמר הכין. רבי אחא ר' מיישא בשם רבנן דקיסרי כאן בעבה כאן בחדה. ואית דבעי מימר כאן במטלטל כאן במוציא:
דף פג,ב פרק יז הלכה ו משנה האבן שבקירויא אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה ואם לאו אין ממלאין בה זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת:
דף פג,ב פרק יז הלכה ו גמרא אנן תנינן האבן בתוכה. תני דבי ר' והאוכלין והאבן בתוכה. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו איתפלגון רבי חייא בר יוסף ורבי יוחנן. ר' חייה בר יוסף כמתני'. רבי יוחנן כהדא דתני דבי רבי. מתני פליגא על ר' יוחנן האבן שבקירוי'. אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה. כיון שהיא אפיצה לה כגופה היא. וסיפא פליגא על רבי חייא בר יוסף ואם לאו אין ממלאין בה. א"ר יודן כיון שהיא עשויה להכביד נעשה כמטלטל קירוייא על גב האבן. מה עבד לה רבי יוחנן נעשה כמטלטל קירוייא עצמה. מתני' פליגא על רבי יוחנן ג נוטל אדם בנו והאבן בידו כלכלה והאבן בתוכה. ותני דבי רבי האבן והאוכלין בתוכה. רבי כהן בשם רבנן דתמן תינוק עשו אותו כאוכלין. תמן אמרין עשו האבן ביד התינוק כקמיע מומחה ביד תינוק:
דף פג,ב פרק יז הלכה ז משנה רבי אליעזר אומר פקק החלון בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו כל כיסויי הכלים שיש להן בית אחיזה ניטלין בשבת א"ר יוסי במה דברים אמורים בכיסויי הקרקעות אבל בכיסויי הכלים בין כך ובין כך ניטלין בשבת:
דף פג,ב פרק יז הלכה ז גמרא איזהו נגר הנגרר. אמר רבי יוחנן קשור אף על פי שאינו תלוי. אר"י משכני חילפיי והראני נגר משל בית ר' קשור אע"פ שאינו תלוי. א"ר יוחנן אתייא יחידייא דהכא
דף פד,א פרק יז הלכה ז גמרא כסתמא דתמן. ויחידייא דתמן כסתמא דהכא. ר' יוסי בעי קומי רבי ירמיה היך עבדין עובדא. א"ל מן מה דמר רבי יוחנן משכני חילפיי והראני נגר משל בית ר' קשור אע"פ שאינו תלוי. הדא אמרה כר' יודן עבדין עובדא. אתא רבי חונא בשם ר' שמואל הלכה כרבי יודה עד שיהא קשור בדלת ר' ינאי ר' אמי אמר עד שיהא קשור בדלת בדבר שהוא יכול להעמידו. ניגרייא דר' לעזר הוה קטיר בגמי. נשמט אסור. נקמז ר' יעקב בר אחא בשם רבנן מדדהו בראשי אצבעותיו: כל כיסוי הכלים כו'. אבא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב הלכה כר' יוסי:
תלמוד ירושלמי -
מסכת שבת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד