תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלאכי - הכול
פרק
א
ב
ג
א ועתה, אליכם המצוה הזאת--הכהנים. ב אם-לא תשמעו ואם-לא תשימו על-לב לתת כבוד לשמי, אמר יהוה צבאות, ושלחתי בכם את-המארה, וארותי את-ברכותיכם; וגם, ארותיה, כי אינכם, שמים על-לב. ג הנני גער לכם, את-הזרע, וזריתי פרש על-פניכם, פרש חגיכם; ונשא אתכם, אליו. ד וידעתם--כי שלחתי אליכם, את המצוה הזאת: להיות בריתי את-לוי, אמר יהוה צבאות. ה בריתי היתה אתו, החיים והשלום, ואתנם-לו מורא, וייראני; ומפני שמי, נחת הוא. ו תורת אמת היתה בפיהו, ועולה לא-נמצא בשפתיו; בשלום ובמישור הלך אתי, ורבים השיב מעון. ז כי-שפתי כהן ישמרו-דעת, ותורה יבקשו מפיהו: כי מלאך יהוה-צבאות, הוא. ח ואתם סרתם מן-הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שחתם ברית הלוי, אמר יהוה צבאות. ט וגם-אני נתתי אתכם, נבזים ושפלים--לכל-העם: כפי, אשר אינכם שמרים את-דרכי, ונשאים פנים, בתורה. {פ}
י הלוא אב אחד לכלנו, הלוא אל אחד בראנו; מדוע, נבגד איש באחיו--לחלל, ברית אבתינו. יא בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם: כי חלל יהודה, קדש יהוה אשר אהב, ובעל, בת-אל נכר. יב יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה, ער וענה, מאהלי, יעקב; ומגיש מנחה, ליהוה צבאות. {פ}
יג וזאת, שנית תעשו--כסות דמעה את-מזבח יהוה, בכי ואנקה; מאין עוד, פנות אל-המנחה, ולקחת רצון, מידכם. יד ואמרתם, על-מה: על כי-יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה, והיא חברתך, ואשת בריתך. טו ולא-אחד עשה, ושאר רוח לו, ומה האחד, מבקש זרע אלהים; ונשמרתם, ברוחכם, ובאשת נעוריך, אל-יבגד. טז כי-שנא שלח, אמר יהוה אלהי ישראל, וכסה חמס על-לבושו, אמר יהוה צבאות; ונשמרתם ברוחכם, ולא תבגדו. {פ}
יז הוגעתם יהוה בדבריכם, ואמרתם במה הוגענו: באמרכם, כל-עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ, או איה, אלהי המשפט.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלאכי - הכול
פרק
א
ב
ג