תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלאכי - הכול
פרק א ב ג


מלאכי פרק ג

א הנני שלח מלאכי, ופנה-דרך לפני; ופתאם יבוא אל-היכלו האדון אשר-אתם מבקשים, ומלאך הברית אשר-אתם חפצים הנה-בא--אמר, יהוה צבאות.  ב ומי מכלכל את-יום בואו, ומי העמד בהראותו:  כי-הוא כאש מצרף, וכברית מכבסים.  ג וישב מצרף ומטהר, כסף, וטהר את-בני-לוי וזקק אתם, כזהב וככסף; והיו, ליהוה, מגישי מנחה, בצדקה.  ד וערבה, ליהוה, מנחת יהודה, וירושלם--כימי עולם, וכשנים קדמנית.  ה וקרבתי אליכם, למשפט, והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים, ובנשבעים לשקר; ובעשקי שכר-שכיר אלמנה ויתום ומטי-גר, ולא יראוני--אמר, יהוה צבאות.  ו כי אני יהוה, לא שניתי; ואתם בני-יעקב, לא כליתם.  ז למימי אבתיכם סרתם מחקי, ולא שמרתם--שובו אלי ואשובה אליכם, אמר יהוה צבאות; ואמרתם, במה נשוב.  ח היקבע אדם אלהים, כי אתם קבעים אתי, ואמרתם, במה קבענוך:  המעשר, והתרומה.  ט במארה אתם נארים, ואתי אתם קבעים--הגוי, כלו.  י הביאו את-כל-המעשר אל-בית האוצר, ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת, אמר יהוה צבאות:  אם-לא אפתח לכם, את ארבות השמים, והריקתי לכם ברכה, עד-בלי-די.  יא וגערתי לכם באכל, ולא-ישחת לכם את-פרי האדמה; ולא-תשכל לכם הגפן בשדה, אמר יהוה צבאות.  יב ואשרו אתכם, כל-הגוים:  כי-תהיו אתם ארץ חפץ, אמר יהוה צבאות.  {פ}

יג חזקו עלי דבריכם, אמר יהוה; ואמרתם, מה-נדברנו עליך.  יד אמרתם, שוא עבד אלהים; ומה-בצע, כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדרנית, מפני יהוה צבאות.  טו ועתה, אנחנו מאשרים זדים; גם-נבנו עשי רשעה, גם בחנו אלהים וימלטו.  טז אז נדברו יראי יהוה, איש אל-רעהו; ויקשב יהוה, וישמע, ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה, ולחשבי שמו.  יז והיו לי, אמר יהוה צבאות, ליום, אשר אני עשה סגלה; וחמלתי עליהם--כאשר יחמל איש, על-בנו העבד אתו.  יח ושבתם, וראיתם, בין צדיק, לרשע--בין עבד אלהים, לאשר לא עבדו.  {פ}

יט כי-הנה היום בא, בער כתנור; והיו כל-זדים וכל-עשה רשעה, קש, ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות, אשר לא-יעזב להם שרש וענף.  כ וזרחה לכם יראי שמי, שמש צדקה, ומרפא, בכנפיה; ויצאתם ופשתם, כעגלי מרבק.  כא ועסותם רשעים--כי-יהיו אפר, תחת כפות רגליכם:  ביום אשר אני עשה, אמר יהוה צבאות.  {פ}

כב זכרו, תורת משה עבדי, אשר צויתי אותו בחרב על-כל-ישראל, חקים ומשפטים.  כג הנה אנכי שלח לכם, את אליה הנביא--לפני, בוא יום יהוה, הגדול, והנורא.  כד והשיב לב-אבות על-בנים, ולב בנים על-אבותם--פן-אבוא, והכיתי את-הארץ חרם.  {ש}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלאכי - הכול
פרק א ב ג