תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חבקוק - הכול
פרק
א
ב
ג
א תפלה, לחבקוק הנביא--על, שגינות. ב יהוה, שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו, בקרב שנים תודיע; ברגז, רחם תזכור. ג אלוה מתימן יבוא, וקדוש מהר-פארן סלה; כסה שמים הודו, ותהלתו מלאה הארץ. ד ונגה כאור תהיה, קרנים מידו לו; ושם, חביון עזה. ה לפניו, ילך דבר; ויצא רשף, לרגליו. ו עמד וימדד ארץ, ראה ויתר גוים, ויתפצצו הררי-עד, שחו גבעות עולם; הליכות עולם, לו. ז תחת און, ראיתי אהלי כושן; ירגזון, יריעות ארץ מדין. ח הבנהרים, חרה יהוה--אם בנהרים אפך, אם-בים עברתך: כי תרכב על-סוסיך, מרכבתיך ישועה. ט עריה תעור קשתך, שבעות מטות אמר סלה; נהרות, תבקע-ארץ. י ראוך יחילו הרים, זרם מים עבר; נתן תהום קולו, רום ידיהו נשא. יא שמש ירח, עמד זבלה; לאור חציך יהלכו, לנגה ברק חניתך. יב בזעם, תצעד-ארץ; באף, תדוש גוים. יג יצאת לישע עמך, לישע את-משיחך; מחצת ראש מבית רשע, ערות יסוד עד-צואר סלה. {פ}
יד נקבת במטיו ראש פרזו, יסערו להפיצני; עליצתם, כמו-לאכל עני במסתר. טו דרכת בים, סוסיך; חמר, מים רבים. טז שמעתי ותרגז בטני, לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי, ותחתי ארגז: אשר אנוח ליום צרה, לעלות לעם יגודנו. יז כי-תאנה לא-תפרח, ואין יבול בגפנים--כחש מעשה-זית, ושדמות לא-עשה אכל; גזר ממכלה צאן, ואין בקר ברפתים. יח ואני, ביהוה אעלוזה: אגילה, באלהי ישעי. יט יהוה אדני, חילי, וישם רגלי כאילות, ועל במותי ידרכני; למנצח, בנגינותי. {ש}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חבקוק - הכול
פרק
א
ב
ג