תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א מי ייתנך כאח לי, יונק שדי אימי; אמצאך בחוץ אשקך, גם לא-יבוזו לי. ב אנהגך, אביאך אל-בית אימי--תלמדני; אשקך מיין הרקח, מעסיס רימוני. ג שמאלו תחת ראשי, וימינו תחבקני. ד השבעתי אתכם, בנות ירושלים: מה-תעירו ומה-תעוררו את-האהבה, עד שתחפץ. {ס}
ה מי זאת, עולה מן-המדבר, מתרפקת, על-דודה; תחת התפוח, עוררתיך--שמה חיבלתך אימך, שמה חיבלה ילדתך. ו שימני כחותם על-ליבך, כחותם על-זרועך--כי-עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה: רשפיה--רשפי, אש שלהבתיה. ז מים רבים, לא יוכלו לכבות את-האהבה, ונהרות, לא ישטפוה; אם-ייתן איש את-כל-הון ביתו, באהבה--בוז, יבוזו לו. {ס}
ח אחות לנו קטנה, ושדיים אין לה; מה-נעשה לאחותנו, ביום שידובר-בה. ט אם-חומה היא, נבנה עליה טירת כסף; ואם-דלת היא, נצור עליה לוח ארז. י אני חומה, ושדיי כמגדלות; אז הייתי בעיניו, כמוצאת שלום. {פ}
יא כרם היה לשלמה בבעל המון, נתן את-הכרם לנוטרים: איש יביא בפרייו, אלף כסף. יב כרמי שלי, לפניי; האלף לך שלמה, ומאתיים לנוטרים את-פרייו. יג היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך--השמיעיני. יד ברח דודי, ודמה-לך לצבי או לעופר האיילים--על, הרי בשמים. {ש}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח