תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח


שיר השירים פרק ה

א באתי לגני, אחותי כלה--אריתי מורי עם-בשמי, אכלתי יערי עם-דבשי שתיתי ייני עם-חלבי; אכלו ריעים, שתו ושכרו דודים.  {ס}

ב אני ישנה, וליבי ער; קול דודי דופק, פתחי-לי אחותי רעייתי יונתי תמתי--שראשי נמלא-טל, קווצותיי רסיסי לילה.  ג פשטתי, את-כותונתי--איככה, אלבשנה; רחצתי את-רגליי, איככה אטנפם.  ד דודי, שלח ידו מן-החור, ומעיי, המו עליו.  ה קמתי אני, לפתוח לדודי; וידיי נטפו-מור, ואצבעותיי מור עובר, על, כפות המנעול.  ו פתחתי אני לדודי, ודודי חמק עבר; נפשי, יצאה בדברו--ביקשתיהו ולא מצאתיהו, קראתיו ולא ענני.  ז מצאוני השומרים הסובבים בעיר, הכוני פצעוני; נשאו את-רדידי מעליי, שומרי החומות.  ח השבעתי אתכם, בנות ירושלים:  אם-תמצאו, את-דודי--מה-תגידו לו, שחולת אהבה אני.  ט מה-דודך מדוד, היפה בנשים:  מה-דודך מדוד, שככה השבעתנו.  י דודי צח ואדום, דגול מרבבה.  יא ראשו, כתם פז; קווצותיו, תלתלים, שחורות, כעורב.  יב עיניו, כיונים על-אפיקי מים; רוחצות, בחלב--יושבות, על-מילאת.  יג לחייו כערוגת הבושם, מגדלות מרקחים; שפתותיו, שושנים--נוטפות, מור עובר.  יד ידיו גלילי זהב, ממולאים בתרשיש; מעיו עשת שן, מעולפת ספירים.  טו שוקיו עמודי שש, מיוסדים על-אדני-פז; מראהו, כלבנון--בחור, כארזים.  טז חיכו, ממתקים, וכולו, מחמדים; זה דודי וזה ריעי, בנות ירושלים.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח