תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א באתי לגני, אחותי כלה--אריתי מורי עם-בשמי, אכלתי יערי עם-דבשי שתיתי ייני עם-חלבי; אכלו ריעים, שתו ושכרו דודים. {ס}
ב אני ישנה, וליבי ער; קול דודי דופק, פתחי-לי אחותי רעייתי יונתי תמתי--שראשי נמלא-טל, קווצותיי רסיסי לילה. ג פשטתי, את-כותונתי--איככה, אלבשנה; רחצתי את-רגליי, איככה אטנפם. ד דודי, שלח ידו מן-החור, ומעיי, המו עליו. ה קמתי אני, לפתוח לדודי; וידיי נטפו-מור, ואצבעותיי מור עובר, על, כפות המנעול. ו פתחתי אני לדודי, ודודי חמק עבר; נפשי, יצאה בדברו--ביקשתיהו ולא מצאתיהו, קראתיו ולא ענני. ז מצאוני השומרים הסובבים בעיר, הכוני פצעוני; נשאו את-רדידי מעליי, שומרי החומות. ח השבעתי אתכם, בנות ירושלים: אם-תמצאו, את-דודי--מה-תגידו לו, שחולת אהבה אני. ט מה-דודך מדוד, היפה בנשים: מה-דודך מדוד, שככה השבעתנו. י דודי צח ואדום, דגול מרבבה. יא ראשו, כתם פז; קווצותיו, תלתלים, שחורות, כעורב. יב עיניו, כיונים על-אפיקי מים; רוחצות, בחלב--יושבות, על-מילאת. יג לחייו כערוגת הבושם, מגדלות מרקחים; שפתותיו, שושנים--נוטפות, מור עובר. יד ידיו גלילי זהב, ממולאים בתרשיש; מעיו עשת שן, מעולפת ספירים. טו שוקיו עמודי שש, מיוסדים על-אדני-פז; מראהו, כלבנון--בחור, כארזים. טז חיכו, ממתקים, וכולו, מחמדים; זה דודי וזה ריעי, בנות ירושלים.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח