תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח


שיר השירים פרק א

א שיר השירים, אשר לשלמה.  ב יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין.  ג לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך; על-כן, עלמות אהבוך.  ד מושכני, אחריך נרוצה; הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך--נזכירה דודיך מיין, מישרים אהבוך.  {פ}

ה שחורה אני ונאוה, בנות ירושלים; כאוהלי קדר, כיריעות שלמה.  ו אל-תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש; בני אימי ניחרו-בי, שמוני נוטרה את-הכרמים--כרמי שלי, לא נטרתי.  ז הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצוהריים; שלמה אהיה כעוטיה, על עדרי חבריך.  ח אם-לא תדעי לך, היפה בנשים; צאי-לך בעקבי הצאן, ורעי את-גדייותייך, על, משכנות הרועים.  {פ}

ט לסוסתי ברכבי פרעה, דימיתיך רעייתי.  י נאוו לחייך בתורים, צווארך בחרוזים.  יא תורי זהב נעשה-לך, עם נקודות הכסף.  יב עד-שהמלך, במסיבו, נרדי, נתן ריחו.  יג צרור המור דודי לי, בין שדיי ילין.  יד אשכול הכופר דודי לי, בכרמי עין גדי.  {ס}

טו הנך יפה רעייתי, הנך יפה עינייך יונים.  טז הנך יפה דודי אף נעים, אף-ערשנו רעננה.  יז קורות בתינו ארזים, רהיטנו ברותים.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח