תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א שיר השירים, אשר לשלמה. ב יישקני מנשיקות פיהו, כי־טובים דודיך מיין. ג לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך; על־כן, עלמות אהבוך. ד מושכני, אחריך נרוצה; הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך--נזכירה דודיך מיין, מישרים אהבוך. {פ}
ה שחורה אני ונאוה, בנות ירושלים; כאוהלי קדר, כיריעות שלמה. ו אל־תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש; בני אימי ניחרו־בי, שמוני נוטרה את־הכרמים--כרמי שלי, לא נטרתי. ז הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצוהריים; שלמה אהיה כעוטיה, על עדרי חבריך. ח אם־לא תדעי לך, היפה בנשים; צאי־לך בעקבי הצאן, ורעי את־גדייותייך, על, משכנות הרועים. {פ}
ט לסוסתי ברכבי פרעה, דימיתיך רעייתי. י נאוו לחייך בתורים, צווארך בחרוזים. יא תורי זהב נעשה־לך, עם נקודות הכסף. יב עד־שהמלך, במסיבו, נרדי, נתן ריחו. יג צרור המור דודי לי, בין שדיי ילין. יד אשכול הכופר דודי לי, בכרמי עין גדי. {ס}
טו הנך יפה רעייתי, הנך יפה עינייך יונים. טז הנך יפה דודי אף נעים, אף־ערשנו רעננה. יז קורות בתינו ארזים, רהיטנו ברותים.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח