משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א אֵין הַמֶּלֶךְ נִלְחָם תְּחִלָּה, אֵלָא עַל מִלְחֶמֶת מִצְוָה. וְאֵיזוֹ הִיא מִלְחֶמֶת מִצְוָה--זוֹ מִלְחֶמֶת שִׁבְעָה עֲמָמִים, וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מִצָּר שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם. וְאַחַר כָּךְ נִלְחָם בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת--וְהִיא הַמִּלְחָמָה שֶׁנִּלְחָם עִם שְׁאָר הָעַמִּים, כְּדֵי לְהַרְחִיב גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וּלְהַרְבּוֹת בִּגְדֻלָּתוֹ וְשִׁמְעוֹ.
ב מִלְחֶמֶת מִצְוָה--אֵינוּ צָרִיךְ לִטֹּל בָּהּ רְשׁוּת בֵּית דִּין, אֵלָא יוֹצֶא מֵעַצְמוֹ בְּכָל עֵת, וְכוֹפֶה הָעָם לָצֵאת. אֲבָל מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת--אֵינוּ מוֹצִיא הָעָם בָּהּ, אֵלָא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד.
ג וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ, וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ. וְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ--אֵין לָהּ שֵׁעוּר, אֵלָא כְּפִי מַה שְׁהוּא צָרִיךְ: אֵינוּ מְעַקֵּם הַדְּרָכִים מִפְּנֵי כַּרְמוֹ שֶׁלְּזֶה, אוֹ מִפְּנֵי שָׂדֵהוּ שֶׁלְּזֶה, אֵלָא הוֹלֵךְ בְּשׁוֹוֶה, וְעוֹשֶׂה מִלְחַמְתּוֹ.
ד מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַחְרִים שִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁנֶּאֱמָר "הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" (דברים כ,יז); וְכָל שֶׁבָּא לְיָדוֹ אֶחָד מֵהֶן, וְלֹא הֲרָגוֹ--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה" (דברים כ,טז). וּכְבָר אָבְדוּ, וְאָבַד זִכְרָם.
ה וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לְאַבַּד זֶרַע עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמָר "תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כה,יט); וּמִצְוַת עֲשֵׂה לִזְכֹּר תָּמִיד מַעֲשָׂיו הָרָעִים וַאֲרִיבָתוֹ, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֵיבָתוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" (דברים כה,יז). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, "זָכוֹר" בַּפֶּה; "לֹא, תִּשְׁכָּח" (דברים כה,יט) בַּלֵּב, שֶׁאָסוּר לִשְׁכֹּחַ אֵיבָתוֹ וְשִׂנְאָתוֹ.
ו כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁכּוֹבְשִׁין יִשְׂרָאֵל בְּמֶלֶךְ עַל פִּי בֵּית דִּין--הֲרֵי זֶה כִּבּוּשׁ רַבִּים, וַהֲרֵי הִיא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשׁוּעַ לְכָל דָּבָר: וְהוּא שֶׁיִּכְבְּשׁוֹ אוֹתָהּ, אַחַר כִּבּוּשׁ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.
ז וּמֻתָּר לִשְׁכֹּן בְּכָל הָעוֹלָם, חוּץ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם: מִן הַיָּם הַגָּדוֹל הַמַּעְרָבִי אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה, כְּנֶגֶד אֶרֶץ כּוּשׁ וּכְנֶגֶד הַמִּדְבָּר--הַכֹּל אָסוּר לְהִתְיַשַּׁב בָּהּ.
ח וּבִשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת, הִזְהִירָה תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָשׁוּב לְמִצְרַיִם--"לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד" (דברים יז,טז), "לֹא-תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ" (דברים כח,סח), "לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם" (שמות יד,יג). וַאֲלֶכְסַנְדַּרְיָה בִּכְלַל הָאִסּוּר.
ט [ח] מֻתָּר לַחְזֹר לְאֶרֶץ מִצְרַיִם לִסְחוֹרָה וְלִפְרַקְמַטְיָה, וְלִכְבֹּשׁ אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת; וְאֵין אָסוּר אֵלָא לְהִשְׁתַּקַּע שָׁם. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה--שֶׁבְּעֵת הַכְּנִיסָה, מֻתָּר הוּא; וְאִם יְחַשַּׁב לֵישֵׁב וּלְהִשְׁתַּקַּע, אֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
י וְיֵרָאֶה לִי שְׁאִם כָּבַשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִצְרַיִם עַל פִּי בֵּית דִּין, שְׁהִיא מֻתֶּרֶת; וְלֹא הִזְהִירָה תּוֹרָה אֵלָא לָשׁוּב לָהּ יְחִידִים, אוֹ לִשְׁכֹּן בָּהּ וְהִיא בְּיַד גּוֹיִים, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מְקֻלְקָלִין יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם . . ." (ויקרא יח,ג).
יא [ט] אָסוּר לָצֵאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ לְעוֹלָם--אֵלָא לִלְמֹד תּוֹרָה, אוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה, אוֹ לְהַצִּיל מִיַּד הַגּוֹיִים, וְיַחְזֹר לָאָרֶץ; וְכֵן יוֹצֶא הוּא לִסְחוֹרָה. אֲבָל לִשְׁכֹּן בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אָסוּר--אֵלָא אִם כֵּן חָזַק שָׁם הָרָעָב, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שׁוֹוֶה דֵּינָר חִטִּין בִּשְׁנֵי דֵּינָרִין.
יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיוּ הַמָּעוֹת מְצוּיוֹת וְהַפֵּרוֹת בְּיֹקֶר. אֲבָל אִם הָיוּ הַפֵּרוֹת בְּזוֹל, וְלֹא יִמְצָא מָעוֹת וְלֹא בְּמַה יִשְׂתַּכַּר, וְאָבְדָה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס--יֵצֵא לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּמְצָא בּוֹ רֵוַח. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לָצֵאת, אֵינָהּ מִדַּת חֲסִידוּת: שֶׁהֲרֵי מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הָיוּ, מִפְּנֵי צָרָה גְּדוֹלָה יָצְאוּ, וְנִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה לַמָּקוֹם.
יג [י] גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מְנַשְּׁקִין עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמְנַשְּׁקִין אֲבָנֶיהָ, וּמִתְגַּלְגְּלִין עַל עֲפָרָהּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כִּי-רָצוּ עֲבָדֶיךָ, אֶת-אֲבָנֶיהָ; וְאֶת-עֲפָרָהּ, יְחֹנֵנוּ" (תהילים קב,טו).
יד [יא] אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַשּׁוֹכֵן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עֲווֹנוֹתָיו מְחוּלִין--שֶׁנֶּאֱמָר "וּבַל-יֹאמַר שָׁכֵן, חָלִיתִי; הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ, נְשֻׂא עָוֺן" (ישעיהו לג,כד). אַפִלּוּ הָלַךְ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְכָל הַקָּבוּר בָּהּ, נִתְכַּפַּר לוֹ, וּכְאִלּוּ הַמָּקוֹם שְׁהוּא בּוֹ מִזְבַּח כַּפָּרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (דברים לב,מג). וּבְפֻרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר "עַל-אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת" (עמוס ז,יז). וְאֵינוּ דּוֹמֶה קוֹלְטַתּוּ מֵחַיִּים, לְמִי שֶׁקּוֹלְטַתּוּ לְאַחַר מִיתָה. וְאַף עַל פִּי כֵן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מוֹלִיכִין אֶת מֵתֵיהֶן לְשָׁם; צֵא וּלְמַד מִיַּעֲקוֹב אָבִינוּ, וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק.
טו [יב] לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ גּוֹיִים; וְאַל יָדוּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל: שֶׁכָּל הַיּוֹצֶא לְחוּצָה לָאָרֶץ--כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שמואל א כו,יט). וּבְפֻרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר "וְאֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ" (יחזקאל יג,ט).
טז כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לָצֵאת מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ--כָּךְ אָסוּר לָצֵאת מִבָּבֶל לִשְׁאָר אֲרָצוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "בָּבֶלָה יוּבָאוּ, וְשָׁמָּה יִהְיוּ" (ירמיהו כז,כב).
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב