משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א בֶּן נוֹחַ שֶׁשָּׁגַג בְּאַחַת מִמִּצְווֹתָיו, פָּטוּר מִכְּלוּם: חוּץ מֵרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה--שְׁאִם הֲרָגוֹ גּוֹאֵל הַדָּם, אֵינוּ נֶהְרָג עָלָיו; וְאֵין לוֹ עִיר מִקְלָט, אֲבָל בָּתֵּי דִּינֵיהֶן אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ.
ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשׁוֹגֵג בְּאַחַת מִמִּצְווֹת וְעָבַר בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁבָּעַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְדִמָּה שְׁהִיא אִשְׁתּוֹ אוֹ פְּנוּיָה. אֲבָל אִם יָדַע שְׁהִיא אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְלֹא יָדַע שְׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו אֵלָא עָלָה עַל לִבּוֹ שֶׁדָּבָר זֶה מֻתָּר לוֹ, וְכֵן אִם הָרַג, וְהוּא לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לַהְרֹג--הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְמֵזִיד, וְנֶהְרָג. וְלֹא תֵּחָשֵׁב זוֹ לָהֶם שְׁגָגָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לִלְמֹד, וְלֹא לָמַד.
ג [ב] בֶּן נוֹחַ שֶׁאֲנָסוֹ אַנָּס לַעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְווֹתָיו, מֻתָּר לוֹ לַעֲבֹר: אַפִלּוּ נֶאֱנָס לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה--עוֹבֵד, לְפִי שְׁאֵינָן מְצֻוִּין עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. וּלְעוֹלָם אֵין עוֹנְשִׁין מֵהֶן לֹא קָטָן, וְלֹא חֵרֵשׁ, וְלֹא שׁוֹטֶה--לְפִי שְׁאֵינָן בְּנֵי מִצְווֹת.
ד [ג] בֶּן נוֹחַ שֶׁנִּתְגַּיַּר, וּמָל וְטָבַל, וְאַחַר כָּךְ רָצָה לַחְזֹר מֵאַחֲרֵי ה', וְלִהְיוֹת גֵּר תּוֹשָׁב בִּלְבָד כְּשֶׁהָיָה מִקֹּדֶם--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ: אֵלָא יִהְיֶה כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, אוֹ יֵהָרֵג. וְאִם הָיָה קָטָן כְּשֶׁהִטְבִּילוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין--יָכוֹל לְמַחוֹת בְּשָׁעָה שֶׁיַּגְדִּיל, וְיִהְיֶה גֵּר תּוֹשָׁב בִּלְבָד; וְכֵיוָן שֶׁלֹּא מִחָה בְּשָׁעָתוֹ--שׁוּב אֵינוּ מְמַחֶה, אֵלָא הֲרֵי הוּא גֵּר צֶדֶק.
ה לְפִיכָּךְ אִם בָּא לִקְטַנָּה שֶׁהִטְבִּילוּהָ בֵּית דִּין, כֶּסֶף כְּתֻבָּתָהּ, אוֹ קְנַס אוֹנֵס אוֹ מְפַתֶּה--יִהְיֶה הַכֹּל תַּחַת יַד בֵּית דִּין, עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְלֹא תְמַחֶה בַּגֵּרוּת: שֶׁמֶּא תִּטֹּל, וְתַגְדִּיל וּתְמַחֶה; וְנִמְצֵאת זוֹ אוֹכֶלֶת בְּגֵיוּתָהּ מָעוֹת שְׁאֵין לָהּ זְכוּת בָּהֶן, אֵלָא בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל.
ו [ד] בֶּן נוֹחַ שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם, אוֹ שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁהָרַג חֲבֵרוֹ, וְנִתְגַּיַּר--פָּטוּר. הָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל, וְנִתְגַּיַּר--חַיָּב; וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ עַל בֶּן יִשְׂרָאֵל, וְחוֹנְקִין אוֹתוֹ עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעַל--שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה דִּינוֹ.
ז [ה] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל מִיתַת בְּנֵי נוֹחַ בְּסַיִף--אֵלָא אִם כֵּן בָּעַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה מְאֹרָסָה, יִסָּקֵל, וְאִם בְּעָלָהּ אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה קֹדֶם שֶׁתִּבָּעֵל, יֵחָנֵק.
ח [ו] מִפִּי הַקַּבָּלָה, שֶׁבְּנֵי נוֹחַ אֲסוּרִין בְּהַרְבָּעַת בְּהֵמָה, וּבְהַרְכָּבַת אִילָן בִּלְבָד; וְאֵין נֶהְרָגִין עֲלֵיהֶן. וְגוֹי שֶׁהִכָּה יִשְׂרָאֵל--אַפִלּוּ חָבַל בּוֹ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב מִיתָה, אֵינוּ נֶהְרָג.
ט [ז] הַמִּילָה--נִצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם וְזַרְעוֹ בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמָר "אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם" (בראשית יז,ט). יָצָא זַרְעוֹ שֶׁלְּיִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא,יב). וְיָצָא עֵשָׂו, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק אָמַר לְיַעֲקוֹב "וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ" (בראשית כח,ד)--מִכְּלָל שְׁהוּא לְבַדּוֹ זַרְעוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם הַמַּחְזִיק בְּדָתוֹ וְדַרְכּוֹ הַיְּשָׁרָה, וְהֶם הַמְּחֻיָּבִין בַּמִּילָה.
י [ח] אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁבְּנֵי קְטוּרָה, שְׁהֶם זַרְעוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם שֶׁבָּאוּ אַחַר יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק--חַיָּבִין בַּמִּילָה. וְהוֹאִיל וְנִתְעָרְבוּ הַיּוֹם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּבְנֵי קְטוּרָה, יִתְחַיְּבוּ הַכֹּל בַּמִּילָה בַּשְּׁמִינִי; וְאֵין נֶהְרָגִין עָלֶיהָ.
יא [ט] גּוֹי שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה, חַיָּב מִיתָה; לֹא יַעְסֹק אֵלָא בְּשֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁלָּהֶן בִּלְבָד. וְכֵן גּוֹי שֶׁשָּׁבַת--אַפִלּוּ בְּיוֹם מִיְּמוֹת הַחֹל--אִם עָשָׂה אוֹתוֹ לְעַצְמוֹ כְּמוֹ שַׁבָּת, חַיָּב מִיתָה; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם עָשָׂה מוֹעֵד לְעַצְמוֹ.
יב כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: אֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לְחַדַּשׁ דָּת, וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת לְעַצְמָן מִדַּעְתָּן, אֵלָא אוֹ יִהְיֶה גֵּר צֶדֶק וִיקַבַּל כָּל הַמִּצְווֹת, אוֹ יַעֲמֹד בְּתוֹרָתוֹ וְלֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע. וְאִם עָסַק בַּתּוֹרָה, אוֹ שָׁבַת, אוֹ חִדַּשׁ דָּבָר--מַכִּין אוֹתוֹ וְעוֹנְשִׁין אוֹתוֹ, וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שְׁהוּא חַיָּב מִיתָה עַל זֶה; אֲבָל אֵינוּ נֶהְרָג.
יג [י] בֶּן נוֹחַ שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה מִשְּׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה, כְּדֵי לְקַבַּל שָׂכָר--אֵין מוֹנְעִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ כְּהִלְכָּתָהּ. וְאִם הֵבִיא עוֹלָה, מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. נָתַן צְדָקָה, מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ; וְיֵרָאֶה לִי שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתָהּ לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְהוּא נִזּוֹן מִיִּשְׂרָאֵל, וּמִצְוָה עֲלֵיהֶם לְהַחֲיוֹתוֹ. אֲבָל הַגּוֹי שֶׁנָּתַן צְדָקָה--מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לַעֲנִיֵּי גּוֹיִים.
יד [יא] חַיָּבִין בֵּית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, לְהַעְמִיד שׁוֹפְטִים לְאֵלּוּ הַגֵּרִים הַתּוֹשָׁבִים, לָדוּן לָהֶן עַל פִּי מִשְׁפָּטִים אֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵת הָעוֹלָם. אִם רָאוּ בֵּית דִּין שֶׁיַּעְמִידוּ שׁוֹפְטֵיהֶם מֵהֶן, מַעְמִידִין; וְאִם רָאוּ שֶׁיַּעְמִידוּ לָהֶן מִיִּשְׂרָאֵל, יַעְמִידוּ.
טו [יב] שְׁנֵי גּוֹיִים שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, וְרָצוּ שְׁנֵיהֶן--דָּנִים לָהֶם דִּין תּוֹרָה. הָאֶחָד רוֹצֶה, וְהָאֶחָד אֵינוּ רוֹצֶה--אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לָדוּן אֵלָא בְּדִינֵיהֶן. הָיָה יִשְׂרָאֵל וְגוֹי--אִם יֵשׁ זְכוּת לְיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵיהֶן--דָּנִים לוֹ בְּדִינֵיהֶם וְאוֹמְרִים לוֹ, כָּךְ דִּינֵיכֶם; וְאִם יֵשׁ זְכוּת לְיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵינוּ--דָּנִין לוֹ דִּין תּוֹרָה וְאוֹמְרִים לוֹ, כָּךְ דִּינֵינוּ. וְיֵרָאֶה לִי שְׁאֵין עוֹשִׂין כֵּן לְגֵר תּוֹשָׁב, אֵלָא לְעוֹלָם דָּנִים לוֹ בְּדִינֵיהֶם.
טז וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁנּוֹהֲגִין עִם גֵּרֵי תּוֹשָׁב בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וּגְמִילוּת חֲסָדִים כְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מְצֻוִּין לְהַחֲיוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "לַגֵּר אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ" (דברים יד,כא). וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים, אֵין כּוֹפְלִין לָהֶן שָׁלוֹם--בַּגּוֹיִים, לֹא בְּגֵר תּוֹשָׁב. אַפִלּוּ הַגּוֹיִים--צִוּוּ חֲכָמִים לְבַקַּר חוֹלֵיהֶם, וְלִקְבֹּר מֵתֵיהֶם עִם מֵתֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְפַרְנַס עֲנִיֵּיהֶם בִּכְלַל עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵּי שָׁלוֹם: הֲרֵי נֶאֱמָר "טוֹב-ה' לַכֹּל; וְרַחֲמָיו, עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו" (תהילים קמה,ט), וְנֶאֱמָר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי ג,יז).
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב