משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א עַל שִׁשָּׁה דְּבָרִים נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן--עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל בִּרְכַת הַשֵּׁם, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל הַגָּזֵל, וְעַל הַדִּינִים.
ב אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן קַבָּלָה הֶן בְּיָדֵינוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהַדַּעַת נוֹטָה לָהֶן, מִכְּלַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, יֵרָאֶה שֶׁעַל אֵלּוּ נִצְטַוּוּ. הוֹסִיף לְנוֹחַ אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁנֶּאֱמָר "אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" (בראשית ט,ד); נִמְצְאוּ שֶׁבַע מִצְווֹת.
ג וְכֵן הָיָה הַדָּבָר בְּכָל הָעוֹלָם, עַד אַבְרָהָם נִצְטַוָּה יָתֵר עַל אֵלּוּ בַּמִּלָּה, וְהוּא הִתְפַּלַּל שַׁחְרִית. וְיִצְחָק הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר, וְהוֹסִיף תְּפִלָּה אַחֶרֶת לִפְנוֹת הַיּוֹם. וְיַעֲקוֹב הוֹסִיף גִּיד הַנָּשֶׁה, וְהִתְפַּלַּל עַרְבִּית. וּבְמִצְרַיִם נִצְטַוָּה עַמְרָם בְּמִצְווֹת יְתֵרוֹת, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְנִשְׁלְמָה תּוֹרָה עַל יָדוֹ.
ד [ב] בֶּן נוֹחַ שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה--חַיָּב, וְהוּא שֶׁיַּעֲבֹד כְּדַרְכָּהּ. וְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבֵּית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל מְמִיתִין עָלֶיהָ, בֶּן נוֹחַ נֶהְרָג עָלֶיהָ. וְכָל שְׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל מְמִיתִין עָלֶיהָ, אֵין בֶּן נוֹחַ נֶהְרָג עָלֶיהָ; וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ נֶהְרָג, אָסוּר בַּכֹּל. וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָם לְהָקִים מַצֵּבָה, וְלֹא לִיטַע אֲשֵׁרָה, וְלֹא לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן לְנוֹאי.
ה [ג] בֶּן נוֹחַ שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם--בֵּין שֶׁבֵּרַךְ בְּשֵׁם הַמְּיֻחָד, בֵּין שֶׁבֵּרַךְ בְּכִנּוּי, בְּכָל לָשׁוֹן--חַיָּב: מַה שְׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל.
ו [ד] בֶּן נוֹחַ שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ, אַפִלּוּ עֹבֶר בִּמְעֵי אִמּוֹ--נֶהְרָג עָלָיו. וְכֵן אִם הָרַג טְרֵפָה, אוֹ שֶׁכְּפָתוֹ וּנְתָנוֹ לִפְנֵי הָאֲרִי, אוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ בְּרָעָב עַד שֶׁמֵּת--הוֹאִיל וְהֵמִית מִכָּל מָקוֹם, נֶהְרָג. וְכֵן אִם הָרַג רוֹדֵף שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּילוֹ בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו--נֶהְרָג עָלָיו, מַה שְׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל.
ז [ה] שֵׁשׁ עֲרָיוֹת אֲסוּרוֹת עַל בְּנֵי נוֹחַ--הָאֵם, וְאֵשֶׁת הָאָב, וְאֵשֶׁת אִישׁ, וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וְזָכוּר, וּבְהֵמָה: שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו" (בראשית ב,כד), זוֹ אֵשֶׁת אָבִיו; "וְאֶת-אִמּוֹ" (שם), כְּמַשְׁמָעָהּ; "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (שם), וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ", לֹא בְּזָכוּר; "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (שם), לְהוֹצִיא בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שְׁאֵין הוּא וְהֶם בָּשָׂר אֶחָד; וְנֶאֱמָר "אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִיא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי, לְאִשָּׁה" (בראשית כ,יב).
ח [ו] בֶּן נוֹחַ חַיָּב עַל מְפֻתַּת אָבִיו, וַאֲנוּסַת אָבִיו--הֲרֵי הִיא אִמּוֹ מִכָּל מָקוֹם. וְחַיָּב עַל אֵשֶׁת אָבִיו, אַפִלּוּ לְאַחַר מִיתַת אָבִיו. וְחַיָּב עַל הַזָּכוּר, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל; וְעַל הַבְּהֵמָה, בֵּין קְטַנָּה בֵּין גְּדוֹלָה. וְהוּא נֶהְרָג לְבַדּוֹ, וְאֵין הוֹרְגִין אֶת הַבְּהֵמָה--שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ בַּהֲרִיגַת בְּהֵמָה, אֵלָא יִשְׂרָאֵל.
ט [ז] אֵין בֶּן נוֹחַ חַיָּב עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ אַחַר שֶׁנִּבְעֲלָה לְבַעְלָהּ. אֲבָל מְאֹרָסָה, אוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה וַעֲדַיִן לֹא נִבְעֲלָה--אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִיא, בְּעֻלַת בָּעַל" (בראשית כ,ג).
י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבֶן נוֹחַ שֶׁבָּא עַל בַּת נוֹחַ. אֲבָל גּוֹי שֶׁבָּא עַל הַיִּשְׂרְאֵלִית, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ--חַיָּב. וְאִם הָיְתָה נַעֲרָה מְאֹרָסָה--נִסְקָל עָלֶיהָ, כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל; בָּא עָלֶיהָ אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה, וְלֹא נִבְעֲלָה--הֲרֵי זֶה בְּחָנֵק, כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם בָּא עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּבְעֲלָה--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת גּוֹי חֲבֵרוֹ, וְיֵהָרֵג בְּסַיִף.
יא [ח] בֶּן נוֹחַ שֶׁיֵּחַד שִׁפְחָה לְעַבְדוֹ--הֲרֵי זֶה נֶהְרָג עָלֶיהָ, מִשּׁוֹם אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. וְאֵינוּ חַיָּב עָלֶיהָ, עַד שֶׁיִּפְשֹׁט הַדָּבָר וְיֹאמְרוּ לָהּ הָעָם, זוֹ רִבְיַת עֶבֶד פְּלוֹנִי. וּמֵאֵימָתַי תַּחְזֹר לְהֶתֵּרָהּ--מִשֶּׁיַּפְרִישֶׁנָּה מֵעַבְדּוֹ, וְיִפָּרַע רֹאשָׁהּ בַּשּׁוּק.
יב וּמֵאֵימָתַי תִּהְיֶה אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כִּגְרוּשָׁה שֶׁלָּנוּ--מִשֶּׁיּוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ וִישַׁלְּחֶנָּה לְעַצְמָהּ, אוֹ מִשֶּׁתֵּצֵא הִיא מִתַּחַת רְשׁוּתוֹ וְתֵלֵךְ לָהּ: שְׁאֵין לָהּ גֵּרוּשִׁין בִּכְתָב; וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ בִּלְבָד, אֵלָא כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה הוּא אוֹ הִיא לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה--פּוֹרְשִׁין.
יג [ט] בֶּן נוֹחַ חַיָּב עַל הַגָּזֵל, בֵּין שֶׁגָּזַל גּוֹי בֵּין שֶׁגָּזַל יִשְׂרָאֵל. וְאֶחָד הַגּוֹזֵל, אוֹ הַגּוֹנֵב מָמוֹן, אוֹ גּוֹנֵב נֶפֶשׁ, אוֹ הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר וְכַיּוֹצֶא בּוֹ--אַפִלּוּ פּוֹעֵל שֶׁאָכַל שֶׁלֹּא בְּשָׁעַת מְלָאכָה--עַל הַכֹּל הוּא חַיָּב, וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל גַּזְלָן: מַה שְׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל. וְכֵן חַיָּב, עַל פָּחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה; וּבֶן נוֹחַ שֶׁגָּזַל פָּחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה, וּבָא אַחֵר וּגְזָלָהּ מִמֶּנּוּ--שְׁנֵיהֶן נֶהְרָגִין עָלֶיהָ.
יד [י] וְכֵן חַיָּב עַל אֵבֶר מִן הַחַי, וְעַל בָּשָׂר מִן הַחַי בְּכָל שְׁהוּא: שֶׁלֹּא נִתְּנוּ הַשֵּׁעוּרִין, אֵלָא לְיִשְׂרָאֵל בִּלְבָד. וּמֻתָּר הוּא בַּדָּם מִן הַחַי.
טו [יא] אֶחָד הָאֵבֶר אוֹ הַבָּשָׂר, הַפּוֹרֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה אוֹ מִן הַחַיָּה; אֲבָל הָעוֹף--יֵרָאֶה לִי, שְׁאֵין בֶּן נוֹחַ נֶהְרָג עַל אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנּוּ. [יב] הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה--אַפִלּוּ שָׁחַט בָּהּ שְׁנֵי הַסִּימָנִין--כָּל זְמָן שְׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת, אֵבֶר וּבָשָׂר הַפּוֹרְשִׁין מִמֶּנָּה אֲסוּרִין לִבְנֵי נוֹחַ מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי.
טז [יג] כָּל שֶׁאָסוּר עַל יִשְׂרָאֵל מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי, אָסוּר עַל בְּנֵי נוֹחַ. וְיֵשׁ שֶׁבְּנֵי נוֹחַ חַיָּבִין עָלָיו, וְלֹא יִשְׂרָאֵל: שֶׁבְּנֵי נוֹחַ אֶחָד בְּהֵמָה וְחַיָּה, בֵּין טְהוֹרָה בֵּין טְמֵאָה--חַיָּבִין עָלֶיהָ, מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי וּמִשּׁוֹם בָּשָׂר מִן הַחַי; וְאֵבֶר וּבָשָׂר הַפּוֹרְשִׁין מִן הַמְּפַרְכֶּסֶת--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁחַט בָּהּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי הַסִּימָנִין, הֲרֵי זֶה אָסוּר לִבְנֵי נוֹחַ מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי.
יז [יד] וְכֵיצַד הֶן מְצֻוִּין עַל הַדִּינִים: חַיָּבִין לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִין וְשׁוֹפְטִים בְּכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ לָדוּן בְּשֵׁשׁ מִצְווֹת אֵלּוּ, וּלְהַזְהִיר אֶת הָעָם; וּבֶן נוֹחַ שֶׁעָבַר עַל אַחַת מִשֶּׁבַע מִצְווֹת אֵלּוּ, יֵהָרֵג בְּסַיִף.
יח כֵּיצַד: אֶחָד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם, אוֹ שֶׁשָּׁפַךְ דָּם, אוֹ שֶׁבָּעַל אַחַת מִשֵּׁשׁ עֲרָיוֹת שֶׁלָּהֶם, אוֹ שֶׁגָּזַל אַפִלּוּ פָּחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה, אוֹ שֶׁאָכַל כָּל שְׁהוּא מֵאֵבֶר מִן הַחַי אוֹ בָּשָׂר מִן הַחַי, אוֹ שֶׁרָאָה אֶחָד שֶׁעָבַר עַל אַחַת מֵאֵלּוּ וְלֹא דָּנוֹ וַהֲרָגוֹ--הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג בְּסַיִף.
יט וּמִפְּנֵי זֶה נִתְחַיְּבוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם הֲרִיגָה--שֶׁהֲרֵי שְׁכֶם גָּזַל, וְהֶם רָאוּ, וְיָדְעוּ, וְלֹא דָּנוּהוּ. וּבֶן נוֹחַ נֶהְרָג בְּעֵד אֶחָד, וּבְדַיָּן אֶחָד, בְּלֹא הַתְרָאָה, וְעַל פִּי קְרוֹבִים; אֲבָל לֹא בְּעֵדוּת אִשָּׁה, וְלֹא תָּדוּן אִשָּׁה לָהֶם.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב