תנ"ך -
שמואל - הכולשמואל א פרק כו
- שמואל ב
האזנה לפרק זה
א וַיָּבֹאוּ הַזִּפִים אֶל-שָׁאוּל, הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר: הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.
ב וַיָּקָם שָׁאוּל, וַיֵּרֶד אֶל-מִדְבַּר-זִיף, וְאִתּוֹ שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים אִישׁ, בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל--לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד, בְּמִדְבַּר-זִיף.
ג וַיִּחַן שָׁאוּל בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן--עַל-הַדָּרֶךְ; וְדָוִד, יֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר, וַיַּרְא, כִּי בָא שָׁאוּל אַחֲרָיו הַמִּדְבָּרָה.
ד וַיִּשְׁלַח דָּוִד, מְרַגְּלִים; וַיֵּדַע, כִּי-בָא שָׁאוּל אֶל-נָכוֹן.
ה וַיָּקָם דָּוִד, וַיָּבֹא אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חָנָה-שָׁם שָׁאוּל, וַיַּרְא דָּוִד אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַב-שָׁם שָׁאוּל, וְאַבְנֵר בֶּן-נֵר שַׂר-צְבָאוֹ; וְשָׁאוּל שֹׁכֵב בַּמַּעְגָּל, וְהָעָם חֹנִים סְבִיבֹתָו.
ו וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר אֶל-אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי, וְאֶל-אֲבִישַׁי בֶּן-צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב לֵאמֹר, מִי-יֵרֵד אִתִּי אֶל-שָׁאוּל, אֶל-הַמַּחֲנֶה; וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי, אֲנִי אֵרֵד עִמָּךְ.
ז וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל-הָעָם, לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה-בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו; וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו. {ס}
ח וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל-דָּוִד, סִגַּר אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת-אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ; וְעַתָּה אַכֶּנּוּ נָא בַּחֲנִית וּבָאָרֶץ, פַּעַם אַחַת, וְלֹא אֶשְׁנֶה, לוֹ.
ט וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אֲבִישַׁי, אַל-תַּשְׁחִיתֵהוּ: כִּי מִי שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְשִׁיחַ יְהוָה--וְנִקָּה. {פ}
י וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי-יְהוָה, כִּי אִם-יְהוָה יִגֳּפֶנּוּ; אוֹ-יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת, אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה.
יא חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה, מִשְּׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה; וְעַתָּה קַח-נָא אֶת-הַחֲנִית אֲשֶׁר מְרַאֲשֹׁתָו, וְאֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם--וְנֵלְכָה-לָּנוּ.
יב וַיִּקַּח דָּוִד אֶת-הַחֲנִית וְאֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם, מֵרַאֲשֹׁתֵי שָׁאוּל, וַיֵּלְכוּ, לָהֶם; וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ, כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים--כִּי תַּרְדֵּמַת יְהוָה, נָפְלָה עֲלֵיהֶם.
יג וַיַּעֲבֹר דָּוִד הָעֵבֶר, וַיַּעֲמֹד עַל-רֹאשׁ-הָהָר מֵרָחֹק: רַב הַמָּקוֹם, בֵּינֵיהֶם.
יד וַיִּקְרָא דָוִד אֶל-הָעָם, וְאֶל-אַבְנֵר בֶּן-נֵר לֵאמֹר, הֲלוֹא תַעֲנֶה, אַבְנֵר; וַיַּעַן אַבְנֵר וַיֹּאמֶר, מִי אַתָּה קָרָאתָ אֶל-הַמֶּלֶךְ. {פ}
טו וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אַבְנֵר הֲלוֹא-אִישׁ אַתָּה, וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ, אֶל-אֲדֹנֶיךָ הַמֶּלֶךְ: כִּי-בָא אַחַד הָעָם, לְהַשְׁחִית אֶת-הַמֶּלֶךְ אֲדֹנֶיךָ.
טז לֹא-טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ--חַי-יְהוָה כִּי בְנֵי-מָוֶת אַתֶּם, אֲשֶׁר לֹא-שְׁמַרְתֶּם עַל-אֲדֹנֵיכֶם עַל-מְשִׁיחַ יְהוָה; וְעַתָּה רְאֵה, אֵי-חֲנִית הַמֶּלֶךְ וְאֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם--אֲשֶׁר מְרַאֲשֹׁתָו.
יז וַיַּכֵּר שָׁאוּל, אֶת-קוֹל דָּוִד, וַיֹּאמֶר, הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד; וַיֹּאמֶר דָּוִד, קוֹלִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.
יח וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ: כִּי מֶה עָשִׂיתִי, וּמַה-בְּיָדִי רָעָה.
יט וְעַתָּה, יִשְׁמַע-נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֵת, דִּבְרֵי עַבְדּוֹ: אִם-יְהוָה הֱסִיתְךָ בִי, יָרַח מִנְחָה, וְאִם בְּנֵי הָאָדָם אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי יְהוָה, כִּי-גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְהוָה לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים.
כ וְעַתָּה, אַל-יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה, מִנֶּגֶד, פְּנֵי יְהוָה: כִּי-יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְבַקֵּשׁ אֶת-פַּרְעֹשׁ אֶחָד, כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא, בֶּהָרִים.
כא וַיֹּאמֶר שָׁאוּל חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי-דָוִד, כִּי לֹא-אָרַע לְךָ עוֹד, תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ, הַיּוֹם הַזֶּה: הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה, הַרְבֵּה מְאֹד.
כב וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר, הִנֵּה החנית חֲנִית הַמֶּלֶךְ; וְיַעֲבֹר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים, וְיִקָּחֶהָ.
כג וַיהוָה יָשִׁיב לָאִישׁ, אֶת-צִדְקָתוֹ וְאֶת-אֱמֻנָתוֹ--אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם, בְּיָד, וְלֹא אָבִיתִי, לִשְׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה.
כד וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה נַפְשְׁךָ הַיּוֹם הַזֶּה--בְּעֵינָי: כֵּן תִּגְדַּל נַפְשִׁי בְּעֵינֵי יְהוָה, וְיַצִּלֵנִי מִכָּל-צָרָה. {פ}
כה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד, בָּרוּךְ אַתָּה בְּנִי דָוִד--גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה, וְגַם יָכֹל תּוּכָל; וַיֵּלֶךְ דָּוִד לְדַרְכּוֹ, וְשָׁאוּל שָׁב לִמְקוֹמוֹ. {פ}
תנ"ך -
שמואל - הכול
שמואל א פרק
כו
- שמואל ב פרק