משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות אבל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א הַשַּׁבָּת עוֹלָה לְמִנְיַן אֲבֵלוּת. וְאֵין אֲבֵלוּת בַּשַּׁבָּת אֵלָא בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה, כְּגוֹן עֲטִיפַת הָרֹאשׁ, וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וּרְחִיצָה בְּחַמִּין. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבַּגָּלוּי, אֵינוּ נוֹהֵג בָּהֶן אֲבֵלוּת, אֵלָא לוֹבֵשׁ מַנְעָלָיו, וְזוֹקֵף אֶת הַמִּטָּה, וְנוֹתֵן שָׁלוֹם לְכָל אָדָם. וְאִם יֵשׁ לוֹ בֶּגֶד--מַחְלִיף, וְלֹא יִלְבֹּשׁ בֶּגֶד קָרוּעַ בַּשַּׁבָּת, אַפִלּוּ עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ; וְאִם אֵין לוֹ לְהַחְלִיף, מַחְזִיר אֶת הַקְּרָע לְאֲחוֹרָיו.
ב מֵאֵימָתַי זוֹקְפִין אֶת הַמִּטּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה; וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא יֵשֵׁב עָלֶיהָ עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיַּר לוֹ אֵלָא יוֹם אֶחָד, חוֹזֵר וְכוֹפֶה אוֹתָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
ג הָרְגָלִים, וְכֵן רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים--אֵין דָּבָר מִדִּבְרֵי אֲבֵלוּת נוֹהֵג בָּהֶן. וְכָל הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ, אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת קֹדֶם הָרֶגֶל, אוֹ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים--בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שִׁבְעָה.
ד נִמְצָא מוֹנֶה לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וּלְאַחַר הַפֶּסַח, מוֹנֶה שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם: שֶׁהֲרֵי בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שִׁבְעָה, וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג--הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. וְכֵן אִם קָבַר קוֹדֵם עֲצֶרֶת, מוֹנֶה אַחֲרֶיהָ שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם--אַף עַל פִּי שְׁהִיא יוֹם אֶחָד, הֲרֵי הִיא רֶגֶל וְעוֹלָה לְשִׁבְעַת יָמִים.
ה [ד] קָבַר אֶת מֵתוֹ קֹדֶם חַג הַסֻּכּוֹת, מוֹנֶה אַחַר הֶחָג תִּשְׁעָה יָמִים בִּלְבָד: שֶׁהֲרֵי שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְנִמְצָא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מַפְסִיק שִׁבְעָה, וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, וּשְׁמִינִי שֶׁלֶּחָג רֶגֶל אֶחָד--הֲרֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם.
ו [ה] הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם רֶגֶל מִן הָרְגָלִים, אוֹ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים--בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים. וּמֻתָּר לְסַפַּר וּלְכַבַּס בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמִּקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ; וְאֵינוּ מוֹנֶה לְאַחֲרֵיהֶם כְּלוּם.
ז וְאִם עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ הוּא מִתְאַבֵּל--אַפִלּוּ מֵתוּ קֹדֶם הָרֶגֶל בִּשְׁלוֹשִׁים יוֹם--אֵינוּ מְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע, אוֹ עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו; וְאֵין הָרְגָלִים מַפְסִיקִין דָּבָר זֶה.
ח [ו] חָל שִׁשִּׁי שֶׁלּוֹ בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֲמִישִׁי אוֹ שְׁלִישִׁי--אֵינוּ מְגַלֵּחַ, וְלֹא בָטְלָה מִמֶּנּוּ אֵלָא גְּזֵרַת שִׁבְעָה בִּלְבָד. וְאֵינוּ מֻתָּר לִרְחֹץ וְלָסוּךְ, וְלֹא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, עַד שֶׁיִּכָּנֵס יוֹם טוֹב; וְיוֹם טוֹב מַפְסִיק שְׁאָר הַשִּׁבְעָה. וּלְאַחַר יוֹם טוֹב, מַשְׁלִים שְׁלוֹשִׁים מִיּוֹם הַמִּיתָה, וְאָסוּר בָּהֶן בְּכָל הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים.
ט [ז] חָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, וַהֲרֵי הוּא שַׁבָּת--בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים, וּמֻתָּר לְגַלַּח בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד: שֶׁהֲרֵי אָנוּס הָיָה, וְאֵי אִפְשָׁר לוֹ לְגַלַּח בַּשַּׁבָּת. וְכֵן מְגַלֵּחַ אַחַר עֲצֶרֶת, אוֹ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי בָּטְלָה גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים.
י מִי שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, וְלֹא גִלַּח--אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְגַלַּח בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְגַלַּח לְאַחַר הַמּוֹעֵד: שֶׁהֲרֵי בָּטְלָה גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים, וְיֵשׁ לוֹ לְגַלַּח בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה.
יא [ח] הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ בְּתוֹךְ הָרֶגֶל--לֹא חָלָה עָלָיו אֲבֵלוּת כְּלָל, וְאֵינוּ נוֹהֵג אֲבֵלוּת בָּרֶגֶל; אֵלָא לְאַחַר הָרֶגֶל מַתְחִיל לִמְנוֹת שִׁבְעָה, וְנוֹהֵג בָּהֶן כָּל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת, וּמוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים מִיּוֹם הַקְּבוּרָה, וְנוֹהֵג בִּשְׁאָר הַשְּׁלוֹשִׁים בְּכָל גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים.
יב [ט] הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, מוֹנֶה הַשִּׁבְעָה מִיּוֹם טוֹב שֵׁנִי הָאַחֲרוֹן: אַף עַל פִּי שְׁאֵין נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת, הוֹאִיל וּמִדִּבְרֵיהֶם הוּא, עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וּמוֹנֶה מֵאַחֲרָיו שִׁשָּׁה יָמִים בִּלְבָד; וּמוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם מִיּוֹם הַקְּבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יג [י] הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שְׁהוּא יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן, אוֹ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁלָּעֲצֶרֶת--נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת: הוֹאִיל וְיוֹם טוֹב שֵׁנִי מִדִּבְרֵיהֶם, וַאֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן מִן הַתּוֹרָה--יִדָּחֶה עֲשֵׂה שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, מִפְּנֵי עֲשֵׂה שֶׁלַּתּוֹרָה. אֲבָל אִם קָבַר בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה--אֵינוּ נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת, שֶׁשְּׁנֵיהֶן כְּיוֹם אֶחָד אָרוֹךְ הֶן מֵהַטַּעַם שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות אבל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד