משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות אבל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א אֵלּוּ שֶׁאָדָם חַיָּב לְהִתְאַבַּל עֲלֵיהֶן דִּין תּוֹרָה--אִמּוֹ וְאָבִיו, בְּנוֹ וּבִתּוֹ, אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. וּמִדִּבְרֵיהֶם--שֶׁיִּתְאַבַּל הָאִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה, וְכֵן הָאִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, וּמִתְאַבֵּל עַל אָחִיו וְעַל אֲחוֹתוֹ שְׁהֶן מֵאִמּוֹ.
ב אַפִלּוּ הַכּוֹהֵן, שְׁאֵינוּ מִטַּמֵּא לְאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וְלֹא לַאֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה, אַף עַל פִּי שְׁהִיא מֵאָבִיו--מִתְאַבֵּל הוּא עֲלֵיהֶן; וְאִם הָיְתָה אֲחוֹתוֹ זוֹ הַנְּשׂוּאָה מֵאָבִיו, הֲרֵי הוּא מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ דִּין תּוֹרָה.
ג בְּנוֹ אוֹ אָחִיו הַבָּא מִן הַשִּׁפְחָה, אוֹ מִן הַנָּכְרִית--אֵינוּ מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן כְּלָל. וְכֵן מִי שֶׁנִּתְגַּיַּר הוּא וּבָנָיו, אוֹ נִשְׁתַּחְרַר הוּא וּבָנָיו--אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עַל זֶה. וְכֵן אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה, אֵינוּ מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ וְלֹא אוֹנֵן; וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו.
ד כָּל הַקְּרוֹבִים שְׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבַּל עֲלֵיהֶן--הֲרֵי זֶה מִתְאַבֵּל עִמָּהֶם בִּפְנֵיהֶם, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁמֵּת בֶּן בְּנוֹ, אוֹ אֲחִי בְּנוֹ, אוֹ אֵם בְּנוֹ--חַיָּב לִקְרֹעַ בִּפְנֵי בְּנוֹ, וְלִנְהֹג אֲבֵלוּת בְּפָנָיו; אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אֵינוּ חַיָּב. וְכֵן בִּשְׁאָר הַקְּרוֹבִים.
ה אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ--אֵינוּ מִתְאַבֵּל עִמָּהּ עַל שְׁאָר קְרוֹבֶיהָ, אֵלָא עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ בִּלְבָד: מִשּׁוֹם כְּבוֹד אִשְׁתּוֹ, נוֹהֵג אֲבֵלוּת עֲלֵיהֶן בְּפָנֶיהָ.
ו כֵּיצַד: מִי שֶׁמֵּתָה חֲמוֹתוֹ אוֹ חָמִיו--כּוֹפֶה מִטָּתוֹ, וְנוֹהֵג אֲבֵלוּת עִם אִשְׁתּוֹ בְּפָנֶיהָ; אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ, אֵינוּ נוֹהֵג אֲבֵלוּת. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חֲמוֹתָהּ--נוֹהֶגֶת אֲבֵלוּת, בִּפְנֵי בַּעְלָהּ. אֲבָל שְׁאָר קְרוֹבֵיהֶן--כְּגוֹן שֶׁמֵּת אֲחִי אִשְׁתּוֹ אוֹ בְּנָהּ, וְהָאִשָּׁה שֶׁמֵּת אֲחִי בַּעְלָהּ אוֹ בְּנוֹ--אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עִם זֶה.
ז וְכֵן יֵרָאֶה לִי שְׁאִם מֵתָה אֵשֶׁת קְרוֹבוֹ אוֹ בַּעַל קְרוֹבָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה אֵשֶׁת בְּנוֹ אוֹ בַּעַל בִּתּוֹ--אֵינוּ חַיָּב לְהִתְאַבַּל עִמָּהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ח [ו] כַּמָּה חֲמוּרָה מִצְוַת אֵבֶל--שֶׁהֲרֵי הַכּוֹהֵן נִדְחֵית לוֹ הַטֻּמְאָה מִפְּנֵי קְרוֹבָיו, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסַּק עִמָּהֶן וְיִתְאַבַּל עֲלֵיהֶן: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי, אִם-לִשְׁאֵרוֹ, הַקָּרֹב, אֵלָיו: לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו . . . לָהּ, יִטַּמָּא" (ויקרא כא,ב-ג), מִצְוַת עֲשֵׂה--שְׁאִם לֹא רָצָה לְהִטָּמֵּא, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ.
ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּזְּכָרִים שֶׁהֻזְהֲרוּ עַל הַטֻּמְאָה. אֲבָל הַכּוֹהֲנוֹת--הוֹאִיל וְאֵינָן מֻזְהָרוֹת עַל הַטֻּמְאָה, כָּךְ אֵינָן מְצֻוּוֹת לְהִטַּמֵּא לַקְּרוֹבִים: אֵלָא אִם רָצוּ, מִטַּמְּאוֹת; וְאִם לֹא רָצוּ, לֹא יִטַּמְּאוּ.
י [ז] אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּכּוֹהֵן--מִטַּמֵּא לָהּ עַל כָּרְחוֹ, וְאֵינוּ מִטַּמֵּא לָהּ אֵלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמֵת מִצְוָה--כֵּיוָן שְׁאֵין לָהּ יוֹרֵשׁ אֵלָא הוּא, לֹא תִמְצָא מִי שֶׁיִּתְעַסַּק בָּהּ אֵלָא הוּא. וְאֵינוּ מִטַּמֵּא אֵלָא לַנְּשׂוּאָה בִּלְבָד; אֲבָל הָאֲרוּסָה, לֹא יִטַּמֵּא לָהּ.
יא [ח] וְכֵן כָּל אוֹתָן שֶׁאָמַרְנוּ שְׁאֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, כְּגוֹן הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, וְהַפּוֹרְשִׁים מִדַּרְכֵּי צִבּוּר, וְהַנְּפָלִים, וְהַמְּאַבֵּד עַצְמוֹ לַדַּעַת--אֵין הַכּוֹהֵן מִטַּמֵּא לָהֶן.
יב וְעַד מָתַי הוּא מְצֻוֶּה לְהִטַּמֵּא לִקְרוֹבָיו, עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלָל. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלָל, הֲרֵי הֶן כִּשְׁאָר כָּל הַמֵּתִים--שְׁאִם נִטַּמֵּא בָּהֶן, לוֹקֶה.
יג [ט] אִשְׁתּוֹ הַפְּסוּלָה, אֵינוּ מִטַּמֵּא לָהּ; לְפִיכָּךְ מִי שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְנִשֵּׂאת, וּבָא בַּעְלָהּ--שְׁנֵיהֶן אֵין מִטַּמְּאִין לָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא פְּסוּלָה לִשְׁנֵיהֶן. אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְאִמּוֹ, אַף עַל פִּי שְׁהִיא חֲלָלָה; וְכֵן מִטַּמֵּא לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו וְלַאֲחוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שְׁהֶן פְּסוּלִין--אַפִלּוּ הָיוּ מַמְזְרִין, מִטַּמֵּא לָהֶן.
יד [י] אֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה--אֵינוּ מִטַּמֵּא לָהּ, אַף עַל פִּי שְׁהִיא נְשׂוּאָה לְכוֹהֵן: שֶׁנֶּאֱמָר "הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, אֲשֶׁר לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ" (ויקרא כא,ג). "הַבְּתוּלָה", פְּרָט לַאֲנוּסָה וּמְפֻתָּה; יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף הַבּוֹגֶרֶת, אוֹ מֻכַּת עֵץ--תִּלְמֹד לוֹמַר "אֲשֶׁר לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ", מִי שֶׁהֲוִיָּתָהּ בִּידֵי אִישׁ.
טו "אֲשֶׁר לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ" (ויקרא כא,ג)--פְּרָט לַאֲרוּסָה, שְׁאֵינוּ מִטַּמֵּא לָהּ, אַף עַל פִּי שְׁהִיא אֲרוּסָה לְכוֹהֵן. [יא] נִתְגָּרְשָׁה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵרוּסִין, מִטַּמֵּא לָהּ--שֶׁנֶּאֱמָר "הַקְּרוֹבָה אֵלָיו" (שם), לְהָבִיא אֶת הַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין. [יב] אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, אֵינוּ מִטַּמֵּא לָהֶן: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו. וְלַאֲחֹתוֹ" (ויקרא כא,ב-ג)--מַה בְּנוֹ הָרָאוּי לִירֻשָּׁתוֹ, אַף אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הָרְאוּיִים לִירֻשָּׁתוֹ.
טז [יג] הַסְּפֵקוֹת, אֵינוּ מִטַּמֵּא לָהֶן: שֶׁנֶּאֱמָר "לָהּ, יִטַּמָּא" (ויקרא כא,ג)--מִטַּמֵּא הוּא עַל הַוַּדַּאי, וְאֵינוּ מִטַּמֵּא עַל הַסָּפֵק. לְפִיכָּךְ הַוְּלָדוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וְהַבֵּן שְׁהוּא סְפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן אוֹ בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן--אֵינוּ מִטַּמֵּא לָהֶן מִסָּפֵק. וְכֵן כָּל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת סְפֵק גֵּרוּשִׁין, אוֹ בְּגֶט פָּסוּל--אֵינוּ מִטַּמֵּא לָהּ.
יז [יד] אֵין הַכּוֹהֵן מִטַּמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו, וְלֹא לְעֶצֶם מֵעַצְמוֹת אָבִיו. וְכֵן הַמְּלַקֵּט עַצְמוֹת אָבִיו--אֵינוּ מִטַּמֵּא לָהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהַשִּׁדְרָה קַיֶּמֶת. [טו] נִקְטַע רֹאשׁוֹ שֶׁלְּאָבִיו, אֵינוּ מִטַּמֵּא לוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "לְאָבִיו" (ויקרא כא,ב)--בִּזְמָן שְׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמָן שְׁהוּא חָסֵר. וְכֵן שְׁאָר הַקְּרוֹבִים.
יח הַטֻּמְאָה לַקְּרוֹבִים דְּחוּיָה הִיא, וְלֹא הֻתְּרָה לַכֹּל. לְפִיכָּךְ אָסוּר לַכּוֹהֵן לְהִטַּמֵּא לַמֵּת, אַפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּטַּמֵּא לִקְרוֹבָיו--שֶׁנֶּאֱמָר "לָהּ, יִטַּמָּא" (ויקרא כא,ג), אֵינוּ מִטַּמֵּא לַאֲחֵרִים עִמָּהּ: שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְנִטַּמֵּאתִי עַל אֲבִי, אֲלַקַּט עַצְמוֹת פְּלוֹנִי, אֶגַּע בְּקֶבֶר פְּלוֹנִי.
יט לְפִיכָּךְ כּוֹהֵן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת--צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְקָבְרוֹ בְּסוֹף בֵּית הַקְּבָרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלֹא יִטַּמֵּא בִּקְבָרוֹת אֲחֵרִים, כְּשֶׁיִּקְבֹּר מֵתוֹ.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות אבל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד