משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות אבל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א מִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב--אִם בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, אַפִלּוּ בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים עַצְמוֹ--הֲרֵי זוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה; וְחַיָּב לִנְהֹג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת מִיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, וְקוֹרֵעַ, וּמוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם לְאִסּוּר הַתַּסְפֹּרֶת, עִם שְׁאָר הַדְּבָרִים. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--יוֹם שְׁמוּעָתוֹ הַקְּרוֹבָה, כְּיוֹם הַקְּבוּרָה.
ב אֲבָל אִם הִגִּיעָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה אַחַר שְׁלוֹשִׁים--הֲרֵי זוֹ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה, וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֵלָא יוֹם אֶחָד בִּלְבָד; וְאֵינוּ קוֹרֵעַ. וּכְאִלּוּ יוֹם הַשְּׁמוּעָה הוּא יוֹם שְׁבִיעִי וְיוֹם שְׁלוֹשִׁים, וּמִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ.
ג [ב] כֵּיצַד מִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ: כֵּיוָן שֶׁנָּהַג אֲבֵלוּת שָׁעָה אַחַת--כְּאִלּוּ נָהַג כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וּמֻתָּר לִנְעֹל וְלִרְחֹץ וְלָסוּךְ וּלְגַלַּח בִּשְׁאָר הַיּוֹם; וְכֵן הוּא מֻתָּר בְּכָל הַדְּבָרִים.
ד [ג] מִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל אוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת אוֹ אַחַר הָרֶגֶל נַעֲשָׂת רְחוֹקָה--עוֹלָה לוֹ; וְאֵינוּ נוֹהֵג לְאַחַר הָרֶגֶל אוֹ לְאַחַר הַשַּׁבָּת, אֵלָא יוֹם אֶחָד בִּלְבָד, וּמִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ה [ד] מִי שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב, וְלֹא יָדַע עַד שֶׁבָּא--אִם הָיָה בְּמָקוֹם קָרוֹב שְׁהוּא מַהְלַךְ עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת, שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא בְּיוֹם אֶחָד--אַפִלּוּ בָּא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: אִם מָצָא מְנַחֲמִין אֵצֶל גְּדוֹל הַבַּיִת--אַף עַל פִּי שֶׁנִּנְעֲרוּ לַעֲמֹד--הוֹאִיל וּמָצָא מְנַחֲמִין, עוֹלֶה לוֹ וּמוֹנֶה עִמָּהֶן תַּשְׁלוּם שְׁלוֹשִׁים יוֹם; וְאִם לֹא מָצָא מְנַחֲמִין, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ. וְכֵן אִם הָיָה בְּמָקוֹם רָחוֹק--אַפִלּוּ בָּא בְּיוֹם שֵׁנִי, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ שִׁבְעָה וּשְׁלוֹשִׁים מִיּוֹם שֶׁבָּא.
ו [ה] הָאָבֵל בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים--אֵינוּ הוֹלֵךְ, אַפִלּוּ לְבֵית אָבֵל אַחֵר; מִכָּאן וְאִלַּךְ--הוֹלֵךְ, וְאֵינוּ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹם הַמְּנַחֲמִין אֵלָא בִּמְקוֹם הַמִּתְנַחֲמִין. וְלֹא יֵצֵא לְמָקוֹם אַחֵר מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, כָּל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה; שְׁנִיָּה, יוֹצֶא וְאֵינוּ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ; שְׁלִישִׁית, יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוּ מְדַבֵּר כְּדַרְכּוֹ; רְבִיעִית, הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם.
ז [ו] כּוֹהֵן גָּדוֹל--חַיָּב בְּכָל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת, אֵלָא שֶׁאָסוּר לוֹ לִקְרֹעַ בְּגָדָיו לְמַעְלָה, וּלְגַדַּל פֶּרַע, וְלָצֵאת אַחַר הַמִּטָּה. וְכָל הָעָם בָּאִין לְנַחֲמוֹ לְבֵיתוֹ. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ--כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ, וְהוּא מֵסֶב עַל הַסַּפְסַל. וְאוֹמְרִין לוֹ כְּשֶׁמְּנַחֲמִין אוֹתוֹ, אָנוּ כַּפָּרָתָךְ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם, תִּתְבָּרְכוּ מִן הַשָּׁמַיִם; וְאִם רָצָה לְנַחַם אֲחֵרִים--הַמְּמֻנֶּה מְמַצְּעוֹ בְּתוֹךְ הָעָם, וְאוֹמֵר לָהֶם תְּנֻחָמוּ.
ח [ז] וְכֵן הַמֶּלֶךְ חַיָּב בְּכָל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת, אֵלָא שְׁאֵינוּ יוֹצֶא מִפֶּתַח פַּלְטוֹרִין שֶׁלּוֹ אַחַר מֵתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר מֵתִים אֲחֵרִים, וְאֵינוּ מְנַחֵם אֲבֵלִים. וְלֹא יָצָא דָּוִיד אַחַר אַבְנֵר, אֵלָא לְהוֹדִיעַ לָעָם שֶׁלֹּא נֶהְרָג בִּרְצוֹנוֹ.
ט [ח] אֵין אָדָם נִכְנָס לַמֶּלֶךְ לְנַחֲמוֹ, אֵלָא עֲבָדָיו וּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס; וְאֵין לָהֶן רְשׁוּת לְדַבַּר לוֹ תַּנְחוּמִין, אֵלָא כְּפִי מַה שֶׁיַּרְשֶׁה אוֹתָן. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ--כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ, וְהוּא מֵסֶב עַל הַדַּרְגַּשׁ.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות אבל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד