משנה תורה - ספר שופטים - הלכות אבל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת אֵבֶל פֵּרֶק א

א  מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְאַבַּל עַל הַקְּרוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'" (ויקרא י,יט).  וְאֵין אֲבֵלוּת מִן הַתּוֹרָה אֵלָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבָד, שְׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה וְיוֹם הַקְּבוּרָה.  אֲבָל שְׁאָר הַשִּׁבְעָה אֵינָן דִּין תּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים" (בראשית נ,י):  נִתְּנָה תּוֹרָה, וְנִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה; וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקַּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, וְשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.

ב  מֵאֵימָתַי יִתְחַיַּב אָדָם בָּאֵבֶל, מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלָל.  אֲבָל כָּל זְמָן שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַמֵּת, אֵינוּ אָסוּר בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים שֶׁהֶאָבֵל אָסוּר בָּהֶן; וּמִפְּנֵי טַעַם זֶה, רָחַץ דָּוִיד הַמֶּלֶךְ וְסָךְ כְּשֶׁמֵּת הַיֶּלֶד, קֹדֶם שֶׁיִּקָּבֵר.

ג  הֲרוּגֵי מַלְכוּת, שְׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לְהִקָּבֵר--מֵאֵימָתַי מַתְחִילִין לְהִתְאַבַּל עֲלֵיהֶן, וְלִמְנוֹת שִׁבְעָה וּשְׁלוֹשִׁים:  מִשֶּׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִלִּשְׁאֹל לַמֶּלֶךְ לְקָבְרָן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ מִלִּגְנֹב אוֹתָן.  [ד] מִי שֶׁטָּבַע בַּנָּהָר, אוֹ מִי שֶׁאֲכָלַתְהוּ חַיָּה רָעָה--מִשֶּׁנִּתְיָאֲשׁוּ לְבַקַּשׁ.  מְצָאוּהוּ אֵבָרִים אֵבָרִים--אֵין מוֹנִין לוֹ עַד שֶׁיִּמָּצֵא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, אוֹ יִתְיָאֲשׁוּ מִלְּבַקַּשׁ.

ד  [ה] מִי שֶׁדַּרְכָּן לְשַׁלַּח הַמֵּת לִמְדִינָה אַחֶרֶת לְקָבְרוֹ, וְאֵינָם יוֹדְעִים מָתַי יִקָּבֵר--מֵעֵת שֶׁיַּחְזִירוּ פְּנֵיהֶן מִלְּלַוּוֹתוֹ, מַתְחִילִין לִמְנוֹת שִׁבְעָה וּשְׁלוֹשִׁים, וּמַתְחִילִין לְהִתְאַבַּל.

ה  [ו] הַנְּפָלִים, אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן.  וְכָל שֶׁלֹּא שָׁהָה שְׁלוֹשִׁים יוֹם בָּאָדָם, הֲרֵי זֶה נֵפֶל; אַפִלּוּ מֵת בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים, אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו.  [ז] וְאִם יָדַע בַּוַּדַּאי שֶׁנֻּלַּד לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים גְּמוּרִים--אַפִלּוּ מֵת בַּיּוֹם שֶׁנֻּלַּד, מִתְאַבְּלִין עָלָיו.

ו  [ח] בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁנֻּלַּד מֵת, וּבֶן שְׁמוֹנָה שֶׁמֵּת אַפִלּוּ לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּמִי שֶׁיָּצָא מְחֻתָּךְ אוֹ מְסֹרָס, אַף עַל פִּי שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו--הֲרֵי זֶה כְּנֵפֶל, וְאֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, וְלֹא יִתְעַסְּקוּ עִמָּהֶם.

ז  [ט] כָּל הֲרוּגֵי מַלְכוּת--אַף עַל פִּי שֶׁבְּדִין הַמֶּלֶךְ נֶהֶרְגוּ, וְהַתּוֹרָה נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לְהָרְגָן--הֲרֵי אֵלּוּ מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, וְאֵין מוֹנְעִין מֵהֶן כָּל דָּבָר; וּמְמוֹנָם לַמֶּלֶךְ, וְנִקְבָּרִין בְּקִבְרֵי אֲבוֹתֵיהֶן.  אֲבָל כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין--אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן אֲבָל אוֹנְנִין, שְׁאֵין אֲנִינוּת אֵלָא בַּלֵּב; וְאֵין נִקְבָּרִין עִם אֲבוֹתֵיהֶן עַד שֶׁיִּתְאַכַּל הַבָּשָׂר, וּמְמוֹנָם לְיוֹרְשֵׁיהֶם.

ח  [י] כָּל הַפּוֹרְשִׁין מִדַּרְכֵּי צִבּוּר, וְהֶם הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּרְקוּ עֹל הַמִּצְווֹת מֵעַל צַוָּארָן, וְאֵינָן נִכְלָלִין בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת וּכְבוֹד הַמּוֹעֲדוֹת, וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְּנָסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֵלָא הֲרֵי הֶן כָּךְ בְּנֵי חוֹרִין לְעַצְמָן, כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְכֵן הַמִּינִים וְהַמְּשֻׁמָּדִים וְהַמּוֹסְרִין--כָּל אֵלּוּ אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן; אֵלָא אֲחֵיהֶם וּשְׁאָר קְרוֹבֵיהֶם לוֹבְשִׁין לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִים לְבָנִים, וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים:  שֶׁאָבְדוּ שׂוֹנְאָיו שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר "הֲלוֹא-מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא" (תהילים קלט,כא).

ט  [יא] הַמְּאַבֵּד עַצְמוֹ לַדַּעַת--אֵין מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ לְכָל דָּבָר, וְלֹא מִתְאַבְּלִין עָלָיו, וְלֹא מַסְפִּידִין אוֹתוֹ.  אֲבָל עוֹמְדִין עָלָיו בַּשּׁוּרָה, וְאוֹמְרִין עָלָיו בִּרְכַת אֲבֵלִים וְכָל דָּבָר שְׁהוּא כָּבוֹד לַחַיִּים.  וְאֵיזֶה הוּא הַמְּאַבֵּד עַצְמוֹ לַדַּעַת:  לֹא שֶׁעָלָה לְרֹאשׁ הַגָּג, וְנָפַל וּמֵת; אֵלָא הָאוֹמֵר הֲרֵינִי עוֹלֶה לְרֹאשׁ הַגָּג, וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁעָלָה מִיַּד דֶּרֶךְ כַּעַס, אוֹ שֶׁהָיָה מֵצֵר, וְנָפַל וּמֵת--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁאִבַּד עַצְמוֹ לַדַּעַת.

י  אֲבָל אִם רָאוּ אוֹתוֹ חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן, אוֹ הָרוּג וּמֻשְׁלָךְ עַל גַּב סֵיפוֹ--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת כָּל הַמֵּתִים, וּמִתְעַסְּקִין עִמּוֹ, וְאֵין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ דָּבָר.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות אבל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד