משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א שֻׁתָּף שֶׁטָּעַן עַל חֲבֵרוֹ שֶׁכָּךְ הָיָה תְּנָאי בֵּינֵינוּ, וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא הָיָה תְּנָאי זֶה מֵעוֹלָם, אוֹ שֶׁטָּעַן שֶׁהַקֶּרֶן שֶׁלִּי הָיָה כָּךְ וְכָּךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינוּ אֵלָא פָּחוּת מִזֶּה, אוֹ שֶׁטָּעַן שֶׁכְּבָר נָתַתִּי לָךְ מִן הַשֻּׁתָּפוּת, וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא לָקַחְתִּי, אוֹ שֶׁטָּעַן שֶׁסְּחוֹרָה זוֹ מִשֶּׁלִּי, וְהַלָּה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּאֶמְצָע, וְכָל כַּיּוֹצֶא בִּטְעָנוֹת אֵלּוּ--הֲרֵי הָרְשׁוּת בְּיַד הַתּוֹבֵעַ בִּשְׁבוּעָה.
ב כֵּיצַד: אִם רָצָה הַתּוֹבֵעַ שֶׁלֹּא יַשְׁבִּיעַ הַשֻּׁתָּף שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, וְיַשְׁבִּיעוֹ הֶסֵּת עַל הַטְּעָנָה שֶׁכּוֹפֵר בָּהּ וְאוֹמֵר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעוֹ. וְאִם רָצָה--מְגַלְגֵּל עָלָיו כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בִּשְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, וּמַשְׁבִּיעוֹ בִּטְעָנַת סָפֵק שֶׁלֹּא גְזַלְתַּנִי כְּלוּם כָּל יְמֵי הַשֻּׁתָּפוּת, וְשֶׁהָיָה בֵּינֵינוּ תְּנָאי כָּךְ וְכָּךְ, וְשֶׁזּוֹ הַסְּחוֹרָה שֶׁלָּךְ, וְשֶׁנָּתַתָּ לִי כָּךְ וְכָּךְ; וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ג [ב] הַתּוֹבֵעַ שֻׁתָּפוֹ לְהַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, הַנִּתְבָּע אוֹמֵר כְּבָר חָלַקְנוּ וְלֹא נִשְׁאַר לָךְ אֶצְלִי כְּלוּם, וְהַתּוֹבֵעַ אוֹמֵר עֲדַיִן לֹא חָלַקְנוּ וְלֹא עָשִׂינוּ חֶשְׁבּוֹן, אוֹ שֶׁאָמַר הַתּוֹבֵעַ חָלַקְנוּ עַל מְנַת שֶׁנַּשְׁבִּיעַ אוֹתָךְ שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין בְּכָל עֵת שֶׁנִּרְצֶה וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁבַּעְתָּ, וְאַתָּה מַדְחֶה אוֹתִי מִיּוֹם לְיוֹם--אֵינוּ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ בִּטְעָנַת סָפֵק.
ד אַפִלּוּ אָמַר הַנִּתְבָּע כֵּן חָלַקְנוּ וְנִשְׁאַר לָךְ אֶצְלִי, וְזֶה הַנִּשְׁאָר אֵינוּ אֵלָא חוֹב שֶׁזְּקַפְתּוֹ עָלַי, אוֹ פִּקְּדוֹן הִנַּחְתּוֹ אֶצְלִי--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁהָיָה שֻׁתָּפוֹ, אֵינוּ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ בִּטְעָנַת סָפֵק, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ הֶסֵּת שֶׁכְּבָר חָלְקוּ אוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ מֵעוֹלָם, וְאַפִלּוּ עַל יְדֵי גִּלְגּוּל: לְפִי שְׁאֵין מַשְׁבִּיעִין הֶסֵּת וְלֹא מְגַלְגְּלִין, אֵלָא עַל טְעָנָה שְׁאִם יוֹדֶה בָּהּ יִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלַּם מָמוֹן; אֲבָל דָּבָר שֶׁאַפִלּוּ הוֹדָה בּוֹ, אֵינוּ חַיָּב אֵלָא שְׁבוּעָה--אֵינוּ נִשְׁבָּע עָלָיו, וְאַפִלּוּ עַל יְדֵי גִּלְגּוּל. וּכְזֶה הוֹרוּ כָּל הַגְּאוֹנִים בַּעֲלֵי הוֹרָאָה.
ה [ג] טָעַן שֶׁעֲדַיִן שֻׁתָּפִי אַתָּה וְנִשְׁאָר לִי אֶצְלָךְ כָּךְ וְכָּךְ, וְזֶה אוֹמֵר כְּבָר חָלַקְנוּ וְלֹא נִשְׁאָר לָךְ אֶצְלִי כְּלוּם, אוֹ לֹא הָיִיתָ שֻׁתָּפִי מֵעוֹלָם--הֲרֵי הַנִּתְבָּע נִשְׁבָּע הֶסֵּת שְׁאֵין לוֹ בְּיָדוֹ כְּלוּם, וּמְגַלְגֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא גְזַלְתַּנִי כְּלוּם מֵעוֹלָם; וְאֵינוּ מְגַלְגֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא הָיִיתָ שֻׁתָּפִי אוֹ שֶׁכְּבָר חָלַקְנוּ, מִן הַטַּעַם שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ו [ד] טָעַן שֶׁעֲדַיִן שֻׁתָּפִין אֲנַחְנוּ וְיֵשׁ לִי לְהַשְׁבִּיעָךְ בִּטְעָנַת סָפֵק, וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא נִשְׁתַּתַּפְנוּ מֵעוֹלָם, וְהֵבִיא הַתּוֹבֵעַ עֵדִים שֶׁהָיָה שֻׁתָּפוֹ, וְחָזַר הַנִּתְבָּע אַחַר כָּךְ וְאָמַר חָלַקְנוּ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ: שֶׁהֲרֵי הֻחְזַק כַּפְרָן לִשְׁבוּעָה זוֹ, וְיִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ז [ה] רְאוּבֵן שֶׁהִטִּיל לַכִּיס אַרְבַּע מְאוֹת דֵּינָרִים, וְהִטִּיל שִׁמְעוֹן מָאתַיִם, וְנִשְׁתַּתְּפוּ וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בְּיַחַד, וַהֲרֵי הַמָּמוֹן כֻּלּוֹ בְּיַד רְאוּבֵן, וְטָעַן רְאוּבֵן שֶׁפָּחַת כָּל הַקֶּרֶן חָמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִין--אֵין אוֹמְרִים יִשָּׁבַע רְאוּבֵן שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין שֶׁפָּחֲתוּ כָּךְ, וִישַׁלַּם שִׁמְעוֹן חֲמִשִּׁים מִבֵּיתוֹ, אֵלָא יִשָּׁבַע רְאוּבֵן שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, וְיֵלֵךְ בְּמָנֶה שֶׁבְּיָדוֹ בִּלְבָד וְלֹא יְשַׁלַּם שִׁמְעוֹן כְּלוּם.
ח טָעַן רְאוּבֵן שֶׁשִּׁמְעוֹן יָדַע בַּוַּדַּאי בִּפְחָת זֶה שֶׁפָּחֲתוּ, יְגַלְגַּל עַל שִׁמְעוֹן שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי סְכוּם הַפְּחָת הַזֶּה; וְאִם לֹא נִתְעַסַּק שִׁמְעוֹן בְּשֻׁתָּפוּת זוֹ כְּלָל--יִשָּׁבַע שִׁמְעוֹן הֶסֵּת שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי בְּזֶה הַהֶפְסֵד, וְיִפָּטֵר.
ט וְלֹא עוֹד אֵלָא אִם הָיָה זֶה הַמָּנֶה הַנִּשְׁאָר בְּיַד שִׁמְעוֹן, חוֹלְקִים אוֹתוֹ בְּשׁוֹוֶה: שְׁאֵין הַשֻּׁתָּף מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁבַע וְיִטֹּל מַה שֶׁבְּיַד חֲבֵרוֹ, אֵלָא נִשְׁבָּע וְנִפְטָר, אוֹ נוֹטֵל מִדָּבָר שְׁהוּא תַּחַת יָדוֹ. וְהִזָּהֵר בְּדִין זֶה, שֶׁכְּבָר טָעוּ בּוֹ בַּעֲלֵי הוֹרָאָה.
י [ו] טָעַן שִׁמְעוֹן שֶׁיֵּשׁ לְלֵוִי עָלַי חוֹב בְּזוֹ הַשֻּׁתָּפוּת מָנֶה--אִם הָיָה בְּיָדוֹ כְּדֵי הַחוֹב, וְהָיָה יָכוֹל לִתְּנוֹ לְלֵוִי--נֶאֱמָן; וְנוֹתְנִין הַחוֹב, וְאַחַר כָּךְ מְחַשְּׁבִין. וְאִם אֵין בְּיָדוֹ לִתֵּן, אֵינוּ נֶאֱמָן לְהוֹצִיא מִיַּד רְאוּבֵן אוֹ מִן הַסְּחוֹרָה הַיְּדוּעָה לְשֻׁתָּפוּת--שֶׁמֶּא קְנוּנְיָה הֶם עוֹשִׂין שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, עַל נִכְסֵי רְאוּבֵן. וְאַפִלּוּ הָיְתָה הַמַּלְוָה בַּשְּׁטָר, אֵין רְאוּבֵן חַיָּב לְשַׁלַּם מִמֶּנָּה כְּלוּם.
יא אֲבָל אִם טָעַן שִׁמְעוֹן שֶׁרְאוּבֵן יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁזֶּה הַחוֹב שֶׁעָלַי מֵחֲמַת הַשֻּׁתָּפוּת הוּא, וְהַחוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא--יִשָּׁבַע רְאוּבֵן הֶסֵּת אוֹ עַל יְדֵי גִּלְגּוּל, שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ שֶׁחוֹב זֶה אֶצְלֵנוּ; וִישַׁלַּם שִׁמְעוֹן הַחוֹב מִשֶּׁלּוֹ.
יב וְכֵן אִם יָצָא שְׁטָר חוֹב עַל לֵוִי בְּשֵׁם שִׁמְעוֹן בְּמֵאָה דֵּינָרִין מִמְּמוֹן הַשֻּׁתָּפוּת, וְאָמַר שִׁמְעוֹן נִפְרַעְתִּי וְהִחְזַרְתִּי לַכִּיס, אוֹ שֶׁאָמַר שִׁמְעוֹן קָבַעְתִּי לוֹ זְמָן לְשָׁנָה אוֹ לִשְׁתַּיִם--אֵינוּ נֶאֱמָן, שֶׁמֶּא קְנוּנְיָה הוּא עוֹשֶׂה עַל נִכְסֵי רְאוּבֵן.
יג וְכֵיצַד דָּנִין בְּדִין זֶה, לֵוִי כְּבָר נִפְטַר בְּהוֹדָאַת שִׁמְעוֹן; וְאִם לֹא הֵבִיא שִׁמְעוֹן רְאָיָה--יְשַׁלַּם מִבֵּיתוֹ, וְיִתְבַּע לֵוִי בְּסוֹף זְמָן שֶׁאָמַר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י