משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ סְתָם לְהִתְעַסַּק בָּהֶן, אוֹ שֶׁהִתְנוּ בַּפֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה הַשָּׂכָר וְהַהֶפְסֵד בֵּינֵיהֶם בְּשׁוֹוֶה, וְאָבַד כָּל הַמָּמוֹן--יֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁיְּשַׁלַּם הַמִּתְעַסֵּק שְׁלִישׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אִם אָבַד מִקְצַת הַמָּמוֹן. וְיֵרָאֶה לִי שְׁהוּא מְשַׁלֵּם מֶחְצָה, שְׁהוּא בְּתוֹרַת מַלְוָה; וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שְׁהוּא מְשַׁלֵּם שְׁלִישׁ בַּהֶפְסֵד, בְּשֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַהֶפְסֵד לִטֹּל בַּעַל הַמָּעוֹת פָּחוּת מֵחֲצִי מְמוֹנוֹ.
ב כֵּיצַד: רְאוּבֵן שֶׁנָּתַן לְשִׁמְעוֹן מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וְנָשָׂא וְנָתַן וּפָחַת תִּשְׁעִים--הֲרֵי שִׁמְעוֹן מְשַׁלֵּם שְׁלוֹשִׁים, וְנִמְצָא רְאוּבֵן נוֹטֵל שִׁשִּׁים. אֲבָל אִם פָּחַת שִׁמְעוֹן מֵאָה וַחֲמִשָּׁה, אֵין אוֹמְרִים יַפְסִיד שִׁמְעוֹן חֲמִשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים: שְׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן--נִמְצָא רְאוּבֵן נוֹטֵל חֲמִשִּׁים, וּלְעוֹלָם לֹא יִטֹּל רְאוּבֵן פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים.
ג לְפִיכָּךְ שְׁטָר עֲסָק הַיּוֹצֶא עַל הַיְּתוֹמִים שֶׁהָיָה אֲבִיהֶן מִתְעַסֵּק בּוֹ--נִשְׁבָּע בַּעַל הַשְּׁטָר, וְגוֹבֶה מֶחְצָה שְׁהוּא בְּתוֹרַת מַלְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁלְּעוֹלָם טוֹעֲנִין לַיּוֹרֵשׁ. הִנֵּה לָמַדְתָּ, שְׁאֵינוּ נוֹטֵל לְעוֹלָם פָּחוּת מִמֶּחְצָה.
ד וְלָמָּה אֲנִי אוֹמֵר שְׁאֵין פּוֹחֲתִין לוֹ כָּאן, כְּנֶגֶד שְׂכָרוֹ שֶׁנִּתְעַסַּק בַּפִּקָּדוֹן: שֶׁהֲרֵי אָבַד כָּל הַחֵצִי שֶׁלְּפִקָּדוֹן, וְלֹא נִשְׁאָר כָּאן פִּקָּדוֹן כְּלָל, כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר אִם לֹא יִטֹּל שְׂכָרוֹ יֵרָאֶה כְּרִבִּית, שֶׁהֲרֵי חֲצִי הַמַּלְוָה בִּלְבָד נוֹטֵל.
ה וְכֵן אִם הִתְנוּ שֶׁיִּטֹּל הַמִּתְעַסֵּק רְבִיעַ הַשָּׂכָר, וְאָבַד הַמָּמוֹן כֻּלּוֹ--מְשַׁלֵּם הָרְבִיעַ כֻּלּוֹ, שְׁהוּא בְּתוֹרַת מַלְוָה. אֲבָל אִם נִשְׁאָר מִן הַמָּמוֹן מְעַט, כְּדֵי שְׁאִם תּוֹסִיף עַל אוֹתוֹ הַמְּעַט שְׁתוּת הַהֶפְסֵד שֶׁפָּחַת יָבוֹא הַכֹּל רְבִיעַ הַמָּמוֹן אוֹ יָתֵר--הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם שְׁתוּת בִּלְבָד, מִן הַטַּעַם שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ.
ו [ב] הַמִּתְעַסֵּק שֶׁהִפְסִיד, וְחָזַר וְטָרַח עַד שֶׁהִרְוִיחַ--אֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר לְבַעַל הַמָּעוֹת, בּוֹא וּנְחַשַּׁב הַהֶפְסֵד שֶׁהִפְסַדְנוּ תְּחִלָּה וְתַפְסִיד שְׁנֵי שְׁלִישָׁיו, וּנְחַשַּׁב הָרֵוַח שֶׁהִרְוַחְנוּ בָּאַחֲרוֹנָה, וְתִטֹּל שְׁלִישׁוֹ; אֵלָא מְחַשֵּׁב בָּאַחֲרוֹנָה בִּלְבָד עַל הָרֵוַח אוֹ עַל הַהֶפְסֵד, וְאֵין לוֹ אֵלָא בָּרֵוַח שֶׁהוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן.
ז [ג] נָתַן לוֹ מָאתַיִם יְרִיעוֹת בְּמָאתַיִם דֵּינָר בַּעֲסָק, וּכְתָבָן בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת מֵאָה בְּכָל שְׁטָר--מְחַשֵּׁב לוֹ עַל כָּל שְׁטָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּבַעַל הַמָּעוֹת הוּא שֶׁהִפְסִיד עַל עַצְמוֹ.
ח נָתַן לוֹ מֵאָה יְרִיעוֹת בְּמֵאָה דֵּינָר, וְחָזַר וְנָתַן לוֹ בַּעֲסָק אַחֵר מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן בְּמֵאָה דֵּינָר, וְכָתַב לוֹ שְׁטָר עֲסָק בְּמָאתַיִם דֵּינָר--אֵינוּ מְחַשֵּׁב לוֹ אֵלָא בִּשְׁטָר אֶחָד, וְהַמִּתְעַסֵּק הוּא שֶׁהִפְסִיד עַל עַצְמוֹ.
ט כֵּיצַד: שְׁאִם מָכַר הַמֵּאָה יְרִיעוֹת בְּמֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים, וְהַמֵּאָה חָבִיּוֹת בְּשִׁבְעִים--בַּעַל הַמָּעוֹת נוֹטֵל הַכֹּל: מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה שְׁטָר אֶחָד, הֲרֵי הַכֹּל מָאתַיִם וְלֹא הִרְוִיחַ כְּלוּם. אֲבָל אִלּוּ הִנִּיחָם שְׁנֵי עֲסָקִים כְּשֶׁהָיוּ--הָיָה מַרְוִיחַ הַמִּתְעַסֵּק בְּחֶלְקוֹ בַּבְּגָדִים עֶשְׂרִים, וּמַפְסִיד בְּחֶלְקוֹ בֶּחָבִיּוֹת עֲשָׂרָה, וְהָיָה נוֹטֵל עֲשָׂרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
י [ד] אֵין הַמִּתְעַסֵּק יָכוֹל לַחְלֹק הַמָּעוֹת שֶׁלָּעֲסָק אוֹ הַסְּחוֹרָה, וְלוֹמַר אֶטֹּל אֲנִי הַחֵצִי שֶׁבְּתוֹרַת מַלְוָה לְעַצְמִי וְאֶשָּׂא וְאֶתֵּן בּוֹ, וְאַנִּיחַ הַחֵצִי שֶׁבְּתוֹרַת פִּקָּדוֹן בְּבֵית דִּין: שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ מָמוֹן זֶה, אֵלָא לְהִתְעַסַּק בְּכֻלּוֹ. וְאִם חָלַק וְעָשָׂה זֶה, אַפִלּוּ בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל--לֹא עָשָׂה כְּלוּם; אֵלָא הַשָּׂכָר אוֹ הַהֶפְסֵד בֵּינֵיהֶן, עַל אוֹתָן הַדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יא [ה] הַמִּתְעַסֵּק שֶׁנָּתַן מַתָּנָה לַאֲחֵרִים מִן הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁלָּעֲסָק, אוֹ מִמְּעוֹת הָעֲסָק, וְהֵבִיא בַּעַל הַמָּמוֹן רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁאֵלּוּ הַמִּטַּלְטְלִין אוֹ הַמָּעוֹת מִשֶּׁלָּעֲסָק הֶן--מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדָן; וְאַפִלּוּ שִׁנָּה אוֹתָן הַמְּקַבֵּל מַתָּנָה וּמְכָרָם, אוֹ נְתָנָן לַאֲחֵרִים, אוֹ הִפְסִיד--חַיָּב לְשַׁלַּם. וְהַכֹּל בִּרְאָיָה בְּרוּרָה.
יב כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַמִּתְעַסֵּק שֶׁמֵּת, נִשְׁבָּע בַּעַל הַמָּעוֹת וְגוֹבֶה מֶחְצָה; וְאִם יֵשׁ שָׁם עֵדִים שֶׁמִּטַּלְטְלִין אֵלּוּ מִן הַמָּעוֹת שֶׁלָּעֲסָק הֶם, נוֹטֵל אוֹתָם בַּעַל הַמָּעוֹת בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְאֵין בַּעַל חוֹב וְלֹא הָאִשָּׁה נוֹטְלִים מֵהֶם כְּלוּם, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה בָּהֶם רֵוַח: הֲרֵי חֵלֶק הָרֵוַח שֶׁלַּמֵּת, שֶׁלְּיוֹרְשָׁיו; וְיִטֹּל מֵאוֹתוֹ חֵלֶק, בַּעַל חוֹב אוֹ הָאִשָּׁה.
יג [ו] הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקַּח בָּהֶם פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר, וְלֹא לָקַח--אֵין לוֹ עָלָיו אֵלָא תַּרְעֹמֶת; וְאִם נוֹדַע בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁלָּקַח וּמָכַר, הֲרֵי זֶה מוֹצִיא מִמֶּנּוּ הַשָּׂכָר בְּעַל כָּרְחוֹ. [ז] נָתַן לוֹ מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר, לוֹקֵחַ בָּהֶן מִכָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה; וְלֹא יִקַּח לֹא כְּסוּת וְלֹא עֵצִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
יד הַמּוֹשִׁיב אֶת חֲבֵרוֹ בְּחָנוּת לְמַחֲצִית שָׂכָר--אִם הָיָה אֻמָּן, לֹא יַעְסֹק בְּאֻמָּנוּתוֹ, לְפִי שְׁאֵין עֵינָיו עַל הֶחָנוּת, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בְּאֻמָּנוּתוֹ; וְאִם הָיָה שֻׁתָּף עִמּוֹ בֶּחָצֵר, מֻתָּר. וְלֹא יִהְיֶה לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר דְּבָרִים אֲחֵרִים; וְאִם לָקַח וּמָכַר, הַשָּׂכָר לָאֶמְצָע.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י