משנה תורה - ספר קניין - הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


הִלְכּוֹת שְׁלוּחִין וְשֻׁתָּפִין פֵּרֶק ג

א  מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ קַרְקָע תַּחַת יַד אֶחָד, אוֹ שֶׁהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין פִּקָּדוֹן, וְרָצָה לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ לָדוּן עִם זֶה, וּלְהוֹצִיא הַקַּרְקָע אוֹ הַפִּקָּדוֹן מִתַּחַת יָדוֹ--הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב לוֹ הַרְשָׁאָה.  וְצָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ שֶׁהִרְשָׁהוּ, וְאָמַר לוֹ לֵךְ דּוּן וּזְכֵה וְהוֹצֵא לְעַצְמָךְ, וְכַיּוֹצֶא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ; וְאִם לֹא כָתַב לוֹ כֵּן, אֵינוּ יָכוֹל לָדוּן עִמּוֹ, מִפְּנֵי שְׁהוּא אוֹמֵר לוֹ, אֵין אַתָּה בַּעַל דִּינִי.

ב  אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ כֵּן, אֵינוּ אֵלָא שָׁלִיחַ, וְכָל מַה שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ, הֲרֵי הוּא שֶׁלִּמְשַׁלְּחוֹ.  וְכָל הַהוֹצָאוֹת שֶׁיּוֹצִיא הַשָּׁלִיחַ עַל דִּין זֶה שֶׁהֻרְשָׁה בּוֹ, הֲרֵי הַמְּשַׁלֵּחַ חַיָּב בָּהֶן:  שֶׁכָּךְ כּוֹתְבִין בַּהַרְשָׁאָה, כָּל שֶׁתּוֹצִיא בְּדִין זֶה, עָלַי לְשַׁלְּמוֹ.

ג  [ב] הִקְנָה לְזֶה הַמֻּרְשֶׁה שְׁלִישׁ אוֹ רְבִיעַ מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה דָּן עַל הַכֹּל:  הוֹאִיל וְדָן עַל חֶלְקוֹ, וַהֲרֵי הוּא בַּעַל דִּינוֹ בְּחֶלְקוֹ--דָּן עַל הַכֹּל.

ד  [ג] אֶחָד מִן הָאַחִים שֶׁלֹּא חָלְקוּ, אוֹ מִן הַשֻּׁתָּפִין, שֶׁבָּא לִתְבֹּעַ--תּוֹבֵעַ עַל הַכֹּל:  הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּזֶה הַמָּמוֹן, אֵינוּ צָרִיךְ הַרְשָׁאָה מִשְּׁאָר שֻׁתָּפִין.  וְאֵין הַשֻּׁתָּף הָאַחֵר יָכוֹל לוֹמַר לְשֻׁתָּפוֹ שֶׁדָּן, אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי הַתּוֹבֵעַ הָיִיתִי טוֹעֵן טְעָנָה אַחֶרֶת וּמְחַיֵּב בַּעַל דִּינִי, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִין לוֹ, לָמָּה לֹא בָאתָ לִתְבֹּעַ גַּם אַתָּה.

ה  לְפִיכָּךְ אִם הָיָה מִמְּדִינָה אַחֶרֶת, יֵשׁ לוֹ לַחְזֹר עַל בַּעַל הַדִּין, וְלָדוּן עִמּוֹ, וְלוֹמַר לוֹ אֲנִי אֵינִי מוֹדֶה בְּכָל מַה שֶׁטָּעַן שֻׁתָּף שֶׁלִּי; לְפִיכָּךְ יֵשׁ לַנִּתְבָּע לְעַכַּב וְלוֹמַר לְזֶה, אוֹ דּוּן עִמִּי בְּחֶלְקָךְ אוֹ הָבֵא הַרְשָׁאָה, שֶׁהֲרֵי מְמוֹן שְׁנֵיכֶם בְּיָדִי וּשְׁנֵיכֶם בַּעֲלֵי דִּינִי, וּלְמָחָר יָבוֹא אָחִיךָ אוֹ שֻׁתָּפָךְ וְיִתְבַּע גַּם הוּא.

ו  [ד] הַבַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, צָרִיךְ הַרְשָׁאָה; וְאִם יֵשׁ שָׁם פֵּרוֹת בַּקַּרְקָע--מִתּוֹךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָדוּן עַל הַפֵּרוֹת שֶׁהֲרֵי הֶן שֶׁלּוֹ, דָּן עַל הָעִיקָר, וְאֵינוּ צָרִיךְ הַרְשָׁאָה מֵאִשְׁתּוֹ, שְׁאִם אֵין קַרְקָע אֵין לוֹ פֵּרוֹת.

ז  [ה] מִי שֶׁהָיָה לוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ פִּקָּדוֹן אוֹ מַלְוָה, בֵּין מִטַּלְטְלִין בֵּין מָעוֹת, וְעָשָׂה שָׁלִיחַ בְּעֵדִים לְהָבִיאָן לוֹ--הָרְשׁוּת בְּיַד זֶה שְׁהֶם אֶצְלוֹ:  אִם רָצָה לִתֵּן--נִפְטָר וְאֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן, שֶׁהֲרֵי נָתַן לִשְׁלוּחוֹ; וְאִם לֹא רָצָה לִתֵּן--אֵינוּ נוֹתֵן, שְׁאֵין זֶה בַּעַל דִּינוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא בְּהַרְשָׁאָה עַל הַפִּקָּדוֹן.  וְכָל הַבָּא בְּלֹא הַרְשָׁאָה, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַנֶּאֱמָר בָּהֶן "וַאֲשֶׁר לֹא-טוֹב עָשָׂה, בְּתוֹךְ עַמָּיו" (יחזקאל יח,יח).

ח  [ו] הַתּוֹבֵעַ חֲבֵרוֹ בַּדִּין בְּמִטַּלְטְלִין אוֹ בְּמָעוֹת שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ, וְכָפַר בּוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לִכְתֹּב הַרְשָׁאָה עָלָיו:  שֶׁנִּמְצָא זֶה כִּמְשַׁקֵּר--שְׁהוּא אוֹמֵר לוֹ הִרְשֵׁיתִיךָ לִטֹּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי, וּכְבָר אָמַר פְּלוֹנִי שְׁאֵין לוֹ אֶצְלוֹ כְּלוּם.

ט  וְכֵן מִי שֶׁנִּתְחַיַּב לוֹ חֲבֵרוּ שְׁבוּעָה, אֵינוּ יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת עָלָיו אַחֵר לְהַשְׁבִּיעוֹ:  שְׁאֵין שָׁם דָּבָר שֶׁיַּקְנֶה לוֹ, וְאֵין אָדָם מַרְשֶׁה עַל תְּבִיעַת דְּבָרִים, שְׁאֵין הַדְּבָרִים נִקְנִין, אֵלָא עַל תְּבִיעַת הַמָּמוֹן.

י  [ז] מִי שֶׁהָיוּ לוֹ מְעוֹת פִּקָּדוֹן בְּיַד אַחֵר, וְרָצָה לְהַרְשׁוֹת שָׁלִיחַ לַהֲבִיאָן--אֵין הַקִּנְיָן מִיָּדוֹ מוֹעִיל בְּזֶה, שְׁאֵין הַמַּטְבֵּעַ נִקְנָה בַּחֲלִיפִין.  אֵלָא כֵּיצַד עוֹשֶׂה:  נוֹתֵן לוֹ קַרְקָע כָּל שְׁהוּא, וּמַקְנֶה לוֹ הַמָּעוֹת עַל גַּבָּן כְּדֵי לְהוֹצִיאָן בְּהַרְשָׁאָה זוֹ; וְהוֹלֵךְ וְדָן עִמּוֹ, וּמוֹצִיאָן.

יא  הָיְתָה לוֹ מַלְוָה בְּיַד אַחֵר--אֵינוּ יָכוֹל לִכְתֹּב הַרְשָׁאָה עָלֶיהָ, וְאַפִלּוּ הָיָה חוֹב בַּשְּׁטָר, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּלְוָה לְהוֹצָאָה נִתְּנָה, וְאֵין אָדָם מַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שְׁאֵינוּ בָּעוֹלָם.  וְאֵין לָךְ דֶּרֶךְ שֶׁיִּקְנֶה אָדָם בָּהּ חוֹב אֵלָא אוֹ בְּמַעְמַד שְׁלָשְׁתָּן, וְהוּא דָּבָר שְׁאֵין לוֹ טַעַם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אוֹ בְּהַקְנָיַת שְׁטָר הַחוֹב עַצְמוֹ בִּכְתִיבָה וּמְסִירָה, מִפְּנֵי שְׁהוּא מַקְנֶה הַשִּׁעְבּוּד שֶׁבּוֹ.  זֶה הוּא הַדִּין שֶׁיֵּרָאֶה לִי מִן הַתַּלְמוּד.

יב  אֲבָל גְּאוֹנִים תִּקְּנוּ שֶׁכּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה אַף עַל הַמַּלְוָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטֹּל כָּל אֶחָד מְמוֹן חֲבֵרוֹ, וְיֵלֵךְ לוֹ לִמְדִינָה אַחֶרֶת; וְעוֹד תִּקְּנוּ שְׁאִם הִרְשָׁהוּ לִטֹּל מָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ אוֹ לִתְבֹּעַ מִמֶּנּוּ הַלְוָאָה, וְלֹא הָיְתָה קַרְקָע לַמַּקְנֶה--מַקְנֵהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת מֵחֶלְקוֹ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַקְנֶה לוֹ הַמָּעוֹת עַל גַּבָּן.

יג  וּדְבָרִים אֵלּוּ דְּבָרִים קַלִּים הֶן עַד מְאוֹד, וּרְעוּעִים:  שֶׁזֶּה מִי יֹאמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַפִלּוּ הוּא רָאוּי--אֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ.  וְהַגְּאוֹנִים עַצְמָן שֶׁתִּקְּנוּ תַּקָּנָה זוֹ אָמְרוּ, שְׁאֵין אוֹמְרִין בָּהּ יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר, וְאֵינָהּ אֵלָא כְּדֵי לְאַיַּם עַל הַנִּתְבָּע:  אִם רָצָה לָדוּן בְּהַרְשָׁאָה זוֹ וְלִתֵּן, נִפְטָר.

יד  וְלָמָּה יִפָּטֵר, שְׁאֵין זֶה הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה זוֹ הָרְעוּעָה פָּחוּת מִשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂהוּ בְּעֵדִים.  אֲבָל אִם לֹא יִרְצֶה הַנִּתְבָּע לָדוּן עִמּוֹ--אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לֹא לִתֵּן לוֹ וְלֹא לְהִשָּׁבַע, עַד שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּינוֹ.

טו  וְכֵן הוֹרוּ שְׁאִם הָיְתָה לוֹ מַלְוָה אֵצֶל חֲבֵרוֹ, בֵּין בַּשְּׁטָר בֵּין בְּעֵדֵי קִנְיָן--אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר בָּהּ בְּבֵית דִּין--כּוֹתְבִין עָלָיו הַרְשָׁאָה, מִפְּנֵי שְׁהִיא כְּפִירַת שִׁעְבּוּד קַרְקָעוֹת; אֲבָל מַלְוָה עַל פֶּה שֶׁכָּפַר בָּהּ, לֹא תִקְּנוּ שֶׁיִּכְתְּבוּ עָלֶיהָ הַרְשָׁאָה.

טז  [ח] מִי שֶׁהִרְשָׁה לְאֶחָד, וְרָצָה לְבַטַּל הַשְּׁלִיחוּת וּלְהַרְשׁוֹת לְאַחֵר--הֲרֵי זֶה מְבַטֵּל.  וְאֵין לַמֻּרְשֶׁה רְשׁוּת לִכְתֹּב הַרְשָׁאָה לְאַחֵר, שֶׁזֶּה אוֹמֵר לוֹ אֵין רְצוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר.  לְפִיכָּךְ אִם הִתְנָה עָלָיו שֶׁיַּרְשֶׁה הוּא לְאַחֵר, וְאַחֵר לְאַחֵר--הֲרֵי הַשָּׁלִיחַ כּוֹתֵב הַרְשָׁאָה לְשֵׁנִי, וְשֵׁנִי לִשְׁלִישִׁי:  הַכֹּל לְפִי תְּנָאוֹ.

יז  [ט] הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה שֶׁמָּחַל לְזֶה הַנִּתְבָּע, אוֹ שֶׁמָּכַר לוֹ, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה, אוֹ שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ פְּשָׁרָה--לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ לְתַקַּן שְׁלַחְתִּיךָ וְלֹא לְעַוַּת.  לְפִיכָּךְ אִם הִתְנָה עִמּוֹ, בֵּין לְתַקַּן בֵּין לְעַוַּת--אַפִלּוּ מָחַל לוֹ עַל הַכֹּל, הֲרֵי זֶה מָחוּל.

יח  [י] רְאוּבֵן שֶׁבָּא בְּהַרְשָׁאָה, וְתָבַע שִׁמְעוֹן--אֵין שִׁמְעוֹן יָכוֹל לִדְחוֹתוֹ וְלוֹמַר לוֹ, שֶׁמֶּא הַמְּשַׁלֵּחַ אוֹתָךְ הִרְשָׁה אַחֵר וּבִטַּל שְׁלִיחוּתָךְ:  שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן אוֹמֵר לוֹ תֶּן לִי הַפִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָךְ, וְזוֹ הַרְשָׁאָתִי תְּהִי אֶצְלָךְ; וְאִם הַמַּפְקִיד הִרְשָׁה אַחֵר, הוּא הִפְסִיד עַל עַצְמוֹ.  וְשִׁמְעוֹן פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי בְּהַרְשָׁאָתוֹ נָתַן.

יט  [יא] רְאוּבֵן שֶׁבָּא בְּהַרְשָׁאַת שִׁמְעוֹן, וְתָבַע לֵוִי, וְאָמַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, אֲבָל יִשָּׁבַע שִׁמְעוֹן וְיִטֹּל--מוֹצִיאִין הַמָּמוֹן מִיַּד לֵוִי, וְיִהְיֶה מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא שִׁמְעוֹן וְיִשָּׁבַע וְיִטֹּל.

כ  וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁתּוֹלֶה לֵוִי בְּשִׁמְעוֹן--יָדוּן עִם רְאוּבֵן, וְיִהְיֶה הַמָּמוֹן מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא שִׁמְעוֹן וְיִשְׁאַל; וְיֵשׁ לִרְאוּבֵן לְהַחְרִים עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן טְעָנַת שֶׁקֶר, כְּדֵי לְעַכַּב הַמָּמוֹן וּלְאַחֲרוֹ.

כא  נִתְחַיַּב לֵוִי שְׁבוּעָה--אֵינוּ יָכוֹל לְעַכַּב וְלוֹמַר אֵינִי נִשְׁבָּע, עַד שֶׁאַחְרִים בִּפְנֵי שִׁמְעוֹן עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן עָלַי שֶׁקֶר:  שְׁאֵין זֶה הַחֵרֶם אֵלָא תַּקָּנָה קַלָּה שֶׁתִּקְּנוּהָ הַגְּאוֹנִים הָאַחֲרוֹנִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ בַּעֲלֵי דִּינִין טְעָנוֹתֵיהֶן; וְאֵין מְעַכְּבִין שְׁבוּעָתוֹ שֶׁלְּזֶה, מִפְּנֵי תַּקָּנָה זוֹ הַקַּלָּה.


משנה תורה - ספר קניין - הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י