משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּמְכֹר לִי קַרְקָע אוֹ מִטַּלְטְלִין, אוֹ קְנֵה לִי--הֲרֵי זֶה מוֹכֵר וְלוֹקֵחַ לוֹ וְעוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ, וְכָל מַעֲשָׂיו קַיָּמִין. וְאֵין הָעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ צָרִיךְ קִנְיָן וְלֹא עֵדִים, אֵלָא בַּאֲמִירָה בִּלְבָד בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ; וְאֵין צְרִיכִין עֵדִים אֵלָא לְגַלּוֹת הַדָּבָר, אִם כָּפַר אֶחָד מֵהֶם, כִּשְׁאָר כָּל הַטְּעָנוֹת.
ב שָׁלִיחַ שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי מְשַׁלְּחוֹ, לֹא עָשָׂה כְּלוּם. וְכֵן אִם טָעָה בְּכָל שְׁהוּא, בֵּין בַּקַּרְקָע בֵּין בַּמִּטַּלְטְלִין--חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ לְתַקַּן שְׁלַחְתִּיךָ וְלֹא לְעַוַּת. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁהַהוֹנָיָה בַּמִּטַּלְטְלִין שְׁתוּת, וְהָעֲבָדִים וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַקַּרְקָעוֹת אֵין בָּהֶן הוֹנָיָה, אֵלָא בְּמוֹכֵר שֶׁלּוֹ, אוֹ קוֹנֶה לְעַצְמוֹ; אֲבָל הַשָּׁלִיחַ שֶׁטָּעָה בְּכֻלָּם בְּכָל שְׁהוּא, חוֹזֵר.
ג נָתַן מָעוֹת לִשְׁלוּחוֹ לִקְנוֹת לוֹ קַרְקָע, וְקָנָה לוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת--הֲרֵי זֶה עִוּוּת; וְהַשָּׁלִיחַ לוֹקֵחַ אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה, וְחוֹזֵר וּמוֹכֵר אוֹתָהּ לַמְּשַׁלֵּחַ בְּאַחְרָיוּת, הוֹאִיל וְקָנָה אוֹתָהּ בְּמָעוֹתָיו, וְהָאַחְרָיוּת עַל הַשָּׁלִיחַ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ד לְפִיכָּךְ אִם הִתְנָה עָלָיו שֶׁעָשָׂהוּ שָׁלִיחַ בֵּין לְתַקַּן בֵּין לְעַוַּת--אַפִלּוּ מָכַר לוֹ שׁוֹוֶה מֵאָה בְּדֵינָר, אוֹ לָקַח שׁוֹוֶה דֵּינָר בְּמֵאָה--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, וְחַיָּב הַמְּשַׁלֵּחַ לִתֵּן לוֹ כְּפִי הַתְּנָאי.
ה [ד] הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ מְכֹר לִי מִשָּׂדֶה שֶׁלִּי בֵּית סְאָה, וּמָכַר לוֹ בֵּית סָאתַיִם--הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל דְּבָרָיו, וְקָנָה הַלּוֹקֵחַ בֵּית סְאָה בִּלְבָד. אָמַר לוֹ מְכֹר לִי בֵּית סָאתַיִם, וּמָכַר לוֹ בֵּית סְאָה--הֲרֵי זֶה מַעְבִיר עַל דְּבָרָיו, וְלֹא קָנָה לוֹקֵחַ.
ו אָמַר לוֹ מְכֹר לִי שָׂדִי לָאָדָם אֶחָד, וְהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וּמְכָרוֹ לִשְׁנַיִם--מִמְכָּרוֹ בָּטֵל, שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל דְּבָרָיו. אָמַר לוֹ מְכֹר לִי שָׂדִי, וְלֹא פֵרַשׁ--אַפִלּוּ מְכָרָהּ לְמֵאָה, מִמְכָּרוֹ קַיָּם.
ז [ה] הַנּוֹתֵן מָעוֹת לִשְׁלוּחוֹ לִקַּח לוֹ בָּהֶם חִטִּים, אוֹ מִין מִמִּינֵי סְחוֹרָה, וְלֹא לָקַח--אֵין לוֹ עָלָיו אֵלָא תַּרְעֹמֶת. נָתַן לוֹ מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן חִטִּים בֵּין לַאֲכִילָה בֵּין לִסְחוֹרָה, וְהָלַךְ וְלָקַח בָּהֶן שְׂעוֹרִים, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ לִקְנוֹת שְׂעוֹרִים, וְהָלַךְ וְלָקַח חִטִּים--אִם פָּחֲתוּ דְּמֵי זֶה שֶׁלָּקַח, פָּחֲתוּ לַשָּׁלִיחַ, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְשַׁנֶּה; וְאִם הוֹסִיפוּ דְּמֵיהֶן, הוֹסִיפוּ לְבַעַל הַמָּעוֹת.
ח הָיָה הַשַּׁעַר קָצוּב וְיָדוּעַ, וְהוֹסִיפוּ לַשָּׁלִיחַ בַּמִּנְיָן אוֹ בַּמִּשְׁקָל אוֹ בַּמִּדָּה--כָּל שֶׁהוֹסִיפוּ לוֹ הַמּוֹכְרִים, הֲרֵי הוּא שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם; וְחוֹלֵק הַתּוֹסֶפֶת, הַשָּׁלִיחַ עִם בַּעַל הַמָּעוֹת. וְאִם הָיָה הַדָּבָר שְׁאֵין לוֹ קִצְבָּה, הַכֹּל לְבַעַל הַמָּעוֹת.
ט [ו] מִי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָמוֹן, בֵּין מִשּׁוֹם מַלְוָה בֵּין מִשּׁוֹם פִּקָּדוֹן אוֹ שְׂכִירוּת, וְנָתַן הַמָּמוֹן בְּיַד הַשָּׁלִיחַ, וְאָמַר לוֹ הֵילָךְ מָמוֹן זֶה לְבַעַל חוֹבִי--אֵין הַשָּׁלִיחַ צָרִיךְ לְהִטַּפַּל, וְלִתֵּן לוֹ בִּפְנֵי עֵדִים; וְאִם אָמַר לַשָּׁלִיחַ אַל תִּפְרַע חוֹב זֶה אֵלָא בְּעֵדִים, וּפְרָעוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים--חַיָּב לְשַׁלַּם.
י וְכֵן אִם הָיָה הַחוֹב בַּשְּׁטָר, בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ קַח הַשְּׁטָר וְתֶן לוֹ הַמָּעוֹת, בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ תֶּן לוֹ הַמָּעוֹת וְקַח הַשְּׁטָר, וְנָתַן בְּלֹא עֵדִים וְלֹא לָקַח הַשְּׁטָר--חַיָּב לְשַׁלַּם, שֶׁהֲרֵי לְתַקַּן שְׁלָחוֹ וְלֹא לְעַוַּת.
יא [ז] הַשּׁוֹלֵחַ מָמוֹן שֶׁבְּיָדוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ, וְאָמַר לוֹ הֵילָךְ מָמוֹן זֶה לִפְלוֹנִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ, וְהָלַךְ וְנָתַן לוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים--הַשָּׁלִיחַ אוֹמֵר נָתַתִּי, וּבַעַל חוֹב אוֹ הַפּוֹעֵל אוֹמֵר לֹא לָקַחְתִּי, וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן עוֹמְדִין--הַשָּׁלִיחַ נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁנָּתַן, וּבַעַל חוֹב אוֹ הַפּוֹעֵל נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁלֹּא לָקַח, וִישַׁלַּם הַלָּה לְבַעַל חוֹבוֹ אוֹ לַפּוֹעֵל אוֹ לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן. וְאַפִלּוּ הָיוּ הַשְּׁלוּחִין שְׁנַיִם, אֵין עֵדוּתָן מוֹעֶלֶת, מִפְּנֵי שְׁהֶן נוֹגְעִין בְּעֵדוּתָן, שֶׁהֲרֵי חַיָּבִין לְהִשָּׁבַע הֶסֵּת.
יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הַשָּׁלִיחַ מַכְחִישׁ אֶת בַּעַל חוֹב, וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן עוֹמְדִין. אֲבָל אִם בָּא שָׁלִיחַ וְאָמַר נָתַתִּי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ לִי--אֵינוּ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ הֶסֵּת שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם טוֹעֵן עָלָיו טְעָנַת וַדַּאי שֶׁלֹּא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ.
יג וְכֵן אִם מֵתוּ הַשְּׁלוּחִין, אוֹ הָלְכוּ לָהֶן לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָא בַּעַל חוֹב לִתְבֹּעַ אֶת הַלּוֹוֶה--אֵינוּ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ הֶסֵּת שֶׁלֹּא פְרָעוֹ הַשָּׁלִיחַ, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן מִי שֶׁטּוֹעֵן עָלָיו טְעָנַת וַדַּאי שֶׁלָּקַח; אֵלָא מַחְרִים הַלּוֹוֶה חֵרֶם סְתָם, וּמְשַׁלֵּם הַחוֹב שֶׁעָלָיו. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
יד [ח] רְאוּבֵן שֶׁשָּׁלַח כְּתָב לְשִׁמְעוֹן, וְאָמַר לוֹ מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדָךְ שָׁלְחֵהוּ לִי בְּיַד לֵוִי--אִם רָצָה לְשָׁלְחוֹ, אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ בֵּין שֶׁהָיָה מַלְוָה בֵּין שֶׁהָיָה פִּקָּדוֹן: וְהוּא, שֶׁיַּכִּיר שְׁהוּא כְּתָב יָדוֹ. וְאִם טָעַן הַמַּלְוֶה וְאָמַר לֹא כָתַבְתִּי וְלֹא שָׁלַחְתִּי לָךְ--יִשָּׁבַע הַלּוֹוֶה הֶסֵּת שֶׁכְּתָב יָדוֹ בָּא אֵלָיו וּלְפִיכָּךְ שָׁלַח, וְיִפָּטֵר; וּכְזֶה הוֹרוּ רִבּוֹתַי.
טו אֲבָל אִם לֹא הָיָה הַכְּתָב בִּכְתָב יָדוֹ, אוֹ שְׁאֵין הַלּוֹוֶה יוֹדֵעַ אִם הוּא כְּתָב יָדוֹ אוֹ אֵינוּ--אַפִלּוּ הָיוּ כְּתוּבִין בּוֹ סִימָנִין וְאוֹתוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן בַּיֵּחוּד--אִם טָעַן רְאוּבֵן וְאָמַר לֹא שָׁלַחְתִּי כְּתָב וַאֲחֵרִים רִמּוּ בָּךְ, שִׁמְעוֹן חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ וִישַׁלַּם לִרְאוּבֵן אַחַר שֶׁיַּחְרִים עַל מִי שֶׁשָּׁלַח כְּתָב זֶה מִדַּעְתּוֹ וְלֹא יוֹדֶה. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁיִּשָּׁבַע רְאוּבֵן וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל, כְּדִין כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין.
טז [ט] לֵוִי שֶׁבָּא בִּשְׁלִיחוּת רְאוּבֵן, וְלָקַח חֲמִשִּׁים מִשִּׁמְעוֹן, וּבָא רְאוּבֵן וְאָמַר לֹא שְׁלַחְתִּיו לִקַּח אֵלָא עֶשְׂרִים, וְעֶשְׂרִים בִּלְבָד הֵבִיא לִי--הֲרֵי רְאוּבֵן נִשְׁבָּע שֶׁלֹּא שְׁלָחוֹ לִקַּח אֵלָא עֶשְׂרִים וְעֶשְׂרִים בִּלְבָד הֵבִיא לוֹ, כְּדִין כָּל מוֹדֶה בְּמִקְצָת; וְלֵוִי נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁהַחֲמִשִּׁים שֶׁנָּתַתָּ לִי נָתַתִּי לִרְאוּבֵן. וִישַׁלַּם שִׁמְעוֹן מִבֵּיתוֹ, אִם הָיָה חַיָּב לִרְאוּבֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שלוחין ושותפין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י