משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שכנים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חַלּוֹן בְּכוֹתָלוֹ, וּבָא חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה חָצֵר בְּצִדּוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר לְבַעַל הַחַלּוֹן, סְתֹם חַלּוֹן זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא תַבִּיט בִּי: שֶׁהֲרֵי הִחְזִיק בְּהֶזֵּק זֶה. וְאִם בָּא חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת כּוֹתָל כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁיָּסִיר הֶזֵּק רְאִיָּתוֹ--צָרִיךְ לְהַרְחִיק אֶת הַכּוֹתָל מִכְּנֶגֶד הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו.
ב הָיְתָה הַחַלּוֹן לְמַטָּה בַּכּוֹתָל--כּוֹפֶה אֶת חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת כְּנֶגְדָהּ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, וּלְהַגְבִּיהַּ הַבִּנְיָן אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבִּיט בּוֹ מִן הַחַלּוֹן.
ג הָיְתָה הַחַלּוֹן לְמַעְלָה בַּכּוֹתָל, וּבָנָה חֲבֵרוֹ כּוֹתָל כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן מִלְּמַטָּה--אִם הָיָה מֵרֹאשׁ הַכּוֹתָל שֶׁבָּנָה עַד הַחַלּוֹן גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יָתֵר, אֵינוּ יָכוֹל לְמָנְעוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְחִיק מִכּוֹתַל הַחַלּוֹן כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא הֶאֱפִיל וְאֵינוּ מַזִּיקוֹ בִּרְאִיָּה.
ד אֲבָל אִם נִשְׁאַר מֵרֹאשׁ הַכּוֹתָל שֶׁבָּנָה עַד הַחַלּוֹן פָּחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת--כּוֹפֵהוּ לְמַעַט הַכּוֹתָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמֹד עַל רֹאשׁ הַכּוֹתָל וְיַשְׁקִיף מִן הַחַלּוֹן, אוֹ יַגְבִּיהַּ הַכּוֹתָל עַל הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת וְיִהְיֶה הַכּוֹתָל רָחוֹק מִן הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל וְלֹא יָצִיץ וְיִרְאֶה.
ה [ד] בָּנָה כּוֹתָל אֶחָד בְּצַד הַחַלּוֹן--צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִן הַחַלּוֹן טֶפַח, וּמַגְבִּיהַּ הַכּוֹתָל אַרְבַּע אַמּוֹת עַל הַחַלּוֹן, אוֹ כּוֹנֵס רֹאשׁ הַכּוֹתָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עָלָיו וְיָצִיץ.
ו [ה] בָּנָה שְׁנֵי כּוֹתָלִים מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַחַלּוֹן--צָרִיךְ לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶן רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת, וְהַחַלּוֹן בְּאֶמְצַע הָאַרְבַּע; וְלֹא יְסַכַּךְ עַל גַּבֵּיהֶן אֵלָא אִם כֵּן הִרְחִיק הַסִּכּוּךְ מִן הַכּוֹתָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו.
ז לְפִיכָּךְ מִי שֶׁבָּא לִפְתֹּחַ חַלּוֹן לַחֲצַר חֲבֵרוֹ--בֵּין חַלּוֹן גְּדוֹלָה בֵּין חַלּוֹן קְטַנָּה, בֵּין לְמַטָּה בֵּין לְמַעְלָה--בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו: שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ תַּזִּיק לִי בִּרְאִיָּה; וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא גְּבוֹהָה, תַּעֲלֶה בַּסֻּלָּם וְתִרְאֶה.
ח [ו] הֲרֵי שֶׁפָּתַח חַלּוֹן לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, וּמָחַל לוֹ בַּעַל הֶחָצֵר, אוֹ שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ, כְּגוֹן שֶׁבָּא וְסִיַּע עִמּוֹ, אוֹ שֶׁיָּדַע הַנֶּזֶק וְלֹא עִרְעַר--הֲרֵי זֶה הִחְזִיק בַּחַלּוֹן, וְאֵינוּ יָכוֹל אַחַר כָּךְ לַחְזֹר וּלְעַרְעַר עָלָיו לִסְתֹּם.
ט וְכֵיצַד דִּינָהּ שֶׁלְּחַלּוֹן זֶה שֶׁהִנִּיחוֹ לְפָתְחָהּ: אִם חַלּוֹן שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁלָּאָדָם נִכְנָס מִמֶּנָּה הִיא, אוֹ שֶׁהָיְתָה לְמַטָּה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אַף עַל פִּי שְׁאֵין רֹאשׁוֹ נִכְנָס מִמֶּנָּה--אֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ, אֵלָא אִם כֵּן הִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
י [ז] הָיְתָה חַלּוֹן קְטַנָּה שְׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁלָּאָדָם נִכְנָס מִמֶּנָּה, וְהָיְתָה לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת--בַּעַל חָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָהּ וּבִצְדָדֶיהָ: שֶׁהֲרֵי טוֹעֵן וְאוֹמֵר, לֹא הִנַּחְתִּיךָ לִפְתֹּחַ אֵלָא מִפְּנֵי שְׁהִיא קְטַנָּה וּגְבוֹהָה; אֲבָל שֶׁתַּחְזִיק עָלַי עַד שֶׁאַרְחִיק הַבִּנְיָן, לֹא הִנַּחְתִּי.
יא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁפְּתָחָהּ לְתַשְׁמִישׁ, אוֹ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהּ הָרוּחַ. אֲבָל אִם פְּתָחָהּ לְאוֹרָה--אַפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר, וּגְבוֹהָה בְּיוֹתֵר--הוֹאִיל וְלֹא עִרְעַר, הִחְזִיק, וְאֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו: שֶׁהֲרֵי מָחַל לוֹ עַל הָאוֹרָה.
יב וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חַלּוֹן מֻחְזֶקֶת, וּבָא חֲבֵרוֹ וּבָנָה כְּנֶגְדָהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ בְּלֹא הַרְחָקָה, אוֹ סְתָמָהּ, וְשָׁתַק בַּעַל הַחַלּוֹן--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר וּלְעַרְעַר לִפְתֹּחַ הַחַלּוֹן, אוֹ לְהַרְחִיק הַבִּנְיָן: שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁתַק, מָחַל--שְׁאֵין אָדָם עָשׂוּי שֶׁסּוֹתְמִין אוֹרוֹ בְּפָנָיו וְשׁוֹתֵק, אֵלָא אִם כֵּן מָחַל.
יג [ח] מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חַלּוֹנוֹת לְמַטָּה בְּכוֹתָלוֹ, וּבָא חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת בִּפְנֵיהֶן וְאָמַר לוֹ, אֲנִי אֶפְתַּח לָךְ חַלּוֹנוֹת אֲחֵרוֹת בְּכוֹתָל זֶה עַצְמוֹ לְמַעְלָה מֵאֵלּוּ--הֲרֵי זֶה מְעַכֵּב עָלָיו וְאוֹמֵר לוֹ, בְּעֵת שֶׁתִּפְתַּח הַחַלּוֹנוֹת תַּרְעִיד אֶת הַכּוֹתָל וּתְקַלְקַל אוֹתוֹ. וְאַפִלּוּ אָמַר לוֹ אֲנִי אֶסְתֹּר כָּל הַכּוֹתָל, וְאֶבְנֶה לָךְ אוֹתוֹ חָדָשׁ, וְאֶעֱשֶׂה בּוֹ חַלּוֹנוֹת לְמַעְלָה, וְאֶשְׂכֹּר לָךְ בַּיִת שֶׁתָּדוּר בּוֹ עַד שֶׁיִּבָּנֶה--יָכוֹל לְעַכַּב עָלָיו וְלוֹמַר לוֹ, אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶטְרַח מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
יד לְפִיכָּךְ אִם לֹא הָיָה שָׁם טֹרַח כְּלָל, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְפַנּוֹת--אֵינוּ יָכוֹל לְעַכַּב עָלָיו; וְכוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה חֲבֵרוֹ סוֹתֵם חַלּוֹן זֶה שֶׁלְּמַטָּה, וְעוֹשֶׂה לוֹ חַלּוֹן לְמַעְלָה: שֶׁזּוֹ מִדַּת סְדוֹם הִיא. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁזֶּה נִהְנֶה בּוֹ, וְאֵין חֲבֵרוֹ מַפְסִיד וְלֹא חָסֵר כְּלוּם--כּוֹפִין עָלָיו.
טו [ט] אֲבָל בַּעַל הַחַלּוֹן שֶׁרָצָה לְשַׁנּוֹת מְקוֹם חַלּוֹנוֹ, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה--אַפִלּוּ הָיְתָה גְּדוֹלָה, וְאָמַר אֶפְתַּח אַחֶרֶת קְטַנָּה וְאֶסְתֹּם זוֹ--בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו. וְכֵן אֵינוּ יָכוֹל לְהַרְחִיב בַּחַלּוֹן כָּל שְׁהוּא.
טז [י] שְׁנֵי אַחִין שֶׁחָלְקוּ חָצֵר מִדַּעְתָּן, וְשָׁמוּ הַבִּנְיָן וְהָעֵצִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עַל שׁוּמַת הָאַוֵּיר, וְהִגִּיעַ לְאֶחָד מֵהֶן בְּחֶלְקוֹ תַּרְבֵּץ הֶחָצֵר, וְלַשֵּׁנִי הָאַכְסַדְרָה--אִם רָצָה בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת כּוֹתָל בְּסוֹף חֶלְקוֹ, בּוֹנֶה בִּפְנֵי הָאַכְסַדְרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּאֲפִיל עָלָיו, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמוּ הָאַוֵּיר.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שכנים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד