משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שכנים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א כּוֹתַל חָצֵר הַמַּבְדִּיל בֵּין שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁנָּפַל--יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לִבְנוֹתוֹ עַד גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה; אֲבָל יָתֵר עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ.
ב רָצָה הָאֶחָד וְהִגְבִּיהַּ הַכּוֹתָל יָתֵר עַל אַרְבַּע אַמּוֹת--אִם בָּא חֲבֵרוֹ וּבָנָה כּוֹתָל אַחֵר גָּבוֹהַּ כְּנֶגֶד הַכּוֹתָל שֶׁבֵּינֵיהֶן, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בַּגֹּבַהּ שֶׁכְּנֶגֶד כּוֹתָלוֹ.
ג כֵּיצַד: בָּנָה הָאֶחָד כּוֹתָל שֶׁבֵּינֵיהֶן, וְהִגְבִּיהוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וּבָא חֲבֵרוֹ וּבָנָה כּוֹתָל אֶחָד כְּנֶגְדוֹ אוֹ בְּצִדּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּיִת, וְהִגְבִּיהַּ הַכּוֹתָל הָאַחֵר שֵׁשׁ אַמּוֹת--מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בִּשְׁתֵי הָאַמּוֹת שֶׁהוֹסִיף עַל הָאַרְבַּע: שֶׁהֲרֵי נִרְאֶה מִמַּעֲשָׂיו שְׁהוּא רוֹצֶה בָּהֶן.
ד וְכֵן אִם חָקַק בְּרֹאשׁ הַכּוֹתָל שֶׁבֵּינֵיהֶן מָקוֹם לְהַנִּיחַ בּוֹ הַקּוֹרוֹת, אוֹ שֶׁבָּנָה עָלָיו קוֹרָה גְּדוֹלָה שֶׁהַקּוֹרוֹת נִשְׁעָנִין עָלֶיהָ--מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בְּשֵׁשׁ הָאַמּוֹת כֻּלָּן שֶׁהוֹסִיף חֲבֵרוֹ עַל הָאַרְבַּע, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּנָה כְּנֶגֶד כָּל הַכּוֹתָל: שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שְׁהוּא רוֹצֶה בְּכָל הַגֹּבַהּ הַזֶּה.
ה [ב] אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁבָּנָה הַכּוֹתָל הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין חֲבֵרוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, וְתָבַע חֲבֵרוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בַּהוֹצָאָה, וְאָמַר נָתַתִּי חֶלְקִי--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן, וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁנָּתַן וְנִפְטָר: עַד שֶׁיָּבִיא הַתּוֹבֵעַ רְאָיָה שֶׁלֹּא נָתַן.
ו אֲבָל אִם בָּא לִתְבֹּעַ אוֹתוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בְּהוֹצָאַת שְׁאָר הַגֹּבַהּ שֶׁהוֹסִיף עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁסָּמַךְ לוֹ אוֹ כְּנֶגְדוֹ, וְאָמַר נָתַתִּי--אֵינוּ נֶאֱמָן, אֵלָא חֲבֵרוֹ נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ, וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ, כְּדִין כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין: עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ.
ז [ג] מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חֻרְבָה בֵּין חֻרְבוֹת חֲבֵרוֹ, וְעָמַד חֲבֵרוֹ וְגָדַר רוּחַ רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, עַד שֶׁנִּמְצֵאת חֻרְבָה זוֹ מֻקֶּפֶת גָּדֵר מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ--אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן מִן הַהוֹצָאָה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹעִיל לוֹ וַהֲרֵי חֻרְבָתוֹ פְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כְּשֶׁהָיְתָה.
ח לְפִיכָּךְ אִם גָּדַר לוֹ רוּחַ רְבִיעִית, עַד שֶׁנִּמְצֵאת חֻרְבָתוֹ מֻקֶּפֶת גָּדֵר--מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל, וְנוֹתֵן חֲצִי הַהוֹצָאָה שֶׁהוֹצִיא זֶה בְּאַרְבַּע הָרוּחוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת: וּבִלְבָד, שֶׁיִּהְיֶה מְקוֹם הַכּוֹתָל שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם. [ד] אֲבָל אִם הָיָה הַכּוֹתָל שֶׁלְּזֶה שֶׁבָּנָה, וּבְחֶלְקוֹ בָּנָה--יֵרָאֶה לִי שְׁאֵין מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֵלָא דָּבָר מוּעָט כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִין, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמַּשׁ בַּכּוֹתָלִים.
ט וְכֵן אִם הַנִּקָּף עַצְמוֹ, הוּא שֶׁגָּדַר רוּחַ רְבִיעִית--הֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ; וְנוֹתֵן חֲצִי הַהוֹצָאָה שֶׁלְּשָׁלוֹשׁ רוּחוֹת, אִם הָיוּ הַכּוֹתָלִים שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
י [ה] שְׁנֵי בָּתִּים זֶה בְּצַד זֶה, וְהָיוּ גַּגֵּיהֶן עֲשׂוּיִין לְדִירָה, אַפִלּוּ הָיוּ בִּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים--זֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַּגּוֹ שְׁהוּא דָּר בּוֹ, וְזֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַּגּוֹ שְׁהוּא דָּר בּוֹ: זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה וּמַעֲדִיף, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים רוֹאִין אוֹתָן, יָכוֹל כָּל אֶחָד מֵהֶן לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, אֵלּוּ אֵין רוֹאִין אוֹתִי אֵלָא בַּיּוֹם בְּעֵת שֶׁאֶעֱמֹד עַל גַּגִּי, וְאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי תָּמִיד.
יא [ו] גָּג הַסָּמוּךְ לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, עוֹשֶׂה לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אֲבָל בֵּין גָּג לְגָג מִשְּׁאָר הַגַּגִּין, אֵינוּ זָקוּק לְאַרְבַּע אַמּוֹת, שְׁאֵין בְּנֵי אָדָם דָּרִין בַּגַּגּוֹת, לְפִיכָּךְ אֵין בַּגַּגּוֹת הֶזֵּק רְאִיָּה; אֲבָל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֵּין שְׁנֵי הַגַּגִּין גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְפֹּס אוֹתוֹ כְּגַנָּב אִם נִכְנָס לִרְשׁוּתוֹ.
יב [ז] שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, לֹא יֹאמַר הָעֶלְיוֹן הֲרֵינִי בּוֹנֶה מִכְּנֶגְדִּי וְעוֹלֶה; אֵלָא בּוֹנִים שְׁנֵיהֶם מִלְּמַטָּה וְעוֹלֶה, וּבוֹנֶה הָעֶלְיוֹן לְבַדּוֹ מִכְּנֶגְדּוֹ וּלְמַעְלָה. וְאִם הָיְתָה חֲצֵרוֹ לְמַעְלָה מִגַּגּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, אֵין הָעֶלְיוֹן זָקוּק לַתַּחְתּוֹן כְּלָל.
יג [ח] מִי שֶׁהָיָה כּוֹתָלוֹ סָמוּךְ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ, וְנָפַל--כּוֹפִין אוֹתוֹ לְפַנּוֹת אֲבָנָיו. אָמַר לוֹ הִגִּיעוּךָ, וַהֲרֵי הֶן שֶׁלָּךְ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאִם רָצָה בָּהֶן בַּעַל הַגִּנָּה, וְאָמַר לוֹ הִין--אִם פִּנָּה אוֹתָם--קָנָה, וְאֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ; וְאַפִלּוּ אָמַר לוֹ הֵא לָךְ יְצִיאוֹתֶיךָ, וְאֶטֹּל אֲבָנַי--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲבָל אִם לֹא פִנָּה--לֹא קָנָה, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אֵלָא לִדְחוֹתוֹ.
יד [ט] חָמֵשׁ גִּנּוֹת הַמְּסַפְּקוֹת מַיִם מִמַּעְיָן אֶחָד, וְנִתְקַלְקַל הַמַּעְיָן--כֻּלָּן מְתַקְּנוֹת עִם הָעֶלְיוֹנָה. נִמְצֵאת הַתַּחְתּוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כֻּלָּן, וּמְתַקֶּנֶת לְעַצְמָהּ; וְהָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מְתַקֶּנֶת עִם הַשְּׁנִיָּה, וְלֹא מִשְּׁנִיָּה וּלְמַטָּה.
טו וְכֵן חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁשּׁוֹפְכוֹת מַיִם לְבִיב אֶחָד, וְנִתְקַלְקַל הַבִּיב--כֻּלָּן מְתַקְּנוֹת עִם הַתַּחְתּוֹנָה. נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כֻּלָּן, וּמְתַקֶּנֶת לְעַצְמָהּ; וְהַתַּחְתּוֹנָה אֵינָהּ מְתַקֶּנֶת עִם הַשְּׁנִיָּה לָהּ, וְלֹא מִשְּׁנִיָּה וּלְמַעְלָה.
טז [י] בְּנֵי הַנָּהָר מַשְׁקִין עַל הַסֵּדֶר: רָצָה אֶחָד מֵהֶן לִסְכֹּר כְּדֵי שֶׁיַּחְזִיר לוֹ הַמַּיִם וְיַשְׁקֶה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִפְתַּח, וְאַחֵר רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת תְּחִלָּה--כָּל הַמִּתְגַּבֵּר זָכָה. וּבוֹר הַקָּרוֹב לָאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי דַּרְכֵּי שָׁלוֹם.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שכנים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד