משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שכנים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א אֶחָד הַקּוֹנֶה מֵחֲבֵרוֹ חֲצִי שָׂדֵהוּ, אוֹ שְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ מֵאֶחָד שָׂדֶה, אוֹ שָׁיָּרְשׁוּ, אוֹ שֶׁנִּתְּנָה לָהֶן בְּמַתָּנָה, אוֹ שֶׁהִחְזִיקוּ בָּהּ מִן הַהֶפְקֵר אוֹ נִכְסֵי גֵּר: כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--כָּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם שֻׁתָּפוּת בַּקַּרְקָע, וּבִקַּשׁ אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין לַחְלֹק וְלִטֹּל חֶלְקוֹ לְבַדּוֹ--אִם יֵשׁ בְּאוֹתָהּ קַרְקָע דִּין חֲלֻקָּה, כּוֹפֶה אֶת שְׁאָר הַשֻּׁתָּפִין וְחוֹלְקִין עִמּוֹ; וְאִם אֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחְלֹק. וְכֵן הַדִּין בַּמִּטַּלְטְלִין.
ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאֵין אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ בִּמְקוֹם שְׁהֶן שֻׁתָּפִין בּוֹ, אֵלָא יַד כֻּלָּן מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּכָל הַמָּקוֹם; אֲבָל אִם הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר חֶלְקוֹ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, כּוֹפֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ לְהַבְדִּיל בֵּין חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ.
ג [ב] אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ בִּמְקוֹם שְׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלֻקָּה, אוֹ בְּדָבָר שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיֵּחָלֵק כְּגוֹן שִׁפְחָה אוֹ כְּלִי, מְכֹר לִי חֶלְקָךְ בְּכָּךְ וְכָּךְ, אוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי חֶלְקִי בַּשַּׁעַר הַזֶּה--הַדִּין עִמּוֹ, וְכוֹפִין אֶת הַנִּתְבָּע לִמְכֹּר לַחֲבֵרוֹ אוֹ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ.
ד אֲבָל אִם אֵין הַתּוֹבֵעַ רוֹצֶה לִקְנוֹת, אוֹ לֹא יִמָּצֵא בְּמַה יִקְנֶה--אֵינוּ יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ, אַפִלּוּ בַּשַּׁעַר הַזּוֹל: שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶקְנֶה, אֵלָא שֶׁאֶמְכֹּר.
ה לְפִיכָּךְ שְׁנֵי אַחִין, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, שֶׁהִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם מֶרְחֵץ אוֹ בֵּית הַבַּד--אִם עֲשָׂאָן הָאָב לְשָׂכָר, הַשָּׂכָר לָאֶמְצָע כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצוּ לַעֲמֹד בְּשֻׁתָּפוּת; עֲשָׂאָן הָאָב לְעַצְמוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לָכֹף אָחִיו לִשְׂכֹּר אוֹתָם, אֵלָא מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁהִשְׁתַּמַּשׁ אֲבִיהֶם. וַהֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי קַח לָךְ זֵיתִים, וּבוֹא וַעֲשֵׂה אוֹתָם בְּבֵית הַבַּד, קְנֵה לָךְ עֲבָדִים, וְיָבוֹאוּ וְיִרְחֲצוּ בַּמֶּרְחֵץ. וְאֵין הֶעָנִי כּוֹפֶה אֶת הֶעָשִׁיר לִקְנוֹת חֶלְקוֹ; אֵלָא אִם כֵּן אָמַר לוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי אוֹ מְכֹר לִי, וַהֲרֵינִי לוֹוֶה וְקוֹנֶה, אוֹ מוֹכֵר לַאֲחֵרִים וְקוֹנֶה--הַדִּין עִמּוֹ.
ו אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶן אֵינִי קוֹנֶה, אֵלָא הֲרֵינִי מוֹכֵר חֶלְקִי--מוֹכְרִין אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים. אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶם אֵינִי מוֹכֵר, אֵלָא כָּל אֶחָד מֵהֶן רוֹצֶה שֶׁיִּקְנֶה חֵלֶק חֲבֵרוֹ, אוֹ שְׁאֵין אֶחָד מֵהֶן רוֹצֶה לֹא לִקְנוֹת חֵלֶק חֲבֵרוֹ וְלֹא לִמְכֹּר חֶלְקוֹ אֵלָא יִשָּׁאֲרוּ שֻׁתָּפִין בַּגּוּף--הֵיאַךְ הֶן עוֹשִׂין: אִם הָיָה הַמָּקוֹם עָשׂוּי לְשָׂכָר--שׂוֹכְרִין אוֹתוֹ, וְחוֹלְקִין שְׂכָרוֹ. וְאִם אֵינוּ עָשׂוּי לְשָׂכָר--אִם חָצֵר הִיא, שׁוֹכְנִין בָּהּ שָׁנָה שָׁנָה, שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּשְׁכְּנוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, מִפְּנֵי הֶזֵּק רְאִיָּה שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה; וְאֵין אָדָם עָשׂוּי לִטְרֹחַ כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם לְפַנּוֹת מֵחָצֵר לְחָצֵר, אֵלָא מִשָּׁנָה לְשָׁנָה.
ז וְאִם מֶרְחֵץ הִיא, נִכְנָסִין לָהּ שְׁנֵיהֶם תָּמִיד בְּכָל יוֹם. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ תָּמִיד, וְאֵינוּ עָשׂוּי לְשָׂכָר, כְּגוֹן מֶרְחֵץ אוֹ שִׁפְחָה אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה--אֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ אַתָּה יוֹם וַאֲנִי יוֹם, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ בְּכָל יוֹם אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמַּשׁ בְּזֶה.
ח [ג] אֶחָד הַשּׂוֹכֵר מֵחֲבֵרוֹ מִקְצַת חָצֵר, אוֹ שָׂדֶה שְׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, אוֹ שְׁנַיִם שֶׁשָּׂכְרוּ מָקוֹם אֶחָד בְּשֻׁתָּפוּת--כָּל אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ וְלוֹמַר לוֹ, אוֹ שְׂכֹר מִמֶּנִּי חֶלְקִי אוֹ הַשְׂכֵּר לִי חֶלְקָךְ; וְאִם יֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, חוֹלְקִין.
ט [ד] אֵיזֶה הוּא דִּין חֲלֻקָּה, כָּל שֶׁאִלּוּ יֵחָלֵק לְפִי הַשֻּׁתָּפִין יַגִּיעַ לַפָּחוּת שֶׁבָּהֶם חֵלֶק שֶׁשֵּׁם הַכֹּל קָרוּי עָלָיו; אֲבָל אִם אֵין שֵׁם הַכֹּל נִקְרָא עַל הַחֵלֶק, אֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה.
י כֵּיצַד: כָּל חָצֵר שְׁאֵין בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אֵינָהּ קְרוּיָה חָצֵר; וְכָל שָׂדֶה שְׁאֵין בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת תִּשְׁעַת קַבִּין, אֵינָהּ קְרוּיָה שָׂדֶה; וְכָל גִּנָּה שְׁאֵין בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת חֲצִי קַב, אֵינָהּ קְרוּיָה גִּנָּה; וְכָל פַּרְדֵּס שְׁאֵין בּוֹ כְּדֵי זְרִיעַת שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, אֵינוּ קָרוּי פַּרְדֵּס.
יא לְפִיכָּךְ אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין; וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בֵּית תִּשְׁעַת קַבִּין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד; וְלֹא אֶת הַגִּנָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בֵּית חֲצִי קַב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד; וְלֹא אֶת הַפַּרְדֵּס, עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ בֵּית שְׁלֹשֶׁת קַבִּין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֶא בָּהּ. אֲבָל בְּבָבֶל וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, אֵין חוֹלְקִין אֶת הַשָּׂדֶה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי חֲרִישַׁת יוֹם לְזֶה וַחֲרִישַׁת יוֹם לְזֶה; וְלֹא אֶת הַפַּרְדֵּס, עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ שִׁשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים אִילָנוֹת לְזֶה וְשִׁשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים אִילָנוֹת לְזֶה כְּדֵי עֲבוֹדַת אָדָם אֶחָד בְּיוֹם אֶחָד; וְשָׂדֶה שֶׁמַּשְׁקִין אוֹתָהּ בִּדְלִי, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי שֶׁיְּמַלֵּא הַפּוֹעֵל יוֹם אֶחָד לְזֶה וְיוֹם אֶחָד לְזֶה.
יג [ה] אֵין חוֹלְקִין אֶת הַטְּרַקְלִין, וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד, וְלֹא אֶת הַמֶּרְחֵץ, וְלֹא אֶת הַטְּלִית, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל חֵלֶק מֵהֶן כְּדֵי לְזֶה וּכְדֵי לְזֶה. אִם מֶרְחֵץ חָלְקוּ, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל חֵלֶק כְּדֵי מֶרְחֵץ; וְאִם שׁוֹבָךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל חֵלֶק שׁוֹבָךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְכֵן בַּטְּלִית וּבִשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים.
יד אֵין בָּהֶן כְּדֵי לְזֶה וּכְדֵי לְזֶה, מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּדָמִים, וְיֵשׁ לוֹ לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, אוֹ מְכֹר לִי אוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי. אָמַר אֶחָד מֵהֶן חֲלֹק זֶה אַף עַל פִּי שְׁאֵין הַחֲלָקִין שׁוֹוִים, וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת הַפָּחוּת, וְטֹל אַתָּה אֶת הַיָּתֵר--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵין רְצוֹנִי לִקַּח מַתָּנָה, אֵלָא הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה בְּשׁוֹוֶה, הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ בְּדָמִים.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות שכנים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד