משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
א הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, וּמֵת הַנִּגְזָל--יַחְזִיר הַגְּזֵלָה לַיּוֹרְשִׁים; וְאִם אָבְדָה אוֹ נִשְׁתַּנָּת, נוֹתֵן לָהֶם דָּמֶיהָ. וְאִם נִשְׁבַּע לוֹ, וְאַחַר כָּךְ מֵת--נוֹתֵן הַקֶּרֶן וְהַחֹמֶשׁ לַיּוֹרְשִׁין.
ב הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת הָאָב--אִם אֵין הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת אוֹ נִשְׁתַּנָּת, עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן עִם אֶחָיו עַל הַקֶּרֶן וְעַל הַחֹמֶשׁ; וְאִם הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת, חַיָּב לְהוֹצִיא הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. לְפִיכָּךְ נוֹתֵן אֶת הַגְּזֵלָה וְאֶת הַחֹמֶשׁ לְאֶחָיו, וְעוֹשֶׂה עִמָּהֶן חֶשְׁבּוֹן.
ג אִם אֵין לוֹ אַחִין, שֶׁנִּמְצָא זֶה הַגַּזְלָן לְבַדּוֹ הוּא הַיּוֹרֵשׁ--מוֹצִיא הַגְּזֵלָה מִתַּחַת יָדוֹ לְבָנָיו; וְאִם אֵין בָּנִים לְזֶה הַבֵּן הַגַּזְלָן--נוֹתְנָהּ לְבַעַל חוֹבוֹ, אוֹ בְּהַלְוָאָתוֹ, אוֹ לִצְדָקָה. הוֹאִיל וְיָצַאת הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ מִתַּחַת יָדוֹ--נִפְטַר, אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנָהּ מַתָּנָה אוֹ פְּרָעָהּ בְּחוֹבוֹ: וְהוּא, שֶׁיּוֹדִיעֵם וְיֹאמַר זֶה גֶּזֶל אַבָּא.
ד וְכֵן הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְחָזַר וְהוֹדָה לוֹ, וְזָקַף עָלָיו הַכֹּל מַלְוָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת הַגֵּר--אַף עַל פִּי שֶׁזָּכָה בַּגְּזֵלָה, חַיָּב לְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. [ה] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהוֹדָה בִּנְתַּיִם. אֲבָל אִם גָּזַל אֶת הַגֵּר שְׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת הַגֵּר--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלַּם הַקֶּרֶן וְהַחֹמֶשׁ לַכּוֹהֲנִים שֶׁלְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר, וּמֵבִיא אֲשָׁמוֹ; וְאַחַר כָּךְ יִתְכַּפַּר לוֹ.
ה [ו] מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְאִם-אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל" (במדבר ה,ח)--בְּגֵר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים, הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאָשָׁם זֶה הָאָמוּר כָּאן, הוּא הַגָּזֵל אוֹ דְּמֵי הַגְּזֵלָה.
ו לְפִיכָּךְ הַמַּחְזִיר גֶּזֶל הַגֵּר בַּלַּיְלָה, לֹא יָצָא, שֶׁהֲרֵי אָשָׁם קְרָאוֹ הַכָּתוּב, וְאֵין מַקְרִיבִין בַּלַּיְלָה. וְאֵין הַכּוֹהֲנִים חוֹלְקִין גֶּזֶל הַגֵּר כְּנֶגֶד גֶּזֶל הַגֵּר, כְּדֶרֶךְ שְׁאֵין חוֹלְקִין בְּשַׂר אָשָׁם זֶה כְּנֶגֶד בְּשַׂר אָשָׁם אַחֵר.
ז כָּל גֶּזֶל הַגֵּר שְׁאֵין בּוֹ שׁוֹוֶה פְּרוּטָה לְכָל כּוֹהֵן וְכוֹהֵן מֵאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, לֹא יָצָא הַמַּחְזִירוֹ יְדֵי הֲשָׁבָה--שֶׁנֶּאֱמָר "הַמּוּשָׁב לַה', לַכֹּהֵן" (במדבר ה,ח), עַד שֶׁתִּהְיֶה הֲשָׁבָה לְכָל כּוֹהֵן.
ח וְלָמָּה נֶאֱמָר בְּגֶזֶל הַגֵּר "אִישׁ" (במדבר ה,ח)--שֶׁהָאִישׁ אַתָּה צָרִיךְ לַחְקֹר וּלְחַזַּר עָלָיו, אִם יֵשׁ לוֹ יוֹרְשִׁים אוֹ אִם אֵין לוֹ; אֲבָל אִם הָיָה הַגֵּר קָטָן--אֵי אַתָּה צָרִיךְ לְחַזַּר עָלָיו, אֵלָא חֶזְקָתוֹ שְׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים.
ט [ח] הַכּוֹהֲנִים בְּגֶזֶל הַגֵּר, כִּמְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת הֶן. לְפִיכָּךְ הַגּוֹזֵל חָמֵץ מִן הַגֵּר שְׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים, וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח--חַיָּב לִתֵּן לַכּוֹהֲנִים אֶת דָּמָיו, כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה: שְׁאִם יִתְּנֶנּוּ לָהֶן עַכְשָׁו, אֵינָהּ מַתָּנָה--שֶׁהֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה. וְאִלּוּ הָיָה הַגֵּר קַיָּם, הָיָה אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
י [ט] כּוֹהֵן שֶׁגָּזַל גֵּר שְׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת הַגֵּר--לֹא זָכָה זֶה בַּגְּזֵלָה שֶׁתַּחַת יָדוֹ, אֵלָא יוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ לְכָל אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים בְּנֵי הַמִּשְׁמָרָה.
יא [י] הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת הַגֵּר, וְהִפְרִישׁ אֲשָׁמוֹ וּגְזֵלָתוֹ לְהַעֲלוֹתָן לַכּוֹהֲנִים, וּמֵת הַגַּזְלָן קֹדֶם כַּפָּרָה--הֲרֵי בְּנֵי הַגַּזְלָן יוֹרְשִׁים אֶת כֶּסֶף הַגְּזֵלָה אוֹ הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ; וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ.
יב [יא] נָתַן הַגַּזְלָן אֶת הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת קֹדֶם כַּפָּרָה--אֵין יוֹרְשֵׁי הַגַּזְלָן יְכוּלִין לְהוֹצִיא מִיַּד הַכּוֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ אֲשֶׁר-יִתֵּן לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה" (במדבר ה,י); וְאַפִלּוּ הָיָה הַגַּזְלָן קָטָן, שְׁאֵין מַתָּנָתוֹ מַתָּנָה--אֵין יוֹרְשָׁיו מוֹצִיאִין מִיַּד הַכּוֹהֲנִים.
יג [יב] נָתַן אֶת הַכֶּסֶף לְאַחַת מִן הַמִּשְׁמָרוֹת, וְאֶת הָאָשָׁם לְמִשְׁמָרָה זוֹ שְׁהִיא שַׁבָּתָהּ--יַחְזֹר הַכֶּסֶף אֵצֶל הָאָשָׁם, לְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָרָה הַקְּבוּעָה: שֶׁהַמִּשְׁמָרָה שֶׁלָּקְחָה כֶּסֶף בְּלֹא שַׁבָּתָהּ לֹא זָכָת, וּמוֹצִיאִין מִיָּדָהּ.
יד [יג] אֵין מַקְרִיבִין אֶת הָאָשָׁם עַד שֶׁיַּחְזִיר הַגַּזְלָן הַקֶּרֶן לַבְּעָלִים, אוֹ לַכּוֹהֲנִים אִם הָיָה גֶּזֶל גֵּר שְׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים. נָתַן אֶת הַקֶּרֶן, וְהִקְרִיב אֲשָׁמוֹ--נִתְכַּפַּר לוֹ, וְאֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב הַכַּפָּרָה; וְחַיָּב לִתֵּן אֶת הַחֹמֶשׁ אַחַר כַּפָּרָה.
טו [יד] הָעֲבָדִים וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַקַּרְקָעוֹת, אֵין בָּהֶן תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן" (ויקרא ה,כא), כָּל הָאָמוּר בְּעִנְיַן מִטַּלְטְלִין הוּא וְגוּפָן מָמוֹן--יָצְאוּ קַרְקָעוֹת וַעֲבָדִים שֶׁהֻקְּשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת, וְיָצְאוּ שְׁטָרוֹת שְׁאֵין גּוּפָן מָמוֹן. וְכֵן אִם הָיוּ גֶּזֶל גֵּר שְׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין, אֵינָן חוֹזְרִים לַכּוֹהֲנִים.
טז וְכֵן הַקַּרְקָע אֵינָהּ נִקְנֵית לַגַּזְלָן לְעוֹלָם, אֵלָא בִּרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ קַיֶּמֶת; וְאַפִלּוּ נִמְכְּרָה לְאֶלֶף זֶה אַחַר זֶה, וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים--הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לַנִּגְזָל בְּלֹא דָּמִים. וְכָל מִי שֶׁיָּצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ חוֹזֵר עַל זֶה שֶׁמְּכָרָהּ לוֹ, וְחוֹזֵר הַמּוֹכֵר הַשֵּׁנִי עַל הַמּוֹכֵר הָרִאשׁוֹן, עַד שֶׁיַּחְזֹר הַלּוֹקֵחַ מִן הַגַּזְלָן עַל הַגַּזְלָן, וְיִטֹּל מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח