משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

הִלְכּוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה פֵּרֶק ז

א  כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיַּב מָמוֹן לַחֲבֵרוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַחְזִיר לוֹ הַקֶּרֶן שֶׁכָּפַר בּוֹ, וְהוֹסָפַת חֹמֶשׁ; וְחַיָּב בְּקָרְבָּן, וְהוּא הַנִּקְרָא אֲשַׁם גְּזֵלוֹת.

ב  אֶחָד הַגּוֹזֵל, אוֹ הָעוֹשֵׁק, אוֹ הַגּוֹנֵב, אוֹ שֶׁהִלְוָהוּ, אוֹ שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ, אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחַשׁ בָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶן שֻׁתָּפוּת וְנִשְׁאַר לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן, אוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ מְלָאכָה וְלֹא נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ.  כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר:  כָּל שֶׁאִלּוּ הוֹדָה חַיָּב לְשַׁלַּם בַּדִּין, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע--מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן . . ." (ויקרא ה,כא).

ג  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם מֵחֲמַת עַצְמוֹ; אֲבָל אִם הָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם מֵחֲמַת אָבִיו, אֵינוּ מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ.  כֵּיצַד:  כְּגוֹן שֶׁגָּזַל אָבִיו אוֹ גָּנַב אוֹ שֶׁהָיָה חַיָּב לַאֲחֵרִים, וְהַבֵּן יוֹדֵעַ, וְכָפַר הַבֵּן וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ הוֹדָה--מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבָד:  שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר גָּזָל" (ויקרא ה,כג)--עַל גָּזֵלוֹ הוּא מוֹסִיף חֹמֶשׁ, וְאֵינוּ מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו.

ד  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאֵין הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת; אֲבָל אִם גָּזַל אָבִיו וּמֵת, וַהֲרֵי הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת, וְכָפַר הַיּוֹרֵשׁ וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ הוֹדָה--מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ.

ה  גָּזַל הָאָב וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת--הֲרֵי הַיּוֹרֵשׁ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ; [ו] גָּזַל וְנִשְׁבַּע וּמֵת, וְהוֹדָה הַיּוֹרֵשׁ--מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבָד.  וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַיּוֹרֵשׁ פָּטוּר מִן הָאָשָׁם.

ו  [ז] הַנִּשְׁבָּע לַגּוֹי--מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, וְאֵינוּ חַיָּב בַּחֹמֶשׁ:  שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא ה,כא).  וְכֵן הַגּוֹזֵל פָּחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע--אֵינוּ חַיָּב בַּחֹמֶשׁ, שְׁאֵין פָּחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה מָמוֹן.

ז  כַּמָּה הוּא הַחֹמֶשׁ, אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּקֶּרֶן:  שְׁאִם גָּזַל שׁוֹוֶה אַרְבָּעָה וְנִשְׁבַּע, מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה; וְאִם הָיְתָה הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת, מַחְזִיר אוֹתָהּ וְנוֹתֵן דְּמֵי רְבִיעַ שֶׁלָּהּ.

ח  אֵין הַנִּשְׁבָּע עַל כְּפִירַת מָמוֹן מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ, עַד שֶׁיּוֹדֶה מֵעַצְמוֹ; אֲבָל אִם בָּאוּ עֵדִים, וְהוּא עוֹמֵד בִּכְפִירָתוֹ--מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבָד עַל פִּי עֵדִים, וְאֵינוּ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ:  שֶׁהַחֹמֶשׁ עִם הַקָּרְבָּן לְכַפָּרָה הֶם בָּאִים, וְאֵינוּ מֵבִיא אוֹתָן אֵלָא עַל פִּי עַצְמוֹ.

ט  הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר בּוֹ, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁבַּע, אִם חָזַר וְהוֹדָה, אֵינוּ חַיָּב לִרְדֹּף אַחַר הַבְּעָלִים עַד שֶׁיַּחְזִיר לָהֶם מָמוֹן שֶׁבְּיָדוֹ:  אֵלָא יְהִי בְּיַד הַגַּזְלָן, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַבְּעָלִים וְיִטְּלוּ שֶׁלָּהֶן.

י  אֲבָל אִם נִשְׁבַּע עַל שׁוֹוֶה פְּרוּטָה וָמַעְלָה--חַיָּב לִרְדֹּף אַחַר הַבְּעָלִים עַד שֶׁיַּחְזִיר לָהֶם, אַפִלּוּ הֶם בְּאִיֵּי הַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע, וְאֵינָן בָּאִין עוֹד לְתָבְעוֹ.

יא  [י] אַפִלּוּ הִחְזִיר הַגְּזֵלָה כֻּלָּהּ חוּץ מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה, חַיָּב לְהוֹלִיכָהּ אַחַר הַנִּגְזָל; וְלֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ שֶׁלַּנִּגְזָל, וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ, אֵלָא אִם כֵּן עָשָׂה הַנִּגְזָל הַשָּׁלִיחַ בְּעֵדִים.  וְאִם הֵבִיא אֶת הַגְּזֵלָה וְאֶת הַחֹמֶשׁ לְבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ--הֲרֵי זֶה מֵבִיא אֲשָׁמוֹ, וּמִתְכַּפֵּר לוֹ; וּבֵית דִּין מִטַּפְּלִין בָּהּ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְבַעְלָהּ.  וְכֵן נוֹתֵן הוּא לִשְׁלוּחַ בֵּית דִּין.  וְכָל הַנּוֹתֵן הַגָּזֵל וְכַיּוֹצֶא בּוֹ לְבֵית דִּין, יָצָא.

יב  [יא] נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִפָּחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן--אֵינוּ צָרִיךְ לְהוֹלִיךְ אַחֲרָיו, אֵלָא יָבוֹא הַנִּגְזָל וְיִטֹּל אֶת הַשְּׁאָר.  וְאַף עַל פִּי שֶׁהַגְּזֵלָה עַצְמָהּ קַיֶּמֶת, אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא תִּתְיַקַּר וְנִמְצָא הַנִּשְׁאָר שׁוֹוֶה פְּרוּטָה.

יג  אֲבָל אִם נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן--חַיָּב לְהוֹלִיכוֹ אַחֲרָיו, אוֹ יִתֵּן לְבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יד  [יב] הַמַּחְזִיר אֶת הַקֶּרֶן לַבְּעָלִים, וְכָפַר פַּעַם שְׁנִיָּה בַּחֹמֶשׁ וְנִשְׁבַּע עָלָיו--נַעֲשָׂה הַחֹמֶשׁ כַּקֶּרֶן לְכָל דָּבָר, וּמְשַׁלֵּם עָלָיו חֹמֶשׁ אַחֵר:  שֶׁנֶּאֱמָר "וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו" (ויקרא ה,כד)--מְלַמֵּד שְׁהוּא מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל חֹמֶשׁ, עַד שֶׁיִּתְמַעַט הַחֹמֶשׁ שֶׁיִּכְפֹּר בּוֹ וְיִשָּׁבַע עָלָיו מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה.

טו  [יג] מִי שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ פִּקָּדוֹן, וְטָעַן שֶׁאָבַד וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְהוֹדָה שְׁהוּא אֶצְלוֹ, וְחָזַר וְטָעַן שֶׁאָבַד וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְהוֹדָה שְׁהוּא אֶצְלוֹ--מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ לְכָל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה עִם הַקֶּרֶן הָאֶחָד:  שֶׁנֶּאֱמָר "וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו" (ויקרא ה,כד), מְלַמֵּד שְׁהוּא מְשַׁלֵּם כַּמָּה חֻמְשִׁין עַל קֶרֶן אֶחָד.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח