משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות כלים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
א כלי עץ וכלי עור וכלי עצם שנשברו, טהרו מטומאתן. חזר ועשה כלי משבריהן, או שקיבץ את שבריהן ועשה מהן כלים אחרים--הרי אלו כשאר הכלים הטהורים שלא נטמאו מקודם, שהן מקבלין טומאה מכאן ולהבא.
ב וכן כלי מתכות שנשברו אחר שנטמאו, טהרו. התיכן, וחזר ועשה מהן כלים אחרים--חזרו לטומאתן הישנה; ואין לכלי מתכות טהרה גמורה, עד שיטבילם במקוה כשהן שלמים או יישארו שבורים. [ב] וחזרת כלי מתכות לטומאתן הישנה, מדברי סופרים.
ג ומפני מה גזרו על כלי מתכות שיחזרו לטומאה הישנה: גזירה שמא ייטמא לו כלי, ויתיכו ויעשה ממנו כלי אחר בו ביום: ואם תאמר שהוא טהור כדין תורה, יבוא ויאמר השבירה מטהרת והטבילה מטהרת; כשם שאם נשבר והתיכו ועשה ממנו כלי כשהיה, הרי הוא טהור בו ביום--כך אם הטבילו, אף על פי שהוא כשהיה הרי הוא טהור בו ביום. ויבואו לומר שאין הכלים צריכין הערב שמש; מפני חשש זה, גזרו עליהם טומאה.
ד [ג] אחד כלי שנטמא במת, או בשאר הטומאות--אם התיכו--חזר לטומאתו הישנה, עד שיטבול. נטמא במת, והזה עליו בשלישי, ואחר כך התיכו ועשהו כלי אחר, והזה עליו בשביעי, והטבילו--הרי זה טמא, ואין הזיה שקודם היתך מצטרפת להזיה שאחר היתך; ואין לו טהרה, עד שיזה עליו שלישי ושביעי ויטביל כשהוא כלי קודם שבירה, או יזה עליו שלישי ושביעי ויטביל אחר שיתיכו.
ה [ד] ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור--אם רוב מן הטמא, טמא; ואם רוב מן הטהור, טהור; מחצה למחצה, טמא. וכן טיט שבללו בגללים, וצרף הכול בכבשן, ועשהו כלי--אם רוב מן הטיט--הרי זה מקבל טומאה, מפני שהוא כלי חרס; ואם רוב מן הגללים, אינו מקבל טומאה.
ו [ה] כלי מתכות הטהורין שאנכן באנך טמא, טמאין; אבל העושה כלים מן האנך הטמא, הרי הן טהורין. [ו] קורדום שעשהו מן הברזל הטהור, ועשה עושפו מן הטמא--הרי זה טמא; עשה עושפו מן הטהור, והקורדום מן הטמא--הרי זה טהור: שהכול הולך אחר העושה מלאכה. [ז] קורדום טהור שחסמו בברזל טמא, טהור.
ז [ח] קיתון שעשהו מן הטמא, ושוליו מן הטהור--טהור; עשהו מן הטהור, ושוליו מן הטמא--טמא: הכול הולך אחר המקבל, והעושה מלאכה.
ח [ט] כלי מתכת שנטמא בטומאה שהיא מדברי סופרים, כגון שנטמא בעבודה זרה וכיוצא בה, ונשבר, והתיכו וחזר ועשה ממנו כלי אחר--הרי זה ספק אם חזר לטומאתו הישנה, או לא חזר.
ט [י] כלי זכוכית שנטמאו ונשברו, טהרו ככל הכלים. ואפילו חזר והתיכן, ועשה מהן כלי אחר--אינן חוזרין לטומאה ישנה: לפי שעיקר טומאתן מדברי סופרים כמו שביארנו, לא גזרו עליהן בטומאה ישנה.
י וכן כלי זכוכית שנשברו--אף על פי ששבריהן כלים וראויין לתשמיש, הואיל והן שיירי כלים, אינן מקבלין טומאה, לפי שאינן דומין לכלי חרס. כיצד: קערה של זכוכית שנשברה, והתקין שוליה לתשמיש--אין השוליים מקבלין טומאה, אף על פי שהן כקערה. ואם קירסם את מקום השבר, ושפו בשופין--הרי זה מקבל טומאה. וכן כל כיוצא בזה.
יא צלוחית קטנה הניטלת ביד אחת, שניטל פיה--מקבלת טומאה, מפני שאין מכניסין היד לתוכה אלא יוצק ממנה; אבל גדולה הניטלת בשתי ידיים, שניטל פיה--טהורה, מפני שהיא חובלת ביד בשעה שמכניס ידו לתוכה.
יב וכן צלוחית של פלייטון--אף על פי שהיא קטנה--אם ניטל פיה, טהורה: מפני שחובלת באצבעו, בשעה שמוציא הבושם מתוכה. [יב] לגינים הגדולים שניטל פיהן--עדיין הן כלים, מפני שהוא מתקינם לכבשים.
יג כוס שנפגם רובו, טהור; נפגם בו שליש היקפו ברוב גובהו, טהור. ניקב וסתמו, בין בעבץ בין בזפת--טהור. והכוס והצלוחית שניקבו, בין מלמעלה בין מלמטה--טהורין. [יד] התמחוי והקערה שניקבו מלמעלה, טמאין; מלמטה, טהורין. נסדקו--אם יכולין לקבל את החמין כצונן, טמאין; ואם לאו, טהורין. [טו] הכוסות החתוכין--אף על פי ששפתותיהן סורטין את הפה, מקבלין טומאה.
יד [טז] האפרכס של זכוכית--טהור, שהרי הוא כמו מחץ שאינו מקבל. [יז] זכוכית שעושין אותה למראה--טהורה, אף על פי שהיא מקבלת: לפי שלא נעשת לקבלה. התרווד של זכוכית שהוא מקבל--אף על פי שכשמניחו על השולחן, נהפך על צידו ואינו מקבל--הרי זה מקבל טומאה.
טו [יח] התמחוי של זכוכית שעשהו מראה, מקבל טומאה; ואם מתחילה עשהו למראה, כדי שיהיו דברים שמניחין בו נראין מאחוריו--הרי זה טהור. וכל כלי זכוכית--אין מקבלין טומאה, עד שתיגמר מלאכתן ככל הכלים.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות כלים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח