משנה תורה - ספר טהרה - הלכות כלים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח

הלכות כלים פרק ו

א  כל כלי שנטמא, ונשבר אחר שנטמא, ונפסדה צורתו ותשמישו--טהר בשבירתו; וכן כלים שנשברו כשהן טהורין, שבריהן אין מקבלין טומאה.

ב  כמה שיעור השבר שיישבר כלי עץ או כלי עצם, ויהיה טהור--כל כלי בעלי בתים, שיעורן ברימונים.  כיצד:  משיינקב הכלי במוציא רימון, טהור; והרימון שאמרו בינוני, לא גדול ולא קטן--לפי דעתו של רואה.  ויהיו בכלי שלושה רימונים אחוזים זה בזה.

ג  ניקב הכלי במוציא זית וסתמו, וחזר וניקב במוציא זית וסתמו, עד שהשלימו למוציא רימון--אף על פי שהוא סתום--טהור, שהרי נעשו לו פנים חדשים.

ד  [ג] כלים שעשין מתחילה נקובין במוציא רימון כגון הסל, והפוחלץ של גמלים, ואפיפירות--הרי אלו מקבלין טומאה, עד שייקרע רובן.

ה  [ד] אפיפירות שעשה להן קנים מלמעלן ומלמטן לחזק, טהורה.  עשה לה גפיים כל שהן--אף על פי שהיא כולה נקובה במוציא רימון, הרי זו מקבלת טומאה.

ו  [ה] כל הכלים שאינן יכולין לקבל רימונים, כגון הרובע, וחצי הרובע, והקנונים הקטנים--שיעורן במוציא זית.  נגממו שפתותיהן--אם נשאר בהן כדי לקבל כל שהוא, טמאין.

ז  [ו] הסלים של פת, שיעורן בכיכרות של פת.  [ז] קופת הגננים--משתוציא אגודות של ירק, טהורה.  ושל בעלי בתים, במוציא תבן.  ושל בלנין, בגבבה.

ח  בית קערות שאינו מקבל קערות--הואיל ומקבל התמחויין, הרי זה מקבל טומאה.  וכן בית הראי שאינו מקבל משקין--הואיל ומקבל את הראי, הרי זה מקבל טומאה.

ט  כל כלי עץ שנחלק לשניים--טהור, ואף על פי שהן מקבלין על דופנותיהן כלפסין:  חוץ מכלים של עץ שחציין או מקצתן כלי בפני עצמו מתחילת עשייתן--כגון השולחן הכפול שמתחילה הוא נעשה שני חלקים והרי הוא נכפל ונפשט, וכגון התמחוי המזנון שהוא כולו קערות קערות והרי בכל חלק מחלקיו קערות שלמות, וכגון כיסא הכפול, וכל כיוצא באלו.

י  וכן בית הלגינין, ובית הכוסות של עץ, שנפחת אחד מהן--זה שנפחת טהור, ואינו חיבור לשאר הבתים.  נפחת השני--הרי זה טהור, ואינו חיבור לו.  נפחתו שלושתן, כולו טהור.  וכן כל כיוצא בכלים אלו.

יא  [י] משפלת שאמצעיתה גבוהה וזווייותיה יורדות, ונפחתה מצד אחד--טמאה, מפני שהיא מקבלת בצד השני; נפחתה מצד השני, טהורה.

יב  השולחן והדולפקי שנפחתו--מקבלין טומאה, עד שייחלקו וייבדל כל חלק מחברו.  ניטלה אחת מרגליהן, טהורין; וכן אם ניטלה השנייה.  ניטלה הרגל השלישית--אם חישב עליהן שיאכל על שולחן זה או דולפקי זו כמו אוכל בטבלה, הרי אלו מקבלין טומאה; ואם לא חישב עליהן, טהורין.

יג  [יא] כלי נסרים שנשרו שפתותיהן, טהורין.  ואם נשאר מחיסום שפתותיהן כל שהוא, הרי אלו מקבלין טומאה.  [יב] טבלה שמילאה עצים, ותקעה--טהורה; חיפה בנסרים, מקבלת טומאה.  [יג] ספסל שנתפרק, טהור; סרגו במשיחות או בחבלים, מקבל טומאה.  [יד] הסלים של גמלים שהתירן, טהורין; חזר וקשרן, מקבלין טומאה.  נמצאו מיטמאין ומיטהרין, אפילו עשרה פעמים ביום.

יד  [טו] השולחן או הדולפקי שחיפן בשיש, ושייר בהן מקום הנחת הכוסות--מקבלין טומאה.  ואם חיפה הכול, טהורין:  בין בציפוי עומד, בין בציפוי שאינו עומד, בין שחיפה את לזביביו, בין שלא חיפה את לזביביו, בין שהיו של עצים חשובין כגון אשכרוע וכיוצא בו, בין שהיו של שאר עצים--הואיל וחיפן כולן, טהורין כמו שביארנו.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות כלים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח