משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טֻמְאַת אֹכָלִין פֵּרֶק טו

א  מַיִם שֶׁבְּכֵלִים--מִטַּמֵּא, בֵּין לְרָצוֹן בֵּין שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, וּמְטַמֵּא אֹכָלִים וְכֵלִים, בֵּין שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶן בְּרָצוֹן בֵּין שֶׁנָּפַל שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן.  אֲבָל מַיִם שֶׁבַּקַּרְקָעוֹת, כְּגוֹן מֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת וּמֵי גְּבָאִים שְׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה--אֵין מִטַּמְּאִין אֵלָא בְּרָצוֹן, וְאֵין מְטַמְּאִין אֵלָא בְּרָצוֹן.

ב  כֵּיצַד:  מַיִם שֶׁבַּקַּרְקָע שְׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה, בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁאוּבִין בֵּין שְׁאֵינָן שְׁאוּבִין, שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן הַמֵּת, אוֹ שֶׁהָלַךְ בָּהֶן הַטָּמֵא--הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין.  אֲבָל אִם שָׁתָה מֵהֶן אָדָם טָמֵא, אוֹ שֶׁמִּלָּא מֵהֶן בִּכְלִי טָמֵא, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכָן מַשְׁקִין טְמֵאִין בְּרָצוֹן--הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין, וְאַף עַל פִּי שְׁהֶן בַּקַּרְקָע.

ג  שָׁתָה מֵהֶן הַטָּהוֹר אַחַר שֶׁנִּטְמְאוּ בַּקַּרְקָע, אוֹ שֶׁמִּלָּא מֵהֶן בִּכְלִי טָהוֹר--נִטְמָא הַשּׁוֹתֶה, וְנִטְמָא הַכְּלִי:  שֶׁהֲרֵי בְּרָצוֹן שָׁתָה אוֹ מִלָּא.  נָפַל לְתוֹכָן כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה--הֲרֵי הוּא טָהוֹר כְּשֶׁהָיָה, שְׁאֵין מִטַּמְּאִין אֵלָא לְרָצוֹן; לְפִיכָּךְ אִם הֵדִיחַ יָדוֹ, וְהוֹצִיא הַכִּכָּר--נִטְמָא הַכִּכָּר בַּמַּיִם שֶׁבְּיָדָיו, שֶׁהֲרֵי הֶן בְּרָצוֹן.

ד  [ב] מֵי גְּבָאִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִמַּיִם שֶׁבַּקַּרְקָעוֹת, כְּגוֹן מֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, וּמֵי תַּמְצִית שֶׁפָּסְקוּ, וּמִקְווֹת שְׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה, שֶׁנִּטְמְאוּ, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים וְרַבּוּ מֵי גְּשָׁמִים עֲלֵיהֶן--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁטְפוּ, הֲרֵי הֶן טְהוֹרִין.

ה  לְפִיכָּךְ כָּל הַמַּיִם שֶׁבַּקַּרְקָעוֹת, כְּגוֹן מֵי גְּבָאִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--בְּשָׁעַת הַגְּשָׁמִים, הַכֹּל בְּחֶזְקַת טַהְרָה.  [ג] פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים--הַקְּרוֹבִים לָעִיר אוֹ לַדֶּרֶךְ, טְמֵאִין:  שְׁהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁשָּׁתָה מֵהֶן טָמֵא, וְשֶׁמִּלְּאוּ מֵהֶן בְּכֵלִים טְמֵאִין.  וְהָרְחוֹקִים טְהוֹרִין, עַד שֶׁיְּהַלְּכוּ רֹב הָאָדָם; הָלְכוּ--הַכֹּל בְּחֶזְקַת טֻמְאָה, שֶׁהַהוֹלְכִין בִּשְׁיָרוֹת שׁוֹתִין וּמְמַלְּאִין מֵהֶן.

ו  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּגֶבֶא שֶׁאִפְשָׁר לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ; אֲבָל בְּגֶבֶא שְׁאֵי אִפְשָׁר לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ אֵלָא בְּדֹחַק גָּדוֹל--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת טַהְרָה, עַד שֶׁיִּמָּצֵא מְקוֹם פַּרְסוֹת רַגְלֵי הָאָדָם אוֹ פַּרְסוֹת רַגְלֵי בְּהֵמָה גַּסָּה נִכֶּרֶת בּוֹ.  מָצָא פַּרְסוֹת רַגְלֵי בְּהֵמָה דַּקָּה--הֲרֵי זֶה טָהוֹר, שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיָּרְדָה וְשָׁתָת.

ז  [ד] חֶזְקַת טִיט וּגְמוּמִיּוֹת שֶׁבְּפִתְחֵי חֲנִיּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בְּשָׁעַת הַגְּשָׁמִים, שְׁהֶן טְהוֹרִין; פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, הֲרֵי הֶן כְּמֵי שְׁפִיכוֹת.  וְשֶׁבַּשְּׁוָקִין, הוֹלְכִין בָּהֶן אַחַר הָרֹב.

ח  גֶּבֶא שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ חָלָב אוֹ דְּבַשׁ, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב.  נָפַל לְתוֹכוֹ שֶׁמֶן--אַף עַל פִּי שֶׁהִקְפִּיאוּהוּ, הֲרֵי זֶה מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן:  לְפִי שֶׁאִפְשָׁר לוֹ לָצֵאת יְדֵי צִחְצוּחֵי [ה] שֶׁמֶן.  וּשְׁאָר הַמַּשְׁקִין, חוּץ מִן הַמַּיִם--הֲרֵי הֶן בַּקַּרְקָע כְּמוֹת שְׁהֶן בַּכֵּלִים:  דִּין אֶחָד הוּא.

ט  [ו] מֵי תַּמְצִית שֶׁלֹּא פָסְקוּ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה, הוֹאִיל וְהֶן בַּקַּרְקָע, וַהֲרֵי הַמַּיִם נִמְשָׁכִין וּבָאִין לָהֶן--אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתָה מֵהֶן הַטָּמֵא, וּמִלָּא מֵהֶן בִּכְלִי טָמֵא, אוֹ נָתַן לְתוֹכָן מַיִם טְמֵאִים--הֲרֵי הֶן טְהוֹרִין לְכָל דָּבָר.

י  [ז] מִי שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, כְּגוֹן דְּבֵלָה שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרָה, וְהִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו לִטֹּל צְרוֹר--אִם הִפַּךְ, נִטְמֵאת הַדְּבֵלָה בְּרִירוֹ:  שֶׁהֲרֵי נִטְמָא בְּיָדוֹ, מִפְּנֵי שֶׁעֲקָרוֹ.  וְאִם לֹא הִפַּךְ, טְהוֹרָה:  שֶׁהַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּפִיו קֹדֶם שֶׁיְּהַפְּכֶנּוּ אוֹ יִמְצֹץ אוֹתוֹ לְהוֹצִיאוֹ, דּוֹמֶה לְמַיִם שֶׁלֹּא נִתְלְשׁוּ, אֵלָא עֲדַיִן הֶן בַּקַּרְקָע שְׁאֵין מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין אֵלָא בְּרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְזֶה אֵין רְצוֹנוֹ אֵלָא לִטֹּל הַצְּרוֹר.

יא  הָיָה פֻּנְדְּיוֹן לְתוֹךְ פִּיו, וּפָשַׁט יָדוֹ לְנָטְלוֹ וְהַדְּבֵלָה לְתוֹךְ פִּיו--אִם הִנִּיחוֹ לִצְמָאוֹ, הֲרֵי זֶה הָרֹק כֶּעָקוּר, וְנִטְמֵאת הַדְּבֵלָה מֵחֲמַת מַשְׁקֵה פִּיו, שֶׁנִּטְמָא מֵחֲמַת יָדוֹ.

יב  [ח] הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אוֹכֶלֶת אֹכָלִין שֶׁלִּתְרוּמָה שְׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין, וְהָיְתָה גּוֹרֶפֶת אֶת הַתַּנּוּר הַטָּמֵא, וְהִכָּה הַקּוֹץ וְיָצָא מִמֶּנָּה דָּם, וּמָצְצָה אֶצְבָּעָהּ מִפְּנֵי הַדָּם, אוֹ שֶׁנִּכְוָת, וְנָתְנָה אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ--נִטְמֵאת הַתְּרוּמָה שֶׁבְּפִיהָ, שֶׁהֲרֵי רְצוֹנָהּ לְהוֹצִיא הַמַּשְׁקֶה מִפִּיהָ וּלְעָקְרוֹ בִּמְצִיצַת אֶצְבָּעָהּ.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז