משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז


הִלְכּוֹת טֻמְאַת אֹכָלִין פֵּרֶק יב

א  כָּל דִּבְרֵי הֶכְשֵׁר אֹכָלִין, דִּבְרֵי קַבָּלָה הֶן:  מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְכִי יֻתַּן-מַיִם עַל-זֶרַע" (ויקרא יא,לח), אֶחָד הַמַּיִם וְאֶחָד שְׁאָר שִׁבְעָה מַשְׁקִין.  וְהוּא שֶׁיִּנָּתֵן עֲלֵיהֶן בִּרְצוֹן בְּעָלִים, וְאַחַר שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִן הַקַּרְקָע, שֶׁדָּבָר יָדוּעַ הוּא שְׁאֵין לָךְ זֶרַע שֶׁלֹּא בָא עָלָיו מַיִם כִּשְׁהוּא מְחֻבָּר, וְלֹא נֶאֱמָר "וְכִי יֻתַּן-מַיִם" אֵלָא לְאַחַר שֶׁנֶּעֶקְרוּ הָאֹכָלִין וְנִתְלְשׁוּ הַמַּשְׁקִין.

ב  כָּל מַשְׁקֶה שֶׁנָּפַל עַל הָאֹכֶל בַּתְּחִלָּה בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים, אַף עַל פִּי שְׁאֵין סוֹפוֹ בְּרָצוֹן, אוֹ שֶׁהָיָה סוֹפוֹ בְּרָצוֹן, אַף עַל פִּי שְׁאֵין תְּחִלָּתוֹ בְּרָצוֹן--הֻכְשַׁר; נָפַל שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, אֵינוּ מַכְשִׁיר.

ג  אַפִלּוּ בָּלַל הוּא פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה אוֹ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ, וְהוּא אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיוּ בְּלוּלִין--הֲרֵי אֵלּוּ לֹא הֻכְשְׁרוּ.  כֵּיצַד:  הַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, אוֹ הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו לְשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר לְהָבִיאָן עִמּוֹ--אֵינָן מֻכְשָׁרִין.

ד  [ג] מַשְׁקִין שֶׁנִּתְלְשׁוּ מִן הַקַּרְקָע שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן, אֵינָן מַכְשִׁירִין.  לְפִיכָּךְ אָדָם אוֹ כֵּלִים אוֹ פֵּרוֹת שֶׁנִּבְלְלוּ בְּמַשְׁקִין שֶׁנִּתְלְשׁוּ שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן--אַף עַל פִּי שֶׁנָּגְעוּ אֹכָלִין בְּאוֹתָן מַשְׁקִין בְּרָצוֹן, לֹא הֻכְשְׁרוּ:  שֶׁהֲרֵי אוֹתָן הַמַּיִם שֶׁלֹּא לְרָצוֹן נִתְלְשׁוּ, וּכְאִלּוּ הֶן עֲדַיִן בַּקַּרְקָע, שְׁאֵינָן מַכְשִׁירִין.

ה  הָיוּ הַמַּיִם שֶׁעַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים וְעַל הַפֵּרוֹת תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן, וְנָגְעוּ בָּהֶן אֹכָלִין בְּרָצוֹן--הֻכְשְׁרוּ.

ו  כֵּיצַד:  הַכּוֹפֶה קְעָרָה עַל הַכּוֹתָל בִּשְׁבִיל שֶׁתִּדּוֹחַ, הַמַּיִם שֶׁבָּהּ מַכְשִׁירִין; וְאִם הִנִּיחַ בָּהֶן פֵּרוֹת, הֻכְשְׁרוּ, מִפְּנֵי שְׁהֶן תְּלוּשִׁין בִּכְלִי לַדַּעַת.  כְּפָיָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִלְקֶה הַכּוֹתָל, הַמַּיִם שֶׁבָּהּ אֵינָן כִּתְלוּשִׁין, וּלְפִיכָּךְ אִם נָתַן בָּהּ הָאֹכָלִין, לֹא הֻכְשְׁרוּ.

ז  נִתְכַּוַּן שֶׁיּוּדַח הַכּוֹתָל--אִם הָיָה כּוֹתַל בַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ מַכְשִׁירִין:  שֶׁהַתָּלוּשׁ שֶׁחִבְּרוֹ לְעִנְיַן הֶכְשֵׁר, הֲרֵי הוּא כְּתָלוּשׁ; וְנִמְצְאוּ מַיִם שֶׁעַל כּוֹתַל בַּיִת זֶה כַּמַּיִם שֶׁבַּכֵּלִים.  וְאִם הָיָה כּוֹתַל מְעָרָה שְׁאֵינוּ בִּנְיָן אֵלָא עַצְמָהּ שֶׁלַּקַּרְקָע, הַמַּיִם שֶׁעָלָיו אֵינָן כִּתְלוּשִׁין מִן הַקַּרְקָע.

ח  [ד] הַשּׁוֹחֶה לִשְׁתּוֹת, הֲרֵי הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיו וּבִשְׂפָמוֹ תְּלוּשִׁין בִּרְצוֹנוֹ:  שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ הוּא, שֶׁהַשּׁוֹתֶה יַעֲלֶה הַמַּיִם בְּפִיו וּבִשְׂפָמוֹ; וְהוֹאִיל וְשָׁתָה בִּרְצוֹנוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ נִתְלְשׁוּ בְּרָצוֹן.  אֲבָל הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּחֻטְמוֹ וּבְרֹאשׁוֹ וּבִזְקָנוֹ, אֵינָן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן.

ט  [ה] הַמְּמַלֵּא אֶת הֶחָבִית--הַמַּיִם הָעוֹלִים אַחֲרֶיהָ, וּבַחֶבֶל שְׁהוּא מְכֻנָּן עַל צַוָּארָהּ, וּבַחֶבֶל שְׁהוּא לְצָרְכָּהּ--הֲרֵי הֶן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן; וְהַמַּיִם שֶׁבַּחֶבֶל הַיָּתֵר עַל צָרְכָּהּ, אֵינָן תְּלוּשִׁין בִּרְצוֹנוֹ.  נְתָנָהּ תַּחַת הַצִּנּוֹר, כָּל הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבָּהּ וּבַחֶבֶל אֵינָן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן; לְפִיכָּךְ אֵין מַכְשִׁירִין.

י  [ו] מִי שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים, אַפִלּוּ הָיָה אָב הַטֻּמְאָה--הַמַּיִם שֶׁעָלָיו--אַף עַל פִּי שֶׁיָּרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן, טְהוֹרִין:  וְהוּא, שֶׁיְּנַתַּק אוֹתָן מֵעָלָיו בְּכָל כּוֹחוֹ.  אֲבָל אִם הָיוּ שׁוֹתְתִין וְיוֹרְדִין, בְּשָׁעַת פְּרִישָׁתָם מִטַּמְּאִין.  וּבִזְמָן שְׁהֶן טְהוֹרִין, אֵינָן מַכְשִׁירִין, שֶׁהֲרֵי אֵינָן תְּלוּשִׁין עָלָיו לִרְצוֹנוֹ; וְאִם נִעַר, הֲרֵי אֵלּוּ לְרָצוֹן.  עָמַד תַּחַת הַצִּנּוֹר לְהָקֵר אוֹ לִדּוֹחַ, הֲרֵי זֶה לְרָצוֹן; וְאִם הָיָה טָמֵא, הַמַּיִם שֶׁעָלָיו טְמֵאִין.

יא  [ז] חָבִית שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה פֵּרוֹת, וְיָרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ--הֲרֵי זֶה יְעַרֶּה הַמַּיִם מֵעֲלֵיהֶן, וְאֵינָן מֻכְשָׁרִין, אַף עַל פִּי שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיַּמְתִּינוּ בְּתוֹכָהּ, עַד שֶׁיְּעַרֶּה הַמַּיִם מֵעֲלֵיהֶן.

יב  [ח] עֲרֵבָה שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַמַּיִם הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין מֵעָלֶיהָ אֵינָן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן; נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ אֵינָן בְּרָצוֹן.  הִנִּיחָהּ שֶׁיֵּרֵד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין שֶׁבְּתוֹכָהּ אֵינָן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן; וְאִם נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ מַכְשִׁירִין, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא שְׁפָכָהּ בִּמְקוֹמָהּ, הֲרֵי תְּלָשָׁן בִּרְצוֹנוֹ.

יג  [ט] הַמַּטְבִּיל אֶת כֵּלָיו, וְהַמְּכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בַּמְּעָרָה--הַמַּיִם הָעוֹלִין בְּיָדָיו בְּרָצוֹן, וּבְרַגְלָיו אֵינָן כִּתְלוּשִׁין בְּרָצוֹן.  [י] פֵּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם, וּפָשַׁט יָדָיו וּנְטָלָן--לֹא הֻכְשְׁרוּ; וְאִם חִשַּׁב שֶׁיִּדּוֹחוּ יָדָיו, הֻכְשְׁרוּ בַּמַּיִם שֶׁבְּיָדָיו, שֶׁהַמַּיִם שֶׁבְּיָדָיו וְשֶׁעַל הַפֵּרוֹת, הֲרֵי הֶן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן.

יד  [יא] הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם בִּרְצוֹנוֹ--אִם הָיוּ מַיִם שֶׁבַּקַּרְקָעוֹת, אֵינָן מֻכְשָׁרִין כָּל זְמָן שְׁהֶן בַּמַּיִם; הוֹצִיאָן, הֻכְשְׁרוּ בַּמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁעַל יָדָיו, שֶׁהֲרֵי נִתְלְשׁוּ בְּרָצוֹן.

טו  כֵּיצַד:  צְנוֹן אוֹ לֶפֶת שְׁהוּא בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה--נִדָּה מְדִיחַתּוּ שָׁם, וְהוּא טָהוֹר; הֶעֱלַתְהוּ כָּל שְׁהוּא מִן הַמַּיִם, נִטְמָא בְּמַגָּעָהּ.

טז  [יב] קֻפָּה שְׁהִיא מְלֵאָה תֻּרְמוֹסִין, וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמִּקְוָה--מוֹשִׁיט יָדוֹ הַטָּמֵא, וְנוֹטֵל תֻּרְמוֹסִין מִתּוֹכָהּ וְהֶן טְהוֹרִין, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ, שֶׁהֲרֵי מִתּוֹכָהּ נָטַל וְאֵין רְצוֹנוֹ בַּמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶן.  הֶעֱלָה מִן הַמַּיִם--הַנּוֹגְעִין בַּקֻּפָּה טְמֵאִין, שֶׁהֲרֵי הֻכְשְׁרוּ בַּמַּיִם שֶׁבַּקֻּפָּה שֶׁנִּתְלְשׁוּ בִּרְצוֹנוֹ; וּשְׁאָר כָּל הַתֻּרְמוֹסִין שֶׁבְּתוֹךְ הַקֻּפָּה, טְהוֹרִין.


משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז