משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
א פֵּרוֹת שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָן, וְעֵרְבָן כְּדֵי שֶׁיִּתְנַגְּבוּ--לֹא הֻכְשְׁרוּ. [ב] הַמַּעֲלֶה פֵּרוֹתָיו לַגָּג מִפְּנֵי הַכְּנִימָה, וְיָרַד הַטַּל עֲלֵיהֶן--לֹא הֻכְשְׁרוּ; וְאִם נִתְכַּוַּן שֶׁיֵּרֵד הַטַּל עֲלֵיהֶן, הֻכְשְׁרוּ. לְפִיכָּךְ אִם הֶעֱלוּם חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן--אַף עַל פִּי שֶׁחִשְּׁבוּ שֶׁיֵּרֵד עֲלֵיהֶן הַטַּל, לֹא הֻכְשְׁרוּ: שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה, דִּין תּוֹרָה; וְאֵין לָהֶן מַחְשָׁבָה, וְאַפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
ב הִפְּכוּ בָּהֶן הַקְּטַנִּים עַל הַגָּג, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין, שְׁאִם הָיְתָה מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁלַּקָּטָן נִכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו, הֲרֵי מַחְשַׁבְתּוֹ מוֹעֶלֶת מִדִּבְרֵיהֶן.
ג הַמַּעֲלֶה אֶת הָאֲגֻדּוֹת וְאֶת הַקְּצִיעוֹת וְאֶת הַשּׁוּם לַגָּג בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּינוּ, וְיָרַד עֲלֵיהֶן הַטַּל--לֹא הֻכְשְׁרוּ; וְאֵין אוֹמְרִין הוֹאִיל וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהַטַּל יוֹרֵד, הֲרֵי זֶה בִּרְצוֹנוֹ--שֶׁהֲרֵי לֹא הֶעֱלָם, אֵלָא כְּדֵי שֶׁיַּמְתִּינוּ.
ד הַמּוֹלִיךְ חִטָּיו לִטְחֹן, וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים--אִם שָׂמַח, הֻכְשְׁרוּ. הָיוּ זֵיתָיו נְתוּנִין בַּגָּג, וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים--אִם שָׂמַח, הֻכְשְׁרוּ. הַחַמָּרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בַּנָּהָר, וְנָפְלוּ שַׂקֵּיהֶן בַּמַּיִם וְהֶעֱלוּם--אִם שָׂמְחוּ, הֻכְשְׁרוּ הַפֵּרוֹת; וְהַמַּיִם שֶׁעַל הַשַּׂקִּין--הֲרֵי הֶן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן, שֶׁהֲרֵי שָׂמְחוּ.
ה שַׂק שְׁהוּא מָלֵא זֵרְעוֹנִים, וּנְתָנוֹ עַל גַּב הַנָּהָר אוֹ עַל פִּי הַבּוֹר אוֹ עַל מַעֲלַת הַמְּעָרָה, וְשָׁאֲבוּ--הֻכְשְׁרוּ. [ו] חָבִית שְׁהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת שֶׁנְּתָנָהּ בְּתוֹךְ הַמַּשְׁקִין, אוֹ מְלֵאָה מַשְׁקִין שֶׁנְּתָנָהּ בְּתוֹךְ הַפֵּרוֹת, וְשָׁאֲבוּ--הֻכְשְׁרוּ. בְּאֵלּוּ מַשְׁקִין אָמְרוּ, בַּמַּיִם בַּיַּיִן וּבַחֹמֶץ; אֲבָל שְׁאָר מַשְׁקִין, אֵינָן נִשְׁאֲבִין מִן הַחֶרֶס כְּדֵי שֶׁיַּכְשִׁירוּ הַפֵּרוֹת שֶׁבְּצִדָּן.
ו [ז] הָרוֹדֶה פַּת חָמָה, וּנְתָנָהּ עַל פִּי הֶחָבִית שֶׁלְּיַיִן--אִם הָיְתָה פַּת חִטִּים, לֹא הֻכְשְׁרָה; וְאִם הָיְתָה שֶׁלִּשְׂעוֹרִים--הֻכְשְׁרָה, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת. וְכֵן אִם הָיָה הַיַּיִן טָמֵא, וְהָיְתָה פַּת חִטִּים--טְהוֹרָה; וְאִם הָיְתָה שְׂעוֹרִים--נִטְמֵאת, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁאֲבָה מַשְׁקִין טְמֵאִין.
ז [ח] הַמְּרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ, וְנָתַן בּוֹ חִטִּים וְטָנְנוּ--אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, הֻכְשְׁרוּ; וְאִם טָנְנוּ מֵחֲמַת הַסֶּלַע, לֹא הֻכְשְׁרוּ. הַמְּכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בַּעֲרֵבָה, וְנָתַן בָּהּ חִטִּים וְטָנְנוּ--אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, הֲרֵי הֻכְשְׁרוּ; וְאִם מֵחֲמַת הָעֲרֵבָה, לֹא הֻכְשְׁרוּ.
ח [ט] הַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בַּחוֹל כְּדֵי שֶׁיִּרְטְבוּ, הֻכְשְׁרוּ. הַטּוֹמֵן בַּטִּיט הַנָּגוּב--אִם יֵשׁ בּוֹ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, הֻכְשְׁרוּ; וְאִם לָאו, לֹא הֻכְשְׁרוּ. [י] הַמְּרַבֵּץ אֶת גָּרְנוֹ, אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא הֻכְשְׁרוּ חִטָּיו, אִם טָנְנוּ בּוֹ, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא שָׂמֵחַ.
ט [יא] הַמְּלַקֵּט עֲשָׂבִים כְּשֶׁהַטַּל יוֹרֵד עֲלֵיהֶן לְחַפּוֹת בָּהֶן הַחִטִּים, לֹא הֻכְשְׁרוּ; וְאִם נִתְכַּוַּן לְכָּךְ, הֻכְשְׁרוּ הַחִטִּים.
י [יב] הַמְּרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ בְּמַיִם טְמֵאִים, וְנָתַן בּוֹ שִׁבֳּלִים וְטָנְנוּ--אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין; וְאִם לָאו, טְהוֹרִין.
יא [יג] הַנּוֹעֵר אֲגֻדָּה שֶׁלְּיָרָק שֶׁהָיוּ עָלֶיהָ מַשְׁקִין, וְיָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לְצַד הַתַּחְתּוֹן--לֹא הֻכְשְׁרוּ. [יד] הַמַּעֲלֶה שַׂקִּין מְלֵאִין פֵּרוֹת מִן הַנָּהָר, וּנְתָנָן זֶה עַל גַּב זֶה--הֻכְשַׁר הַתַּחְתּוֹן בַּמַּיִם שֶׁיָּרְדוּ לוֹ מִן הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי בִּרְצוֹנוֹ הִנִּיחַ זֶה עַל גַּב זֶה.
יב [טו] הַנּוֹפֵחַ בָּעֲדָשִׁים לְבָדְקָן אִם יָפוֹת הֶן, וְהֵזִיעוּ--הֻכְשְׁרוּ בְּהֶבֶל פִּיו, מִפְּנֵי שְׁהוּא מִתּוֹלְדוֹת הַמַּיִם; וְכֵן הָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ, הֻכְשְׁרוּ בְּמַשְׁקֵה פִּיו שֶׁעַל אֶצְבָּעוֹ.
יג [טז] נָשַׁךְ בָּאֹכֶל, וְנָפַל הָאֹכֶל--הֲרֵי הַמַּשְׁקֶה שֶׁעַל הָאֹכֶל שֶׁלֹּא לְרָצוֹן. הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים פְּצוּעִים, וּתְמָרִים רְטֻבּוֹת, וְכָל שְׁהוּא רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּלְעִנָּתוֹ, וְנָפַל מִפִּיו--הֲרֵי הַמַּשְׁקֶה שֶׁעָלָיו בְּרָצוֹן; הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים נְגוּבִין, וּתְמָרִים יְבֵשׁוֹת, וְכָל שְׁאֵינוּ רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּלְעִנָּתוֹ, וְנָפַל מִפִּיו--הֲרֵי הַמַּשְׁקֶה שֶׁעָלָיו שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן.
יד [יז] עֻלְשִׁין שֶׁלִּקְּטָן לַבְּהֵמָה, וֶהֱדִיחָן, וְאַחַר כָּךְ חִשַּׁב עֲלֵיהֶן לָאָדָם--כְּבָר בֵּאַרְנוּ שְׁהֶן צְרִיכִין הֶכְשֵׁר שֵׁנִי; וְאִם הָיָה עֲלֵיהֶן טוֹפֵחַ כְּשֶׁחִשַּׁב עֲלֵיהֶן לָאָדָם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז