משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
א כָּל הָאֹכָלִין הַגְּדֵלִין מִן הַקַּרְקָע--אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, עַד שֶׁיֵּעָקְרוּ; אֲבָל כָּל זְמָן שְׁהֶן מְחֻבָּרִין, אַפִלּוּ בְּשֹׁרֶשׁ קָטָן שֶׁיְּכוּלִין לִחְיוֹת מִמֶּנּוּ--אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. [ב] יֵחוּר שֶׁלִּתְאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעֻרֶּה בַּקְּלִפָּה שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִחְיוֹת מִמֶּנָּה, כָּל הָאֹכָלִין שֶׁבּוֹ מִטַּמְּאִין; וְיֵשׁ בַּדָּבָר סְפֵק אִם יִהְיֶה שְׁאָר הָאִילָן כְּמוֹ יָד לְזֶה הַיֵּחוּר שֶׁנִּשְׁבַּר, אוֹ לֹא.
ב [ג] יְרָקוֹת שֶׁיָּבְשׁוּ בְּאִבֵּיהֶן, כְּגוֹן כַּרּוּב וְדַלַּעַת שֶׁיָּבְשׁוּ בְּאִבֵּיהֶן--אֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֹכָלִין; לִקְּטָן לְיַבְּשָׁן--הֲרֵי הֶן אֹכָלִין כְּשֶׁהָיוּ, עַד שֶׁיִּיבְשׁוּ וְיֵעָשׂוּ כְּעֵץ. [ד] אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח, וּבוֹ פֵּרוֹת--הֲרֵי הֶן כִּתְלוּשִׁין; וְכֵן אִם יָבַשׁ הָאִילָן, וּבוֹ פֵּרוֹת--הֲרֵי הֶן כִּתְלוּשִׁין. [ה] תְּאֵנִים שֶׁיָּבְשׁוּ בְּאִבֵּיהֶן, מִטַּמְּאוֹת טֻמְאַת אֹכָלִין בִּמְקוֹמָן.
ג [ו] כָּל הָאֹכָלִין שְׁהֶן מִבַּעֲלֵי חַיִּים--אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, עַד שֶׁיָּמוּתוּ. שָׁחַט בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֶן מְפַרְכְּסִין, מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְדָגִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה, מִשֶּׁיָּמוּתוּ. נֻלַּד בָּהֶן טְרֵפָה, וְנִטְמְאוּ כִּשְׁהֶן מִתְנַדְנְדִין--הֲרֵי יֵשׁ בַּדָּבָר סְפֵק אִם הֶן חֲשׁוּבִין כַּמֵּתִים, הוֹאִיל וְנִטְרְפוּ, אוֹ אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, עַד שֶׁיִּדְמוּ כָּאֶבֶן וְלֹא יִתְנַדְנְדוּ.
ד הָאֵבֶר אוֹ הַבָּשָׂר הַמְּדֻלְדָלִין בִּבְהֵמָה אוֹ חַיָּה שְׁאֵינָן יְכוּלִין לִחְיוֹת--אִם הֻכְשְׁרוּ--מְקַבְּלִין טֻמְאָה בִּמְקוֹמָן, מִפְּנֵי שְׁהֶן חֲשׁוּבִין כְּאֹכֶל שֶׁפֵּרַשׁ. נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה, הֻכְשְׁרוּ בַּשְּׁחִיטָה: שֶׁהַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ כְּמוֹ יָד לְאֵבֶר זֶה, וְיָד שֶׁהֻכְשַׁר הֻכְשַׁר הָאֹכֶל כֻּלּוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וְיֵשׁ בְּדָבָר זֶה סְפֵק אִם תִּהְיֶה הַבְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ כְּמוֹ יָד, לְאֵבֶר אוֹ בָּשָׂר הַמְּדֻלְדָלִין בָּהּ.
ה [ז] הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, הֻכְשַׁר כָּל הַבָּשָׂר בַּדָּם שֶׁיָּצָא בַּשְּׁחִיטָה; לְפִיכָּךְ אִם לֹא יָצָא מֵהֶן דָּם בַּשְּׁחִיטָה, הֲרֵי כָּל בְּשָׂרָן צָרִיךְ הֶכְשֵׁר כְּמוֹ כָּל הָאֹכָלִין שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ.
ו [ח] אֹכָלִין שֶׁהֻכְשְׁרוּ כִּשְׁהֶן מְחֻבָּרִין לַקַּרְקָע, אוֹ שֶׁהֻכְשְׁרוּ בַּמַּיִם שֶׁבַּקַּרְקָע--אֵינוּ הֶכְשֵׁר: עַד שֶׁיֻּכְשְׁרוּ אַחַר שֶׁנֶּעֶקְרוּ, בְּמַיִם הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקָע אוֹ בִּשְׁאָר מַשְׁקִין--שֶׁנֶּאֱמָר "בְּכָל-כְּלִי" (ויקרא יא,לד), אֵינוּ מַכְשִׁיר עַד שֶׁיִּתָּלֵשׁ מִן הַקַּרְקָע כְּעֵין הַמַּיִם שֶׁבַּכֵּלִים. שָׁאַב הַמַּיִם בִּכְלִי, וּנְתָנָן בַּקַּרְקָע--אֵינָן מַכְשִׁירִין.
ז [ט] קִישׁוּת שֶׁנְּטָעָהּ בַּעֲצִיץ, וְהִגְדִּילָה--אַף עַל פִּי שֶׁיָּצַאת חוּץ לָעֲצִיץ, אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וַעֲצִיץ שְׁהוּא נָקוּב כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן--הֲרֵי הוּא כָּאָרֶץ, וְהַנָּטוּעַ בּוֹ אֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה; וְכֵן אִם הָיוּ בּוֹ מַיִם, אֵינָן מַכְשִׁירִין.
ח [י] עֲצִיץ שְׁאֵינוּ נָקוּב, הֲרֵי הַנָּטוּעַ בּוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה; וְאִם הָיוּ מַיִם בְּתוֹכוֹ, מַכְשִׁירִין. [יא] כְּלֵי גְּלָלִים וּכְלֵי אֲדָמָה שֶׁהַשָּׁרָשִׁים יְכוּלִין לִבְקֹעַ בָּהֶן וְלָצֵאת, אֵינָן מַכְשִׁירִין אֶת הַזְּרָעִים; וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינָן נְקוּבִין, הֲרֵי הֶן כִּנְקוּבִין.
ט [יב] עֲצִיץ שֶׁמִּלְּאָהוּ עָפָר עַד שְׂפָתוֹ--אֵינוּ חָשׁוּב כְּלִי, אֵלָא הֲרֵי הוּא כְּטַבְלָה שְׁאֵין לָהּ שָׂפָה, שְׁאֵינוּ כְּלִי קִבּוּל. [יג] מַשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁנָּפְלוּ עַל הָאֹכָלִין--נִטְמְאוּ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּפְלוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים, שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה וְהַהֶכְשֵׁר, בָּאִין כְּאַחַת: וְהוּא, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּקַּרְקָע.
י [יד] כָּל אֹכֶל שֶׁנִּפְסַד וְנִסְרַח, וַהֲרֵי אֵינוּ רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם--אֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן מַשְׁקֶה שֶׁנִּסְרַח וְנִפְסַד, וְאֵינוּ רָאוּי לִשְׁתִיַּת הָאָדָם--אֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כְּדֶרֶךְ שְׁאֵינוּ מַכְשִׁיר: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה" (ויקרא יא,לד).
יא [טו] הָעוֹר שֶׁשְּׁלָקוֹ, וְהַשִּׁלְיָה שֶׁחִשַּׁב עָלֶיהָ לַאֲכִילָה--מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֹכָלִין בִּפְנֵי עַצְמָן. [טז] עוֹר חֲמוֹר שֶׁשְּׁלָקוֹ--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹכָלִין, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָקוֹ, אוֹ אֵינוּ מִטַּמֵּא, מִפְּנֵי שְׁהוּא מָאוּס הַרְבֵּה.
יב [יז] חִטִּים שֶׁבְּגֶלְלֵי הַבָּקָר וּשְׂעוֹרִים שֶׁבְּגֶלְלֵי הַבְּהֵמָה שֶׁלִּקְּטָן, אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְאִם חִשַּׁב עֲלֵיהֶן לַאֲכִילָה, מִטַּמְּאוֹת טֻמְאַת אֹכָלִין.
יג [יח] כָּל אֹכֶל שֶׁנִּטְמָא, וְאַחַר שֶׁנִּטְמָא נִפְסַד וְנִסְרַח--אִם נִפְסַל מִלֶּאֱכֹל הַכֶּלֶב, אוֹ שֶׁיָּבַשׁ כַּחֶרֶס--הֲרֵי זֶה טָהוֹר; נִפְסַל מִלֶּאֱכֹל אָדָם, וַעֲדַיִן הוּא רָאוּי לַכֶּלֶב--הֲרֵי זֶה טָמֵא כְּשֶׁהָיָה. וְכָל הָאֹכָלִין שֶׁנִּטְמְאוּ, אֵין לָהֶן טַהְרָה בַּמִּקְוָה.
יד [יט] זְרָעִים טְמֵאִים שֶׁזְּרָעָן--הֲרֵי הַצּוֹמֵחַ מֵהֶן טָהוֹר, וְאַפִלּוּ בְּדָבָר שְׁאֵין זַרְעוֹ כּוֹלֶה: וְהוּא, שֶׁהִשְׁרִישׁוּ; אֲבָל קֹדֶם הַשְׁרָשָׁה--הֲרֵי הֶן בְּטֻמְאָתָן, אַפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כּוֹלֶה.
טו [כ] אֹכָלִין שְׁהֶן מְחֻבָּרִין לְכֵלִים, בָּטְלוּ מִתּוֹרַת אֹכֶל; וְאִם נִטְמָא הַכְּלִי, הֲרֵי הֶן מִטַּמְּאִין כְּטֻמְאַת הַכְּלִי--הוֹאִיל וְהֶן מְשַׁמְּשִׁין תַּשְׁמִישׁ עֵץ, הֲרֵי הֶן כָּעֵץ.
טז [כא] כָּל מַשְׁקֶה שֶׁנִּטְמָא, וְאַחַר שֶׁנִּטְמָא נִפְסַד וְנִסְרַח--הֲרֵי זֶה בְּטֻמְאָתוֹ לְעוֹלָם: שְׁאֵין הַמַּשְׁקֶה יוֹצֶא יְדֵי הַכֶּלֶב לְעוֹלָם. וְאֵין לַמַּשְׁקֶה שֶׁנִּטְמָא טַהְרָה, חוּץ מִן הַמַּיִם בִּלְבָד: שְׁאִם הִטְבִּיל מַיִם בַּמִּקְוָה--כֵּיוָן שֶׁצָּף מֵי הַמִּקְוָה עֲלֵיהֶן, טָהֲרוּ; וּמַטְבִּילִין חַמִּין בְּצוֹנֵן, וְצוֹנֵן בְּחַמִּין, וְרָעִים בְּיָפִים, וְיָפִים בְּרָעִים.
יז [כב] מַקֵּל שְׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין, וְהִטְבִּיל מִקְצָתָהּ בַּמִּקְוָה--לֹא טָהֲרוּ הַמַּיִם שֶׁעַל מִקְצָתָהּ: עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כֻּלָּהּ.
יח [כג] שֶׁלֶג שֶׁנִּטְמָא, וְהִשִּׁיק מִקְצָתוֹ לְמֵי מִקְוָה--הוֹאִיל וְטָהַר מִקְצָתוֹ, טָהַר כֻּלּוֹ.
יט [כד] הַתֶּמֶד הַטָּמֵא, בֵּין שֶׁנִּטְמָא אַחַר שֶׁתְּמָדוֹ בֵּין שֶׁתְּמָדוֹ בְּמַיִם טְמֵאִים--עַד שֶׁלֹּא הִחְמִיץ--מַשִּׁיקוֹ בַּמִּקְוָה וְיִטְהַר, שֶׁהֲרֵי הוּא כַּמַּיִם; מִשֶּׁהִחְמִיץ--הֲרֵי הוּא כְּיַיִן, וְאֵין לוֹ טַהְרָה בַּמִּקְוָה.
כ [כה] קְדֵרָה שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה מַשְׁקִין כְּגוֹן דְּבַשׁ וְיַיִן וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וּנְתוּנָה בְּתוֹךְ הַמִּקְוָה, וּפָשַׁט הָרִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה אֶת יָדוֹ וְנָגַע בָּהּ--הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין, אַף עַל פִּי שְׁהֶן בַּמִּקְוָה; וְנִטְמֵאת הַקְּדֵרָה מֵחֲמַת הַמַּשְׁקִין, אַף עַל פִּי שְׁהִיא בְּתוֹךְ הַמִּקְוָה, שֶׁהֲרֵי הַמַּשְׁקִין שֶׁבָּהּ חוֹצְצִין.
כא הָיְתָה מְלֵאָה מַיִם--הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה, שְׁאֵין הָרִאשׁוֹן מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶס לְעוֹלָם; וְאֵין הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִים, מִפְּנֵי שְׁהֶן מְעֹרָבִים בְּמֵי מִקְוָה. פָּשַׁט אָב הַטֻּמְאָה אֶת יָדוֹ וְנָגַע בָּהּ--נִטְמֵאת הַקְּדֵרָה, שְׁאֵין הַמִּקְוָה מְטַהֵר כְּלֵי חֶרֶס.
כב [כו] מֵי שְׁפִיכוֹת, הֲרֵי הֶן בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. יָרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי גְּשָׁמִים--אִם רַבּוּ עֲלֵיהֶן, הֲרֵי הֶן טְהוֹרִים; מֶחְצָה לְמֶחְצָה, הַכֹּל טָמֵא בֵּין בְּכֵלִים בֵּין בְּקַרְקָעוֹת. אֵימָתַי, בִּזְמָן שֶׁקָּדְמוּ מֵי שְׁפִיכוֹת; אֲבָל אִם קָדְמוּ מֵי גְּשָׁמִים, וְיָרְדוּ לָהֶן כָּל שְׁהוּא מִמֵּי שְׁפִיכוֹת--הַכֹּל טָמֵא: שֶׁמַּשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁיָּרְדוּ לַטְּהוֹרִים, מְטַמְּאִין בְּכָל שְׁהוּא.
כג [כז] הַטּוֹרֵף אֶת גַּגּוֹ וְהַמְּכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ, וַהֲרֵי הֶן מְנַטְּפִין, וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים עֲלֵיהֶן, וְרַבּוּ הַנְּטִיפוֹת--הֲרֵי רַבּוּ מֵי גְּשָׁמִים עֲלֵיהֶן, וְהַנּוֹטְפִין מֵהֶן טְהוֹרִין.
כד [כח] הַסָּךְ שֶׁמֶן טָהוֹר, וְנִטְמָא זֶה הָאָדָם, וְטָבַל, וַהֲרֵי הַשֶּׁמֶן עַל בְּשָׂרוֹ--אִם הָיָה כְּדֵי סִיכַת אֵבֶר קָטָן, הֲרֵי הוּא טָהוֹר כְּשֶׁהָיָה מִקֹּדֶם. סָךְ שֶׁמֶן טָמֵא, וְטָבַל--לֹא טָהַר הַשֶּׁמֶן שֶׁעָלָיו: אֵלָא אִם נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, הֲרֵי הַשֶּׁמֶן בְּטֻמְאָתוֹ; וְאִם לֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ כְּדֵי לְהַטְפִּיחַ, בָּטַל בְּמֵעוּטוֹ.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות טומאת אוכלין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז