משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות שאר אבות הטומאות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
א שכבת זרע--אב מאבות הטומאות, מטמאה אדם וכלים במגע, וכלי חרס באוויר, ואינה מטמאה במשא; ואין המיטמא בה, מטמא בגדים בשעת מגעו. ואחד הנוגע בה, או הרואה אותה מבשרו--שניהן ראשון לטומאה, דין תורה.
ב וכמה שיעורה--לנוגע, בכעדשה; ולרואה, בכל שהוא. ואין הרואה טמא, עד שתצא ממנו וייחתם פי אמה--שנאמר "אשר תצא ממנו שכבת זרע" (ויקרא טו,לב; ויקרא כב,ד), ונאמר "או החתים בשרו" (ויקרא טו,ג); לפיכך אפילו ראה בקיסם--הואיל והגיעה לפי אמה, נטמא. ואחד הרואה מחמת בשרו, או הרואה באונס--הרי זה טמא.
ג [ב] אין שכבת זרע של קטן מטמאה, עד שיהיה בן תשע שנים ויום אחד. [ג] שכבת זרע אדומה, טהורה--עד שתהיה לבנה, ונמשכת. [ד] וכל שכבת זרע שאין כל גופו של אדם מרגיש בה, אינה מטמאה; לפיכך אם ראה בלא קישוי, ולא תאווה--אינה מטמאה משום שכבת זרע. נעקרה בהרגשה--אף על פי שיצאת שלא בהרגשה, טמאה.
ד [ה] המהרהר בלילה, וראה ששימש מיטה בחלום, ועמד ונמצא בשרו חם--אף על פי שלא מצא שכבת זרע, הרי זה טמא: כיון ששימש בחלום, כבר ראה בהרגשה ולפיכך מצא בשרו חם; והייתה מעט ונתקנחה בבשרו או בכליו, ולפיכך לא מצא לחלוחית. הירהר ולא מצא בשרו חם, או שמצא בשרו חם ולא הירהר--טהור.
ה [ו] המטיל מים, וראה מים חלוקין או עכורין בתחילה--טהור; ראה אותן באמצע, או בסוף--הרי זה טמא. היו המים שהטיל כולן מתחילה ועד סוף, חלוקין או עכורין--הרי זה טהור. היו לבנים ונמשכין, טמא. והמטיל טיפין עבות מתוך האמה, טהור.
ו [ז] בעל קרי שטבל, ולא הטיל מים קודם שיטבול--כשיטיל את המים--טמא, מפני שציחצוחי שכבת זרע אינן יוצאין אלא כשיטיל מים.
ז במה דברים אמורים, בחולה או בזקן; אבל ילד בריא, טהור--מפני שהוא יורה שכבת זרע בחוזקה כחץ, והיא כולה ניתקת מן האמה.
ח עד כמה הוא ילד: כל זמן שעומד על רגלו אחת, ונועל או חולץ מנעלו; ואם אינו יכול לעשות כן מפני חולייו, הרי זה חולה לעניין זה. [ח] וכל אישה ששימשה מיטתה, וירדה וטבלה קודם שתקנח עצמה יפה יפה--הרי היא בטומאתה.
ט אחד האיש ואחד האישה ששימשו מיטתן, שניהן טמאין; ושניהן ראשון לטומאה, דין תורה. ואין האישה טמאה משום נוגעת בשכבת זרע, שנגיעת בית הסתרים אינה נגיעה; אלא המשמשת, הרי היא כרואה קרי: והוא שתהיה בת שלוש שנים ויום אחד, שנאמר "אשר ישכב את אישה" (ויקרא כ,יח).
י הייתה קטנה מבת שלוש שנים, אינה מיטמאה בשכיבה; אבל מיטמאה בנגיעת שכבת זרע, אם נגעה בבשרה מבחוץ. לפיכך הבועל גדולה שלא כדרכה, טהורה--שלא טימא הכתוב אותה בטומאת בית הסתרים, אלא כדרכה.
יא [י] הבועל את האישה, ולא הוציא שכבת זרע--טהור, אף על פי שהערה; וכן האישה טהורה, עד שיוציא האיש.
יב [יא] האישה שפלטה שכבת זרע--אם פלטה אותה בתוך שלוש עונות, הרי היא טמאה כרואה קרי, לפיכך סותרת יום אחד אם הייתה זבה, כאיש שראה קרי; ומטמאה בכל שהוא. אף על פי שלא יצאת לחוץ, אלא נעקרה והגיעה לבין השיניים--נטמאה, שהרי שכבת זרע כדמה: מה דמה מטמא בפנים, אף שכבת זרע שתפלוט תטמא אותה בפנים.
יג [יב] שכבת זרע עצמה שנפלטה בתוך השלוש עונות--מטמאה אחרים שנגעו בה, כדרך שטימאה האישה שפלטה אותה. ואם פלטה אחר שלוש עונות, הרי האישה טהורה; וכן שכבת זרע שנפלטה, טהורה--שכבר נפסדה צורתה. [יג] וכמה היא עונה, או יום או לילה. ואין העונה שנבעלה בה מן המניין.
יד כיצד: נבעלה בלילי שבת--שלוש עונות שלה, יום השבת וליל אחד בשבת ואחד בשבת; ואם פלטה בתוך זמן זה, טמאה. פלטה מליל שני והלאה, טהורה. והאיש שפירשה ממנו שכבת זרע, אפילו לאחר כמה עונות--הרי זו טמאה כל זמן שהיא לחה; והפורשת ממנו, טמא.
טו [יד] שכבת זרע, אינה מטמאה אלא כשהיא לחה: יבשה כחרס, טהורה; ואם יכולה להישרות מעת לעת בפושרין ולחזור לכמות שהייתה, הרי זו טמאה.
טז [טו] כבר ביארנו בפרק זה שהרואה קרי, והאישה ששכב איש אותה שכבת זרע, והנוגע בשכבת זרע--טמאין מן התורה; וכן האישה שפלטה בתוך שלוש עונות--הרי היא טמאה מן התורה, כרואה קרי. אבל שאר האמורים בפרק זה שהן טמאין, כגון מהרהר ומטיל מים--אינן טמאין אלא מדבריהם. ולא גזרו עליהם טומאה, אלא לתרומה; אבל לחולין, טהורין.
יז [טז] נוכרית שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך השלוש עונות, וכן בהמה שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך זמן זה--הרי אותה הנפלטת טמאה; פלטו לאחר זמן זה--הרי היא ספק נסרחה, או עדיין לא נסרחה.
יח [יז] כבר ביארנו בהלכות מטמאי משכב ומושב, ששכבת זרעו של נוכרי טהורה מכלום; לפיכך בת ישראל שפלטה שכבת זרע של נוכרי, אפילו בתוך שלוש עונות--הרי היא טהורה. [יח] גוי שהרגיש, ונתגייר וירד וטבל, ויצאה ממנו שכבת זרע שהרגיש בה, אחר שטבל--הרי זה ספק טמא.
יט גדולה ששכב אותה קטן פחות מבן תשע שנים, או נוכרי או בהמה--הרי זו טהורה, שנאמר "ואיש אשר ישכב את אישה" (ויקרא כ,יח): עד שיהיה השוכב איש ומישראל, כמו שביארנו.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות שאר אבות הטומאות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ