משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות קרבן פסח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


הִלְכּוֹת קָרְבַּן פֶּסַח פֵּרֶק י

א  הַשּׁוֹבֵר עֶצֶם בְּפֶסַח טָהוֹר--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעֶצֶם, לֹא תִשְׁבְּרוּ-בוֹ" (שמות יב,מו); וְכֵן נֶאֱמָר בְּפֶסַח שֵׁנִי, "וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ" (במדבר ט,יב).  אֲבָל פֶּסַח שֶׁבָּא בְּטֻמְאָה--אִם שָׁבַר בּוֹ עֶצֶם, אֵינוּ לוֹקֶה:  מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ "לֹא תִשְׁבְּרוּ-בוֹ"--בְּטָהוֹר, לֹא בְּטָמֵא.

ב  אֶחָד הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, אוֹ שֶׁשָּׁבַר בּוֹ עֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם, אוֹ שֶׁשָּׁבַר אַחַר כַּמָּה יָמִים--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה; [ב] לְפִיכָּךְ שׂוֹרְפִין עַצְמוֹת הַפֶּסַח בִּכְלַל הַנּוֹתָר מִבְּשָׂרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בָּהֶן לִידֵי תַּקְלָה.

ג  אֵין חַיָּבִין אֵלָא עַל שְׁבִירַת עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ; אֲבָל עֶצֶם שְׁאֵין בּוֹ מוֹחַ, וּשְׁאֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר--אֵינוּ חַיָּב עַל שְׁבִירָתוֹ.  הָיָה עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, וְשָׁבַר הָעֶצֶם שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַבָּשָׂר--חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַר פָּנוּי מִבְּשָׂרוֹ.  [ד] וְהַשּׁוֹבֵר אַחַר הַשּׁוֹבֵר בְּעֶצֶם אֶחָד, לוֹקֶה.  [ה] הַשּׂוֹרֵף עֲצָמוֹת וְהַמְּחַתֵּךְ גִּידִים, אֵינוּ חַיָּב מִשּׁוֹם שְׁבִירַת עֶצֶם.

ד  [ו] פֶּסַח שְׁהוּא נָא אוֹ מְבֻשָּׁל, וְשָׁבַר בּוֹ אֶת הָעֶצֶם--לוֹקֶה:  אַפִלּוּ נִפְסַל בְּטֻמְאָה וִיצִיאָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶם, יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר שְׁבִירַת הָעֶצֶם.  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיְתָה לוֹ שָׁעַת הַכֹּשֶׁר, וְנִפְסַל; אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה לוֹ שָׁעַת הַכֹּשֶׁר, כְּגוֹן שֶׁנִּתְפַּגַּל בְּמַחְשֶׁבֶת הַזְּמָן אוֹ בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם--אֵין בּוֹ מִשּׁוֹם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.  [ז] שָׁבַר עֶצֶם הָאַלְיָה--אֵינוּ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה.

ה  [ח] הַסְּחוּסִים שְׁהֶם כְּמוֹ עֲצָמִים רַכִּים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְאָכְלָן.  [ט] הָיָה גְּדִי קָטָן וָרַךְ, שֶׁעַצְמוֹתָיו רַכִּים--לֹא יֹאכַל אוֹתָן, שֶׁזֶּה שׁוֹבֵר עֶצֶם; וְאִם אָכַל, לוֹקֶה--שֶׁאֶחָד הַשּׁוֹבֵר עֶצֶם קָשֶׁה, אוֹ הַשּׁוֹבֵר עֶצֶם רַךְ.  זֶה הַכְּלָל:  כָּל שֶׁנֶּאֱכָל בַּשּׁוֹר הַגָּדוֹל אַחַר שֶׁיִּתְבַּשַּׁל--הוּא שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל כְּנֶגְדּוֹ מִן הַגְּדִי הָרַךְ אַחַר צְלִיָּתוֹ, כְּגוֹן רָאשֵׁי כְּנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים.

ו  [י] גִּידִין הָרַכִּין שֶׁסּוֹפָן לְהַקְשׁוֹת--אַף עַל פִּי שְׁהֶן רְאוּיִין לַאֲכִילָה עַתָּה, וְנֶאֱכָלִין בַּפֶּסַח--אֵין נִמְנִין עֲלֵיהֶן.  וְנִמְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיאוֹ בְּלֹא שְׁבִירַת עֶצֶם; וְאֵין נִמְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבַּקֻּלִּית, וְהוּא הָעֶצֶם הַסָּתוּם מִשְּׁנֵי רָאשָׁיו--שֶׁהֲרֵי אֵינוּ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ, אֵלָא בִּשְׁבִירַת עֶצֶם.

ז  [יא] כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל אֶת הַפֶּסַח, חוֹתֵךְ אֶת הַבָּשָׂר וְאוֹכֵל, וְחוֹתֵךְ אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַפֵּרֶק, וּמְפָרְקָן אִם רָצָה; וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְגִיד הַנָּשֶׁה, מוֹצִיאוֹ, וּמַנִּיחוֹ עִם שְׁאָר הַגִּידִים וְהָעֲצָמוֹת וְהַקְּרוֹמוֹת, שֶׁיּוֹצְאִין בְּשָׁעַת אֲכִילָה--שְׁאֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַבָּשָׂר, וְאֵין מְחַתְּכִין אוֹתוֹ, אֵלָא צוֹלִין אוֹתוֹ שָׁלֵם.  וְאִם חֲתָכוֹ חֲתִכּוֹת חֲתִכּוֹת, כָּשֵׁר--וְהוּא, שֶׁלֹּא יֶחְסַר אֵבֶר.

ח  וְצָרִיךְ אָדָם לְהִשְׁתַּדַּל שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד בֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר" (שמות יב,י); וְכֵן בַּשֵּׁנִי נֶאֱמָר, "לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר" (במדבר ט,יב).  וְאִם הִשְׁאִיר מִמֶּנּוּ, בֵּין בָּרִאשׁוֹן בֵּין בַּשֵּׁנִי--עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה; וְאֵינוּ לוֹקֶה עַל לָאו זֶה--שֶׁהֲרֵי נִתַּק לַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ" (שמות יב,י).

ט  [יב] כְּשֶׁמַּקְרִיבִין אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן, מַקְרִיבִין עִמּוֹ שְׁלָמִים בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר--מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן, גְּדוֹלִים אוֹ קְטַנִּים, זְכָרִים אוֹ נְקֵבוֹת, כְּכָל זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים.  וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר; וְעַל זֶה נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה, "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר" (דברים טז,ב).

י  אֵימָתַי מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה זוֹ, בִּזְמָן שְׁהוּא בָּא בַּחֹל וּבְטַהְרָה וּבְמוּעָט.  אֲבָל אִם חָל יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁבָּא הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה, אוֹ שֶׁהָיוּ הַפְּסָחִים מְרֻבִּים--אֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה, וְאֵין מַקְרִיבִין אֵלָא הַפְּסָחִים בִּלְבָד.

יא  [יג] חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר--רְשׁוּת, וְאֵינָהּ חוֹבָה; וְהִיא נֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, כְּכָל זִבְחֵי שְׁלָמִים.  וְאָסוּר לְהַנִּיחַ מִבְּשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן--לַבֹּקֶר" (דברים טז,ד); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַמַּנִּיחַ בְּשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר לְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר--שֶׁנֶּאֱמָר "לַבֹּקֶר", עַד בֹּקֶר שֶׁלְּיוֹם הַשֵּׁנִי.  וְהַמּוֹתִיר, אֵינוּ לוֹקֶה; אֵלָא יִשָּׂרֵף הַנּוֹתָר מִמֶּנָּה, כִּשְׁאָר הַנּוֹתָרִים.

יב  [יד] בְּשַׂר חֲגִיגָה שֶׁעָלָה עִם הַפֶּסַח עַל הַשֻּׁלְחָן, וְכָל הַתַּבְשִׁילִין הָעוֹלִים עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן--מִתְבַּעֲרִין עִמּוֹ, וְאֵינָן נֶאֱכָלִים אֵלָא עַד חֲצוֹת כַּפֶּסַח עַצְמוֹ:  גְּזֵרָה, מִפְּנֵי הַתַּעֲרֹבֶת.

יג  [טו] מַה בֵּין פֶּסַח רִאשׁוֹן, לְפֶסַח שֵׁנִי:  הָרִאשׁוֹן--אָסוּר בְּחָמֵץ בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא, וְאֵינוּ נִשְׁחָט עַל חָמֵץ, וְאֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ חוּץ לַחֲבוּרָה, וְטָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ, וּמְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה, וְאִפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא בְּטֻמְאָה אִם נִטְמָא רֹב הַקָּהָל טֻמְאַת מֵת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יד  אֲבָל פֶּסַח שֵׁנִי--חָמֵץ וּמַצָּה עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְאֵינוּ טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לְבֵית אֲכִילָתוֹ, וְאֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה, וְאֵינוּ בָּא בְּטֻמְאָה.  וּשְׁנֵיהֶם דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, וּטְעוּנִין הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּתָן, וְנֶאֱכָלִין צֳלִי בְּבַיִת אֶחָד עַל מַצָּה וּמָרוֹר, וְאֵין מוֹתִירִין מֵהֶן, וְאֵין שׁוֹבְרִין בָּהֶן אֶת הָעֶצֶם.

טו  וְלָמָּה לֹא יַשְׁוֶה הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן לְכָל הַדְּבָרִים, מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמָר "כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ" (במדבר ט,יב)--לְפִי שֶׁפֵּרַשׁ בּוֹ מִקְצַת חֻקּוֹת הַפֶּסַח, לְלַמַּד שְׁאֵינוּ שׁוֹוֶה לָרִאשׁוֹן אֵלָא בַּדְּבָרִים שֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ בּוֹ; וְהֶם הַמִּצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ, וְהֶם חֻקּוֹת הַפֶּסַח שֶׁכָּלַל.

טז  זֶה שֶׁנֶּאֱמָר בְּמִצְרַיִם שֶׁיִּלָּקַח הַפֶּסַח מִבְּעָשׂוֹר, וּשְׁהוּא טָעוּן הַגָּעַת דָּם בַּאֲגֻדַּת אֵזוֹב לַמַּשְׁקוֹף וְלִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת, וְשֶׁיֵּאָכֵל בְּחִפָּזוֹן--אֵין אוֹתָן הַדְּבָרִים נוֹהֲגוֹת לְדוֹרוֹת, וְלֹא נַעֲשׂוּ אֵלָא בְּפֶסַח מִצְרַיִם בִּלְבָד.


משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות קרבן פסח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י