משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות קרבן פסח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א אֵיזֶה הוּא טָמֵא שֶׁנִּדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי--כָּל מִי שְׁאֵינוּ יָכוֹל לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִפְּנֵי טֻמְאָתוֹ, כְּגוֹן זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בִּנְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר--הֲרֵי זֶה טוֹבֵל, וְשׁוֹחֲטִין עָלָיו אַחַר שֶׁיִּטְבֹּל, וְלָעֶרֶב כְּשֶׁיַּעְרִיב שִׁמְשׁוֹ, אוֹכֵל אֶת הַפֶּסַח.
ב טְמֵא מֵת שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר--אַף עַל פִּי שֶׁטָּבַל וְהֻזָּה עָלָיו, וַהֲרֵי הוּא רָאוּי לֶאֱכֹל קֳדָשִׁים לָעֶרֶב--אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו, אֵלָא נִדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי: שֶׁנֶּאֱמָר "וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת-הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא" (במדבר ט,ו)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁשְּׁבִיעִי שֶׁלָּהֶן הָיָה; וְעַל זֶה שָׁאֲלוּ אִם יִשָּׁחֵט עֲלֵיהֶן וְהֶם יֹאכְלוּ לָעֶרֶב, וּפֵרַשׁ לָהֶן שְׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן.
ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנִּטְמָא בִּטְמָאוֹת מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן; אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא בִּשְׁאָר טְמָאוֹת מִן הַמֵּת, שְׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן--שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ, אַחַר שֶׁיִּטְבֹּל וְיֻזָּה עָלָיו; וּכְשֶׁיַּעְרִיב שִׁמְשׁוֹ, אוֹכֵל פִּסְחוֹ.
ד [ג] זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, וְסָפַר שִׁבְעַת יָמִים וְטָבַל בַּשְּׁבִיעִי--שׁוֹחֲטִין עָלָיו, וְהוּא אוֹכֵל לָעֶרֶב; וְאִם רָאָה זוֹב אַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם--טוֹבֶלֶת בְּיוֹם הַשִּׁמּוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת, וְשׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ, וְהִיא אוֹכֶלֶת לָעֶרֶב; וְאִם רָאָת דָּם אַחַר שֶׁנִּזְרַק דַּם הַפֶּסַח, פְּטוּרָה מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. וְאֵין שׁוֹחֲטִין עַל הנִּדָּה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלָּהּ--שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ טוֹבֶלֶת עַד לֵיל שְׁמִינִי, וְאֵינָהּ רְאוּיָה לֶאֱכֹל קֳדָשִׁים עַד לֵיל תְּשִׁיעִי.
ה [ד] מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים שֶׁחָל יוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתֵיהֶן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר--שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן וּמַקְרִיבִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בֵּין קֹדֶם שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בֵּין אַחַר שְׁחִיטָתוֹ; וְאוֹכְלִין פִּסְחֵיהֶן לָעֶרֶב. וְאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן, עַד שֶׁיִּמְסְרוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן לְבֵית דִּין--שֶׁמֶּא יִפְשְׁעוּ, וְלֹא יַקְרִיבוּ אוֹתָם.
ו [ה] מְצֹרַע שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וְרָאָה קֶרִי בּוֹ בַּיּוֹם--הֲרֵי זֶה טוֹבֵל, וְנִכְנָס לַעֲזֶרֶת נָשִׁים וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁטְּבוּל יוֹם אָסוּר לְהִכָּנֵס לַעֲזֶרֶת נָשִׁים, הוֹאִיל וְאִסּוּרוֹ לְהִכָּנֵס שָׁם מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, וְיוֹם זֶה הוּא יוֹם הַקְרָבַת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ, יָבוֹא עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת, וְיִדְחֶה אִסּוּר שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם.
ז [ו] טְמֵא מֵת שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, אֵין מַזִּין עָלָיו אֵלָא לְמָחָר; וְאַפִלּוּ חָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, וְהוּא שַׁבָּת--יִדָּחֶה לְיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמַזִּין עָלָיו; וְאֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אֵלָא יִדָּחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי.
ח וַהֲלוֹא אִסּוּר הַזָּיָה בַּשַּׁבָּת מִשּׁוֹם שְׁבֹת, וְהַפֶּסַח בְּכָרֵת, וְהֵיאַךְ יַעְמִידוּ דִּבְרֵיהֶם, בִּמְקוֹם כָּרֵת: מִפְּנֵי שֶׁבַּיּוֹם שְׁהוּא אָסוּר בְּהַזָּיָה מִשּׁוֹם שְׁבֹת, אֵינוּ זְמָן הַקָּרְבָּן שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת; לְפִיכָּךְ הִעְמִידוּ דִּבְרֵיהֶן בִּמְקוֹמָן, אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר גּוֹרֵם לָעֲתִיד לָבוֹא לַעֲמֹד בִּמְקוֹם כָּרֵת.
ט [ז] יִשְׂרָאֵל עָרֵל שֶׁמָּל בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, שׁוֹחֲטִין עָלָיו אַחַר שֶׁמָּל. אֲבָל גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמָל וְטָבַל--אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו, שְׁאֵינוּ אוֹכֵל לָעֶרֶב, וַהֲרֵי הוּא כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר, שֶׁצָּרִיךְ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר כָּךְ יִטְהַר: גְּזֵרָה--שֶׁמֶּא יִטְמָא גֵּר זֶה לְמֵת לַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְיִטְבֹּל וְיֹאכַל לָעֶרֶב, וְיֹאמַר אֶשְׁתָּקַד כָּךְ עָשׂוּ לִי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁמַּלְתִּי, טָבַלְתִּי וְאָכַלְתִּי לָעֶרֶב.
י וַהֲלוֹא גְּזֵרָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם, וְהַפֶּסַח בְּכָרֵת, וְהֵיאַךְ הִעְמִידוּ דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת בְּיוֹם הַקָּרְבָּן, שְׁהוּא יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר--מִפְּנֵי שְׁאֵין הַגֵּר מִתְחַיֵּב בַּמִּצְווֹת, עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבֹּל, וְאֵינוּ טוֹבֵל עַד שֶׁיֵּרָפֵא מִן הַמִּילָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן הַגֵּרוּת; לְפִיכָּךְ הִעְמִידוּ דִּבְרֵיהֶם בְּמָקוֹם זֶה--שֶׁהֲרֵי זֶה הַמָּל יֵשׁ לוֹ שֶׁלֹּא לִטְבֹּל עַד שֶׁיַּבְרִיא, וְלֹא יָבוֹא לִידֵי חִיּוּב כְּלָל.
יא [ח] מִי שֶׁבָּא בְּבֵית הַפְּרָס, הֲרֵי זֶה מְנַפֵּחַ וְהוֹלֵךְ מְנַפֵּחַ וְהוֹלֵךְ; וְאִם לֹא מָצָא עֶצֶם, וְלֹא נִטְמָא--שׁוֹחֵט וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ בְּבֵית הַפְּרָס, שֶׁטֻּמְאַת בֵּית הַפְּרָס מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת טֻמְאַת מֵת, וְלֹא הִעְמִידוּ דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְכֵן בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּדּוֹשׁ, טָהוֹר לָעוֹשֶׂה פֶּסַח.
יב [ט] הָאוֹנֵן, רָאוּי לֶאֱכֹל הַפֶּסַח לָעֶרֶב. מִפְּנֵי שֶׁאֲנִינוּת לַיְלָה מִדִּבְרֵיהֶם, לֹא הִעְמִידוּ דִּבְרֵיהֶם בְּדָבָר זֶה בִּמְקוֹם כָּרֵת, אֵלָא שׁוֹחֲטִין עָלָיו; וְטוֹבֵל, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל, כְּדֵי שֶׁיִּפְרֹשׁ מֵאֲנִינוּתוֹ, וְלֹא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁמֵּת לוֹ הַמֵּת אַחַר חֲצוֹת, שֶׁכְּבָר נִתְחַיַּב בְּקָרְבַּן פֶּסַח. אֲבָל אִם מֵת לוֹ הַמֵּת קֹדֶם חֲצוֹת--אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו, אֵלָא יִדָּחֶה לַשֵּׁנִי; וְאִם שָׁחֲטוּ עָלָיו, וְזָרְקוּ הַדָּם--טוֹבֵל וְאוֹכֵל לָעֶרֶב.
יג מֵת לוֹ מֵת בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר, וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר--הֲרֵי הוּא בְּיוֹם הַקְּבוּרָה אוֹנֵן מִדִּבְרֵיהֶם, וְאֵינוּ תּוֹפֵס לֵילוֹ וְלֹא מִדִּבְרֵיהֶם; לְפִיכָּךְ שׁוֹחֲטִין עָלָיו, וְטוֹבֵל וְאוֹכֵל לָעֶרֶב, אַף בִּשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים. וְיוֹם שְׁמוּעָה וְיוֹם לִקּוּט עֲצָמוֹת, הֲרֵי הוּא כְּיוֹם הַקְּבוּרָה; לְפִיכָּךְ מִי שֶׁלִּקְּטוּ לוֹ עַצְמוֹת מֵתוֹ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת--שׁוֹחֲטִין עָלָיו, וְטוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב.
יד [י] מִי שְׁהוּא חוֹפֵר בַּגַּל לְבַקַּשׁ עַל הַמֵּת, אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו--שֶׁמֶּא יִמְצָא הַמֵּת שָׁם בַּגַּל, וַהֲרֵי הָיָה טָמֵא בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה; שָׁחֲטוּ עָלָיו, וְלֹא נִמְצָא שָׁם מֵת--הֲרֵי זֶה אוֹכֵל לָעֶרֶב. נִמְצָא שָׁם מֵת אַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם--אִם נוֹדַע לוֹ בַּוַּדַּאי שֶׁהָיָה טָמֵא בְּשָׁעַת זְרִיקַת הַדָּם, כְּגוֹן שֶׁהָיָה גַּל עָגוּל--הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי; וְאִם סָפֵק הַדָּבָר, וְשֶׁמֶּא לֹא הָיָה עוֹמֵד עַל הַטֻּמְאָה בְּשָׁעַת זְרִיקָה, וְלֹא נִטְמָא אֵלָא אַחַר זְרִיקָה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִפֶּסַח שֵׁנִי.
טו [יא] מִי שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, וְנִמְצָא מֵת מֻשְׁכָּב לְרָחְבָּהּ שֶׁלַּדֶּרֶךְ--אִם הָיָה הַמֵּת טֻמְאַת הַתְּהוֹם, אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָמֵא לַתְּרוּמָה, הֲרֵי זֶה טָהוֹר לַפֶּסַח, וְשׁוֹחֵט וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאִפְשָׁר שֶׁנָּגַע, הוֹאִיל וְהִיא טֻמְאַת הַתְּהוֹם, טָהוֹר לַפֶּסַח; וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמֵּת שָׁלֵם, וְהוּא מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה--הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה פִּסְחוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁנִּטְמָא בּוֹ.
טז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע. אֲבָל אִם הָיָה רוֹכֵב, אוֹ טוֹעֵן מַשָּׂא--הֲרֵי זֶה טָמֵא, אַף עַל פִּי שְׁהִיא טֻמְאַת הַתְּהוֹם: לְפִי שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע, וְשֶׁלֹּא יָסִיט, וְשֶׁלֹּא יַאֲהִיל. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, בְּהִלְכּוֹת נְזִירוּת.
יז [יב] מִי שֶׁעָשָׂה פֶּסַח בְּחֶזְקַת שְׁהוּא טָהוֹר, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁהָיָה טָמֵא בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם--אֵינוּ חַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי; וְדָבָר זֶה, הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. אֲבָל אִם נוֹדַע לוֹ שֶׁהָיָה טָמֵא בְּטֻמְאָה יְדוּעָה, חַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי.
יח [יג] מִי שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, וְהִזָּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וּבַשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ נִטְמָא בְּקֶבֶר הַתְּהוֹם, וְלֹא יָדַע, וְעָשָׂה פֶּסַח בְּחֶזְקַת שְׁהוּא טָהוֹר, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁהָיָה טָמֵא בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם--אֵינוּ חַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי: שֶׁכֵּיוָן שֶׁטָּבַל בַּשְּׁבִיעִי, פָּסְקָה טֻמְאָה הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל אִם נִטְמָא בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם בַּשִּׁשִּׁי לְטֻמְאָתוֹ, וְלֹא יָדַע עַד שֶׁעָשָׂה הַפֶּסַח--הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי: שֶׁחֶזְקַת הַטָּמֵא טָמֵא, עַד שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר וַדַּאי--שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות קרבן פסח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י